העלייה החדה שתועדה: מפלס הכנרת עלה ביותר מ-5 וחצי מטרים בשני חורפים. לוויין ונוס של סוכנות החלל האירופאית, בו מותקנות מערכות הנעה כחול-לבן של חברת רפאל, הוא הראשון לחקר הסביבה שצויד במצלמה מיוחדת, וחשף את העלייה המטאורית של מפלס הכנרת במלוא הדרה. הוא הראה כיצד האי שנוצר באזור הדרומי של הימה נעלם כלא היה, ותיעד איך הכינרת התמלאה כמעט לגמרי במשך השנתיים הגשומות יחסית.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בצפון מזרח הימה, בעיקר באזור בקעת גנוסר ובבקעת הבטיחה (למעלה בצד ימין), ניתן לראות בתיעוד כיצד נוספו לימה שטחים חדשים בין ספטמבר 2018 ואפריל 2019. באזור הדרומי (למטה) ממזרח לשפך הכנרת לירדן, המצלמה המיוחדת של הלווין מראה כיצד האי שנוצר בימה מול עין גב עם ירידת המפלס נעלם כליל עם עלייתו.
מפלס הכנרת עלה בקצב גבוה במיוחד בשני החורפים האחרונים. בספטמבר 2018, עמד מפלס הכנרת על 214.55 מטר מתחת לגובה פני הים, שהם 21 ס"מ בלבד מעל מה שהוגדר כקו השחור. ב-20 באפריל השנה, אחרי עלייה של יותר מ-5.6 מטרים, הגיע המפלס ל-14 ס"מ מתחת לקו האדום העליון, 208.94 ס"מ מתחת לפני הים. התמונות מהלווין ממחישות את העלייה הדרמטית הזו.
במעבדה לחישה מרחוק במכונים לחקר המדבר באוניברסיטת בן גוריון, המרכז המדעי של הלווין ונוס, מדגישים כי עליית מפלס המים בשני החורפים האחרונים סייעה ליציבות אקולוגית ולשיפור איכות המים באגם וכי מליחות המים ירדה. כעת, האצות הטבעיות (פרידיניום) פורחות ולעומתן נעדרות האצות הכחוליות (צינובקטריה) העלולות לייצר רעלנים ומאפיינות מפלס מים נמוך וחלופת מים מועטה.
ונוס: פרויקט הדגל של סוכנות החלל
ונוס, בו מותקנות מערכות הנעה של חברת רפאל וחברות ישראליות נוספות, תיעד באופן קבוע אזורים מסוימים בעולם, ובהם גם את הכנרת. מדובר בפרויקט הדגל של סוכנות החלל הישראלית במשרד המדע וסוכנות החלל הצרפתית (CNES). ונוס שוגר באוגוסט 2017 ומקיף את כדור הארץ 29 פעמים תוך 48 שעות. הוא מספק תמונות פעם ביומיים תוך שהוא חוזר בדיוק לאותה זווית צילום, דבר שמאפשר לזהות שינויים תכופים בצמחייה, בקרקע, בחופים, בגופי מים פנים יבשתיים ובאטמוספרה.
פרופסור ארנון קרניאלי מאוניברסיטת בן גוריון סיפר על הלווין: "הייחודיות של הלווין מתבטאת בשילוב של כושר הפרדה מרחבי גבוה של 5 מי לפיקסל, מספר רב של ערוצים ספקטרליים (12 ערוצים בין הנראה לאינפרה אדום הקרוב), וזמן חזרה של יומיים לאותו אתר בפני כדור הארץ באותה זווית ראייה. שילוב כזה, שלא קיים בשום לווין בחלל, מאפשר לבצע מחקרים חדשניים בתחומי החקלאות, האקולוגיה, המים, הסביבה, הייערנות, האטמוספרה, ועוד".