על סיפו של הידוק הסגר נוכח התחלואה הגבוהה, ויכוח בשאלת ההגבלות על בתי הכנסת וההפגנות מפלג את העם. רבים מוחים על הכוונה לצמצם משמעותית או לאסור כליל על תפילות בתוך בתי הכנסת, בשעה שמתירים להמשיך ולהפגין בכלל ומול מעון ראש הממשלה בבלפור בפרט. המפגינים בבלפור מצידם, חוששים מכל הגבלה על הזכות להפגין, וטוענים כי יש בכך פגיעה במשטר הדמוקרטי בישראל.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
רגע לפני שקבינט הקורונה התכנס לדיון המכריע בהגבלות שעשויות להכנס לתוקף כבר מחר (חמישי), קיימנו ב-N12 שיחה בין שני צדי המתרס. בשיחה השתתפו אבשלום אוחיון, פעיל חרדי ותיק בתנועת ש"ס ואלק יפרמוב, מורה לאזרחות שמשתתף בהפגנות בבלפור. בשיחה הוטחו האשמות קשות בין הצדדים וגם כלפי הממשלה - אבל גם נמצאה הסכמה די מרגשת.
"התפללנו עשרים וחמישה אנשים בבית כנסת של 200 מטר", סיפר אוחיון על מה שהכעיס אותו בראש השנה, "לא יכול להיות שבמוצאי החג אני פותח את כל מהדורות החדשות ואני רואה מסיבות והפגנות בלי ריחוק, בלי מתווה. לא שומרים על הנחיות. אנחנו מדינה יהודית ודמוקרטית, אנחנו חייבים לשמור על האיזונים".
בשלב זה של השיחה עבר אוחיון לתקוף את ההפגנות. "ההפגנות, גם אם זה באוויר הפתוח, זה דבוקה אחת שלמה ללא עטיית מסכה", אמר. "אתה אומר שאנחנו שרים בבית הכנסת, ברוך השם, הם שרים וצועקים שם וכידוע רסיסי רוק ורסיסים באוויר גם אם זה במקום פתוח, זה בעייתי, לדעת המומחים".
אוחיון מצהיר כי הוא תומך בזכותו של מי שיש לו בעיה להרים קול מחאה במדינה דמוקרטית, אך מוחה על האפלייה ועל העיתוי. "הנראות זה שלהפגין מותר ומקומות אחרים לא", טען. "הכותל המערבי הוא מקום פתוח, למה אני צריך להתפלל שם בקפסולות, למה? ההפגנות האלו גורמות לנו לאנרכיה. מי מסביבנו לא חווה סיפורים של חולים קשים, ומתים, אי אפשר לדחות את ההפגנות לעוד חודש? בכל מקום שיש פורעי חוק, גם בבתי הכנסת וגם בים המשטרה צריכה לאכוף. אם לא תהיה לנו ערבות הדדית - נדרדר לתהום".
בפתח דבריו יפרמוב דווקא מפתיע את אוחיון, ואומר כי אין לו כל בעיה עם התפילות והוא לא מבין מדוע אוחיון בחר בתורו לדבר על ההפגנות. "חופש הפולחן זו זכות יסוד בדמוקרטיה ואלחם עליה כמוך אבשלום, הגם שאני לא חובש כיפה", אמר. "מי שמעמיד את שנינו אחד מול השני ואומר תלחמו עכשיו זה ראש הממשלה. זה אינטרס שלו להסית את תשומת הלב שלנו מזה שהוא לא מצא פתרון לשני הדברים ולעוד דברים. להסיח את דעתנו בכלל מהגל השני שמתרגש עלינו, זה שהיה חמישה חודשים להיערך אליו ולא היינו צריכים להגיע אליו".
"מבחינתנו לדחות את זה בחודש, בשבועיים ואפילו ביום זה לא בא בחשבון", התעקש יפרמוב, "זה לא אפשרי וזה יפגע בסופו של דבר גם בך. אני חושב שזה שאתה שואל אותי את השאלה הזאת אנחנו פה במקום בעייתי. ראש הממשלה לא רוצה שנסתכל על הכשלון שהגענו אליו ועל זה שאין מתווה אגב גם לעניין התפילות".
אוחיון התפרץ לדבריו ואמר: "אין לי בעיה אם יעשו הפגנות בצורה של קפסולות, או מתווה שיועצים יגידו. אין לי שום בעיה. אבל לא מה שראינו במוצאי החג האחרון, כשבכל מיני טענות ואמתלות של הפגנה בחופי הים ... חברים איפה הנראות, איפה האחריות?".
"יש המון המון מוחים ומפגינים, כשאנחנו נאבקים על הזכות להפגין ולא לוותר עליה אפילו ליום אחד אנחנו נאבקים אבשלום גם בשבילך", מחדד יפרמוב את הדברים. "אנחנו נאבקים על זה שבמדינה תשמר זכות היסוד הבסיסית ביותר של אזרח להפגין. המדרון הזה מאוד חלקלק. אתה אומר קפסולות, זה יגיע להגבלת מספר המפגינים, הגבלת מקום כמו שראינו בציוץ האחרון מהבוקר של דרעי, שכבר מציע שכל אחד יפגין ליד ביתו".
אוחיון שומע את הדברים וזועק: "זכות היסוד, זו הזכות לחיים". "אי אפשר אבשלום", השיב לו יפרמוב, "שהשלטון יגיד לנו אל תפגינו היום, תחכו עוד שבועיים. ומה אם הסגר יתארך לעוד חודש או חודשיים? זה לא זכות שאפשר לוותר עליה".
הויכוח מתלהט ואוחיון אומר ליפרמוב דברים קשים ואישיים: "כרגע מזיזים הכל הצידה, אי אפשר לקחת כל יום איזה דגל ולהגיד 'זכות הדמוקרטיה'. החיים מעל הכל, אם בסוף ימותו אנשים וזה מה שקורה, והיום אנחנו עדים לתחלואה בצורה שאנחנו מתחילים לאבד את זה. אז איפה אנחנו כלפי עצמנו, איפה האחריות שלנו? אלק, האחריות שלך כלפי המשפחה שלך כלפי הסובבים שלך, איפה הם?".
"עשו מחקרים רבים ורק אתמול נחשפנו למחקר בארה"ב שנעשה בקיץ על המחאות הענקיות שהיו שם וראו שבאוויר הפתוח אין הדבקה", משיב יפרמוב, "ויש עוד מחקר שראיתי הבוקר שמראה דבר דומה". אכן נעשו בארה"ב וביפן מחקרים שמעידים על סיכון לא גבוה בהפגנות, אבל יש צורך בשמירת ריחוק ועטיית מסכות שלא תמיד מאפיינים את המחאות בבלפור. כמו כן ניתוח מתמטי של חוקרים בטכניון שהתפרסם היום כי ללא הגבלות צפויים להיות בתפילות יום כיפור פי מאה יותר מגעים מבשבוע הפגנות בבלפור. מנגד, טוען אוחיון: "אני גם מחזיק מחקרים"
וגם היום פרופ' גמזו טען שבהפגנות יש הדבקה. זה מבחינה מקצועית בעיה. לגבי בתי כנסת אם אני שומע לאותם מומחים ואנשי מקצוע מוסמכים, הם הביאו מתווה אז זה אומר שלא נסתכן". ואכן בריאיון הבוקר ברדיו ירושלים לעופר חדד, חזר פרופ' גמזו על הטענה שיש הדבקה בהפגנות ואף אמר שלא נוח לו עם המראות של אלפים שמתקהלים שם.
כששאלנו את השניים האם יכבדו את המתווה עליו יסוכם, אוחיון השיב מיד: "אני מקבל כל מתווה. אני איש חוק, ואני מקווה שגם אלק ככה - וממילא כל מתווה שיהיה יקבל עליו". יפרומב השיב בתורו: "ההשוואה הזו מאוד מניפולטיבית. אתה שואל אותו אם יקבל את המתווה לגבי התפילות, ושואל אותי אם אקבל את זה שיחסלו זכות יסוד בדמוקרטיה. זה שבכלל אתה מעלה על שפתייך שיגבילו את מספר המפגינים, יש פה אי הבנה בסיסית, חברים. להגביל את מספר המפגינים זה כמו להגיד לאבשלום שאסור לו בכלל להתפלל. ההגבלות שמטיל אדם שרוצים להפגין נגדו זו פגיעה אנושה בדמוקרטיה. הדמוקרטיה ושלטון החוק נועדו לשמור על הזכויות שלנו, אם אי אפשר להפגין - אנחנו לא בדמוקרטיה".
ואולם, על דבר אחד הסכימו השניים, והוא הסלידה מאותו ציוץ של השרה רגב שמדבר על מחלוקת בין ישראלים ויהודים. "אני מתפלל שלא תהיה חלוקה בין יהודים וישראלים ואני מתפלל שכולנו כעם אחד נצלח את הקורונה. אבל אני כן מבקש מאלק כאזרח ישראלי. אני לא מטיל ספק ביהדות של אף אחד שנולד יהודי, מי אני, מי שם אותי. אני רק תוהה לגבי השיקול דעת שלהם שיוצר פה אנרכיה שפוגעת בהנחיות ופוגעת פיזית עם הנגיף לא עלינו". יפרמוב מצדו השיב לשאלה האם אוחיון ישראלי טוב פחות ממנו כי אינו יוצא להפגנות: "כמובן שלא, אין בכלל שאלה".