בבני ברק, כל ילד בכיתה א' יודע, מה מונח על הכתפיים הקטנות שלו. לימוד התורה הוא מטרת החיים – ממנה נגזר מסלול ברור: בלי לימודי ליבה, בלי שירות צבאי, חיים באוהלה של תורה ומשכורת קטנה. מהצד השני, אלו שכן מבקשים לצאת ולעבוד – מאבדים את ההטבות שלהם ונכנסים למסלול העבודה השחורה. מסלול שממנו כבר קשה להם לצאת. חוקי המשחק החרדי - פרק שני בסדרה.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

בעולם החרדי האברכים הם נזר הבריאה. בעיניים חילוניות המפעל הזה, הוא לב הסכסוך. אלו שתורתם אומנותם, כלומר פרנסתם, ואין להם אלא ד' אמות של הלכה. לכולל הם נכנסים עם הנישואין- בדרך כלל צעירים מאד, בגילאי 18-20. יום הלימודים מחולק ל-3 סדרים. בוקר, צהריים וערב. ולפי מידת הנוכחות - כך גובה הקצבה.

המדינה דורשת מעקב אחרי נוכחות האברכים. פקחים שלה אמורים לבצע ביקורי פתע לבדוק שמי שרשום אכן נמצא. והתמיכה מועברת בהתאם למספר הלומדים. אבל יש גם את המעקב של הנהלת הכולל אחרי כל איחור שמשמעו הפחתה של כמה שקלים. עבור אברך זה הלחם והחלב.

דף קצבאות של אברך בכולל
דף קצבאות של אברך בכולל "עטרת שלמה"|צילום: n12

יהודה סברניק, מנהל רשת הכוללים סורוצקין, הסביר: "חושבים שהמדינה מממנת אותנו, זו הטעיה נוראית. התשלום הממוצע כיום שמקבלים מהמדינה הוא 700 שקלים  ועוד 1,500 מגיעים מהכולל עצמו, שמקבל אותם דרך תרומות".

הלחץ החברתי גורם גם לאלו שרוצים שינוי להמשיך לשלוח את ילדיהם לתלמודי התורה המסורתיים - גם במחיר שיעורים פרטיים מוצנעים בבית של אנגלית וחשבון. וזה המלכוד שבו המסלול האוטונומי החרדי- מתנגש חזק במדינה: הילד החרדי לומד בחיידר ולא בבית הספר, בישיבה ולא בתיכון ולכן לרוב לא ילמד לימודי ליבה. לא מתמטיקה, לא מדעים ולא אנגלית. בגיל 18 הוא ידלג מעל לשכת הגיוס - אבל רק למטרת לימוד בישיבה גדולה. אסור לו לעבוד עד גיל 24.

ממ
ממ"ח בירושלים שבו לומדים חרד"לים|צילום: n12

מי שבכל מבקש להתפרנס - נכנס למסלול העבודה השחורה. מתחת לרדאר- ללא תשלום מס למדינה. מסלול שממנו קשה לצאת. בגיל 24, כשהפטור המלא מאפשר לעבוד- הצעיר החרדי בדרך כלל כבר נשוי ואבא - בלי זמן או כסף להשקיע בלימודים אקדמיים או מקצועיים-  ולכן יועסק בעבודה פשוטה בשכר נמוך. לשם השוואה, חרדי מרוויח לחודש 8460 שקלים ברוטו בממוצע, לעומת גבר יהודי לא חרדי שמרוויח בממוצע 15,320 שח באותו החודש.

אגב יציאה לעבודה תהיה כרוכה גם באיבוד חלק מההטבות והקצבאות שלהן היו זכאים - ועבור משכורת נמוכה- זה לא תמיד משתלם להם. המעגל הזה דן חרדים רבים לחיי דחק.  הפטור המלא שניתן רק בגיל 24, נועד למנוע השתמטות שלא למטרות לימוד תורה, אבל לא בטוח שכלכלית הוא משתלם למדינה.

עובדי בניין חרדים בחברה חשמל (צילום: n12)
עובדי בניין חרדים בחברה חשמל|צילום: n12

בחברת החשמל מעסקים חרדים לעבודה כפועלי בניין במקומות אסטרטגיים. יעקב הלר, פועל בניין חרדי, סיפר: "לא צריך לימודים, לא צריך שום דבר. צריך רצון לעבוד. זו משרה מלאה מהבוקר". מנגד הסביר: "אלה שיכולים ללמוד ומסוגלים ללמוד כל היום – זה הכי חשוב".

פוליטיקאים חרדים סיכלו בעבר יוזמות להחליף קצבאות בתמריץ כספי ליוצאים לעבודה. מצד שני, מספר הגברים החרדים העובדים נמצא במגמת עלייה שהתמתנה מעט בשנים האחרונות. ועדיין רק חצי מהם עובדים לפרנסתם. אצל הנשים, המספר ממשיך לעלות ועומד על יותר מ-76%.