בזמן שאנשים מטפסים על קירות הבתים בהסגר והקורונה ממשיכה להתפשט, החיות יוצאות החוצה וחוגגות. באילת היעלים יצאו לטיילת, בחיפה חזירי הבר יצאו לכבוש את הרחובות לאור יום ובנתב"ג ברווזים הלכו על המסלול. גם בעולם המצב דומה, ונדמה שאחרי המון זמן שבני האדם חשבו שהם מעל הכל – הטבע מעמיד את כולם במקום.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"אני חושבת שהדבר ראשון שהמגפה הזאת מראה לנו – שאנחנו לא מעל הטבע", אמרה ד"ר מירי צלוק, אקולוגית מארגון Time."יש לנו הרגשה שאנחנו שולטים בכל מה שקורה בטבע וזאת אשליה. אנחנו פוגעים בחיות הבר בצורה אנושה, כמעט מיליון מינים נמצאים בסכנת הכחדה. כל מה שצריך זה באמת להבין שגם ההישרדות של הטבע וחיות הבר זה משהו שחיוני להישרדות שלנו, של האדם".
מנהל מרכז היונקים בחברה להגנת הטבע, שמוליק ידוב, מתאר את העולם החדש שנוצר: "יש גם דברים טובים, אין ספק. שקט, פתאום שומעים ציפורים, שומעים צפרדעים. אתמול שמעתי צב הולך". גם הוא הוסיף, שלדעתו – מדובר באות אזהרה.
"עדיף להיות עטלף במשבר הקורונה הנוכחי"
ומה לגבי החיה שלפי "האגדה" הכל התחיל ממנה? אכן עטלפים הם נשאים של המון וירוסים, כולל קורונה, אך ד"ר מאיה ויינברג ופרופסור יוסי יובל, מבית הספר לזאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, סוברים שלא היא הדביקה את בני האדם.
"השאלה המרתקת היא למה הם נשאים של כל כך הרבה וירוסים, והתשובה היא שיש להם מערכת חיסון מדהימה", אמר פרופסור יובל וד"ר ויינברג הוסיפה: "עדיף להיות עטלף במשבר הקורונה הנוכחי".
"הכל יורד, הטבע מתאושש"
לטענתם, הווירוס, בצורתו שמדביקה את בני האדם, לא הגיע מהעטלף. "מה שהיה אצל עטלף ובודדו מעטלפים לא יודע להדביק בני אדם. יש כאן איזה מוטציה שאנחנו לא יודעים איך היא קרתה", הוסיפה ד"ר ויינברג. "אם אתה יודע מה מביא את זה ומה מסכן אפשר להימנע".
שניהם סוברים כי חלק מהבעיה היא הגידול האוכלוסייה: "זה מתחיל בזה שאנחנו מאוד צפופים ואז אנחנו צריכים יותר שטחי בנייה", הוסיפה ויינברג. "אנחנו פשוט שלחים יד ארוכה פנימה וחוטפים. אתה לא תכנס את היד לאן שלא צריך, שמור מרחק". לדבריה, יש למצב גם יתרונות סביבתיים: "יש איכות האוויר בתל אביב, אני נושמת הדרים במרכז תל אביב. הכל יורד, הטבע מתאושש".