מצוקתם של אנשי עולם התרבות: תקופה ארוכה שאנשי עולם התרבות יושבים, מחכים ומקווים לבשורה שתודיע על פתיחה מחודשת של אירועי התרבות והפנאי. חודשים רבים בהם אותם האנשים נותרו ללא כל מקור הכנסה, ועם חובות כבדים שרק הולכים ומצטברים. לירון חביבי, תאורן שמצא את עצמו מחוסר עבודה סיפר על החוויה שלו במהלך החודשים האחרונים.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
"אני כבר שמונה שנים בתחום, וכמוני יש עוד אלפים בעולם התרבות שכבר חצי שנה לא עובדים", אמר לירון. "לפני הקורונה הייתה עבודה – ואז היא נעצרה. עכשיו, יש גוף במדינה שנקרא הוצאה לפועל, שהחליט שהוא מעכל לי את המשכורת ועכשיו אני לא יכול לעבוד בשום עבודה – כל הכסף הולך להוצאה לפועל, זה המצב".
התחושות הקשות מלוות את חביבי בעקבות מצבו הכלכלי גם בימים אלו, בהם קשה לראות תקווה באופק. "הביאו אותי לריאיון בכוח, מהבושה לא רציתי להגיע לכאן בכלל", הסביר חביבי. "זה הגיע למצב שמדובר ברמה של אוכל לילדים, בשכירות שאני לא משלם בזמן ובמיליון ואחד חובות שצברתי בעקבות הקורונה. אני לא יכול למצוא עבודה אחרת בגלל הוצאה לפועל. כל כסף שנכנס לא משנה איפה אני אעבוד – הולך אליהם".
בזמן שישנם לא מעטים שזכו לקבל עזרה וסיוע כלכלי מהמדינה, חביבי מרגיש ששכחו אותו מאחור. "אני כבר שלב אחד לפני שאני מגיע לפשע לגנוב כסף כדי שיהיה לי בבית", אמר חביבי. "אם המדינה רוצה שאני אעבוד בפשע אז אין בעיה – שיתנו לי רשות לעבוד בפשע. עד עכשיו לא קיבלתי שום מענק, כי אומרים שמגיעים מענקים למי שיש להם מחזורים גבוהים ואנחנו לא מגיעים לסכומים האלה במהלך השנה – אז אנחנו לא מקבלים כלום".
בסוף הריאיון, כשהוא עם דמעות בעיניים, חביבי ביקש לפנות לכל מי שמוכן להקשיב – ובעיקר למקבלי ההחלטות: "אני רק רוצה לצאת לעבוד, לא רוצה תרומות, רוצה לעבוד כמו בן-אדם נורמאלי. מה רוצים, שאני אגנוב? שאדרדר לפשע? מה זה ייתן? אני רוצה לצאת לעבוד ואני רוצה שהוצאה לפועל יוותרו לי קצת ושיבואו לקראתי, שייתנו לי לעבוד ושיעזבו אותי במיוחד בתקופה כזו – לא רוצה שום דבר יותר מזה, לא רוצה תרומות - פשוט רוצה לעבוד".