במשפחה חרדית יש שבעה ילדים בממוצע, כלומר תשע נפשות שמצטופפות בכל דירה. רמת הצפיפות לנפש במגזר החרדי - כפולה מהממוצע בשאר ישראל. כשמסתכלים על רשימת הערים הצפופות ביותר בישראל, בני ברק במקום הראשון. עכשיו נסו לבודד חולה קורונה בתוך בית כזה. בחברה החרדית שומעים את הביקורת נגדם בשבועות האחרונים - ובצעד נדיר כמה משפחות הסכימו לתעד עבורנו איך נראים החיים אצלם, ממש בתוך הבית.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
יצחק (יצי) אקרמן מקרית ספר הוא אברך בכולל, אב לחמישה ילדים בגילי שנתיים עד 10. הוא מספר על סדר היום המשפחתי: "הילדים לא יוצאים בכלל. מדי פעם כשצריך איזו שליחות פה ברחוב אז הם יוצאים עם אזהרות שלא לדבר ולא להתקרב לאף אחד. יוצאים בריצה, חוזרים מיד ושוטפים את הידיים איך שנכנסים הביתה".
רבקי בלאו, אמא ל-6, מירושלים מספרת גם היא על ההתמודדות עם המצב: "אנחנו לא מבקרים אנשים מבוגרים, לא מסתובבים, לא הולכים לקניות. אני חושבת שרק בערב שבת הבנו באמת שזו לא בדיחה. ברגע שהתחילו למות אנשים. לפני כן לא הבנתי שזה כל כך גרוע באמת".
רבקי ויצחק מתארים במילותיהם את הקושי החרדי להתעדכן ולהישאר מחוברים לכל מה שקורה. רבקי מסבירה: "אם אני מקבלת את ההנחיות רק בבוקר וכולם ראו טלוויזיה בלילה, אז אין מה לעשות - אני 12 שעות אחרי, זה ברור". יצחק: "אין את הווטסאפים שיעדכנו. הבוקר ירדתי לתפילה ופתחתי את "יתד נאמן" ואני רואה בכותרת הראשית שהרב חיים קנייבסקי אמר שלא מתפללים במניין. עליתי חזרה הביתה והתפללתי תפילת שחרית במרפסת".
מאה מטרים מסביב לבית, ריקי ויצי מתעדים איך הקהילה שומרת על ההנחיות - אומנם באיחור, הם מודים - אך כעת רוב הציבור שומר על ההוראות, בעיקר בעקבות ההוראה של הרב חיים קנייבסקי. אך יצי עדיין מודאג מהתגובות בציבור: "הבנתי שהטוקבקים בכל מקום מפוצצים בטקסטים שלא היו מביישים את ברלין של 1939".