בדרך ללגליזציה? הדיון הציבורי על הסדרת הקנאביס גם לצורכי פנאי הוצת מחדש לאחר הודעת הליכוד וכחול לבן השבוע על כך שבכוונתן לקדם חקיקה שתסדיר סופית שימוש בסמים קלים - אך האם מדובר במהלך נדרש שאי אפשר לעצור, או באסון פוטנציאלי לחברה הישראלית? תלוי את מי שואלים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בעד: "הנזקים יהיו נמוכים משל אלכוהול וניקוטין"
ד"ר מיכאל דור, כיהן עד לפני כשנה כיועץ הרפואי הראשי ביחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות (יק"ר) וכיום יועץ לחברות בין-לאומיות:
כרופא אני חושב שגם עישון ושתיית אלכוהול לא מומלצים, אבל הלגליזציה היא לא רק החלטה רפואית אלא גם החלטה חברתית.
לחוקיות של אלכוהול יש מחיר של תאונות דרכים ובעיות כבד, וגם את מחיר הניקוטין אנחנו משלמים בבעיות כלי דם ונזקי עישון. הנזקים מקנאביס יהיו נמוכים אמנם מאלו של האלכוהול והניקוטין, אבל צריך להבין שאין ארוחות חינם.
מהו המחיר? כ-10% מהמשתמשים בקנאביס שיש להם בעיות נפשיות קודומות, בעברית יפה "יתחרפנו", עד לרמה של אשפוז. ישנה גם תופעה של התמכרות לקנאביס, אך באחוזים נמוכים יותר מבשימוש באופיאטים. יש מעט מאוד עדויות לגבי השפעה על תאונות דרכים. דבר אחד ברור והוא שהשימוש באלכוהול ובקנאביס ביחד קטלני כשעולים על ההגה. בקרב ילדים יש עדויות של השפעה שלילית על התפתחות המוח, ולכן המתווה שנידון להגביל את הצריכה הפרטית מגיל 21 הוא סביר.
לצד הסכנות, אני חושב שצריך לקבל את ההחלטה הזאת. על פי הערכת המשטרה בישיבות שהשתתפתי בהן, בשעה שהיו בישראל 50-60 אלף משתמשי קנאביס רפואי, מספר המשתמשים בקנאביס למטרות חברתיות היה קרוב למיליון. נוצרה אנומליה: זה כביכול אסור בחוק - אבל המשטרה לא אוכפת, או אוכפת בצורה מוזרה.
בשוק השחור שיצרה אי-החוקיות של הקנאביס, נוצר לחץ אדיר על מטופלים למכור חלק מהחומר לאנשים שלא צריכים אותו לסיבות רפואיות. באותן ישיבות העריכה המשטרה ש-20% מהחומר הרפואי - הגיע לשוק השחור. נוצרו תופעות שליליות שאופייניות לסמים, שהתבטאו כסחר בלתי חוקי, כמו טלגראס, שהמשטרה מתקשה לטפל בו.
אני מאמין שכשתתקבל ההחלטה, צריך להגביל את הקנאביס שישווק לכזה שמכיל אחוזים לא גבוהים של חומר פעיל - ועדיין לזכור שהליגליזציה היא אמנם החלטה חברתית שצריך לקחת, אבל יהיה לה מחיר רפואי.
נגד: "צריכת סמים נרחבת תגביר את חוליי החברה"
צבי הנדל, לשעבר יו"ר הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול. כיהן גם כחבר כנסת וכראש המועצה האזורית חוף עזה.
לפני כעשור נפתח לראשונה ענף הקנאביס הרפואי בישראל. באחד הדיונים, כשהתחום עוד היה חדש יחסית ואני שימשתי בתפקיד יו"ר הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, הבהרתי שאני דווקא בעד.
חברי הטוב, ח"כ לשעבר חנן פורת ז"ל, נפטר ממחלה. לפני מותו נתנו לו קנאביס רפואי וראיתי איך זה הציל אותו מסבל. על אף שלא היה עדיין הרבה ניסיון, תמכתי במהלך כי האמנתי שאם זה יכול לעזור לחולה שסובל - חייבים לתת לו את זה. עם זאת, אני נגד הלגליזציה. אין סיבה לפתוח את השוק עבור כל מיני שרלטנים שרוצים להנות במרפסת עם החברה של השכן, זו לא סיבה מספיק טובה לבצע לגליזציה.
הסוגייה לא מסתכמת רק בגיל שאתה קובע בחוק. ברגע שאתה משנה את המצב ומשדר מסר שזה מותר, גם הרוח הציבורית תשתנה. ילדים יגידו לעצמם 'טוב, גם ככה עוד כך וכך זמן אני בן 21 - מה הבעיה?', והורים יגידו לעצמם 'תנו לילדים להנות'.
מה שיקרה זה שיגדל פה דור של ילדים שרבים מהם יסבלו מפגיעה מוחית. יש את הטענה שהאיסור דווקא מרחיב את התופעה, אבל אנחנו לומדים מההיסטוריה של המאבק בעישון שזה בדיוק ההפך - המאבק וההגבלות הצליחו להוריד את שיעור העישון בעשרות אחוזים.
לא מדובר רק בפגיעה מוחית. השימוש בסמים, על כל סוגיהם, קשור גם לתאונות דרכים וכן למגוון רחב של סוגי פשיעה. כשקבוצה של אנשים ב"היי", הם עלולים לתקוף אדם אחר, או להסתובב ולפגוע בעסקים. צריכת סמים נרחבת תגביר את חוליי החברה, ואם מישהו חושב שהוא יוכל לאכוף את מגבלת הגיל ומגבלות אחרות, כמי שעסק שנים בנושא - אני חושב שהוא טועה.