"זכרונות שנמוגו בעשן": שרפת הענק שכילתה 4,000 דונם ביער צ'רצ'יל הסמוך לנוף הגליל בסוף השבוע האחרון, לא עצרה שם. לפני שהשיגו הכבאים שליטה על האש היא הספיקה להגיע לקו הבתים הראשון שברחוב קישון בעיר, לשרוף ולהזיק למספר בתים, ולמוטט חלומות של המשפחות שגרו בהם. משפחה אחת כזו היא משפחת רוטשטיין, שלקחה אותנו לסיור בגינה שנשרפה כליל.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
שרפת הגינה היא לא הנזק החמור ביותר שנראה ברחוב קישון, כשרק כמה בתים ליד, ברחוב קישון 40, בית משפחה אחרת נשרף כולו. אך עבור רוזה וטדי רוטשטיין, שעברו את גיל 70, מדובר בנזק מורלי כבד מאוד.
המבצר של ההורים המבוגרים עלה בלהבות
"זה היה המבצר שלהם, בייחוד בתקופת הקורונה", סיפר בנם טל רוטשטיין, "ההורים שלי בקבוצת סיכון, הם בודדו את עצמם וזה המקום כמעט היחיד ששהו בו במשך שבעת החודשים האחרונים. כל התקופה הזו הם ראו את הנכדים פעמים ספורות, וראיתי כמה המצב מדכא עבורם בשיחות הזום הרבות שלנו. כשהמקום הבטוח שלהם הפך למסוכן, זה משהו שכואב הלב לראות".
הזוג רוטשטיין לא יכול עדיין לחזור לביתו שכן הוא ניזוק בחלקו ועדיין מוגדר בסכנת התמוטטות. בינתיים הם שוהים בביתו של בנם. "אין אצלם חשמל, אין גז", אמר רוטשטיין, "השרפה היא אירוע שקרה ואי אפשר לשלוט בו, אבל המלחמה שלנו מתחילה עכשיו, זו הייתה רק יריית הפתיחה. השיקום הוא הרבה יותר ארוך וכל האנשים שכאן, יהיו כאן לשבוע, שבועיים. העירייה בינתיים עושה עבודה טובה, אבל יש גם מי שדופקים על הדלת ומנסים לנצל את המצב".
"אבא מביט בי בדמעות"
בסרטון מצולם לקח אותנו טל לסיור בגינת בית הוריו שנשרפה כליל. "אבא מסתכל על המחסנים שנשרפו ומביט בי בדמעות", תיאר רוטשטיין, "בנינו אותם יחד לפני 25 שנה כפרויקט אבא ובן. אבא אומר לי: "עכשיו אין לי כוח לחשוב אפילו על לבנות אותם מחדש". ההורים שלי הם אנשים אופטימיים וקשה לי לראות אותם ככה".
הגינה נשרפה כליל, גם כמה גגות רעפים, והאש אפילו הספיקה להיכנס למטבח הבית לפני שכובתה. "במחסנים היו הרבה דברים סנטימנטליים", שחזר רוטשטיין, "לא נשאר מהם זכר. זה בית החלומות של ההורים שלי, הם מוותיקי נוף הגליל. בבית הזה הם גרים יותר מ-30 שנה, הם עיצבו אותו, הוסיפו לו קומה. הם בשלב שכל מה שביקשו זה ליהנות ממה שבנו בחיים ובעיקר לעזור לילדים ולנכדים. אפילו עכשיו הם מתביישים להיעזר בנו".
"ראיתי את הבית של ההורים וחשבתי על הגרוע מכול"
באותם רגעים דרמטיים ביום שישי, שהה הזוג רוטשטיין בביתו. כשהשניים הבחינו באש מרחוק, הם לא שיערו שהיא תגיע מהר כל כך לגינת ביתם. "זה קרה בשנייה", סיפר רוטשטיין, "האש הייתה יחסית רחוקה מעבר לוואדי, מעבר לכביש. לא הייתה צמחייה סבוכה בדרך ופתאום היא הגיעה לגינה שלהם. הם נמלטו מהבית כשהאש כבר בגינה והתקשרו אליי".
"הגעתי תוך חצי שעה", נזכר רוטשטיין, "אני זוכר שהלכתי ברחוב וראיתי בית אחר בית שנשרף וניזוק, ואז קטע הרחוב של ההורים שלי נפתח לפניי. ראיתי ניידות, מכבי אש ופיקוד העורף וחשבתי על הגרוע מכול. הגעתי ואז ראיתי את הנזק הקשה, את הזכרונות שאבדו, קודם כול זה נזק נפשי קשה מאוד".