משבר הקורונה וההתמודדות עימו מחדדים את הפער בין החברה החרדית ובין החלטות מוסדות המדינה. רבים מסרבים לקיים את ההנחיות ולהמשיך בשגרה, גם אם שאר אזרחי המדינה אינם יכולים לצאת מבתיהם לעבודה, לבילוי או לשגרה כלשהי שידענו לפני המגפה. הגענו אל העיר החרדית בני ברק ותיעדנו במשך כשבוע את החיים בזמן הקורונה.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בעת הלוויה של הרב שמואל וואזנר, בן 81 ז"ל שמת מקורונה, אלפים הגיעו אל בית מדרשו בבני ברק והצטופפו כדי לחלוק לו כבוד אחרון, למרות הסכנה הרבה שכרוכה בכך. היכן מצוות פיקוח הנפש? נשאלו הנוכחים בהלוויה, שהשיבו: "זה העניין, יש שתי מצוות, פיקוח נפש וכיבוד אדם שנפטר".
"יש רבנים שאומרים לנו מה לעשות. בעיקרון ההוראה לכל ההלוויות היא להגיע פחות, ומי שמגיע – להישמר מאוד", הוסיפו הנוכחים. "בן אדם נפטר, זה קשה, לכל מי שהיה מקורב קשה לו לא להגיע, ואי אפשר לדעת מה יהיה".
הרב שמעון פרץ שאירח אותנו במשך השבוע, נודע בעברו כבדרן וכשחקן, ובין היתר הוא השתתף ב"לא דופקים חשבון". בדומה לכך, היום הוא נקרא בבני ברק "משמח לבבות". הרב פרץ לקח אותנו אל בית כנסת מאולתר שהוקם בזמן הקורונה. בית הכנסת ממוקם בכניסה לבית מגורים: "בעזרת המתפללים בנינו. הבאנו כיסאות, שולחנות, תיבה לחזן", סיפר רונן שהקים את בית הכנסת.
בבני ברק יש בתי כנסת רבים מסוג זה. בתי כנסת מאולתרים באוויר הפתוח, שנוכחים בהם אלכוג'ל לצד המסורת. כשיסתיימו ימי הקורונה ככל הנראה אלה לא התמונות שייזכרו, אך בפעול – רבים מקפידים על הנחיות הקורונה.
בערב ט"ו בשבט רבים ממקומות הכינוס הגדולים היו ריקים, אך התפילה המשיכה וניתן היה לשמוע אותה בוקעת מהחלונות. למרות זאת, המשטרה פשטה על אחד הבתים שברחוב מימון בעיר שקיים סעודה חגיגית. כשהגענו אל המקום, נשמעו צעקות "תוריד את הכיפה, בוגד, מוסר...", שלא כוונו אל המארח, אלא דווקא אל מי שנחשד כמדווח, זה ש"הלשין" על קיום האירוע והזמין את המשטרה.
אחד הצעירים במקום טען על הקריאות הקשות: "מי שמוסר – מותר. בעיקרון מותר גם להרוג אותו אפילו. 'מורידין ואין מעלין', כתוב". לפי אותו צעיר, כל מי שמוסר יהודי לשלטון נקרא מוייסר, וזה לא תפקידו של אף אחד לדאוג לאדם אחר על ידי דיווח למשטרה: "שכל אחד ידאג לעצמו, מי שדואג שיישאר בבית".
על כך שמדובר בשלטונות ישראליים, השיב הצעיר המשתייך לפלג הירושלמי: "זה לא שלנו. מצידנו יש חרדים ויש חילונים. זה לא נקרא 'שלנו', אנחנו קיצונים". הוא המשיך כי דבריו ש"אסור למסור", משותפים לכולם. הרב מנקס והרב צוקר, בכירים בפלג הירושלמי, הוסיפו: "קיצוני זה שלמות. אין אמצע. אם אתה יהודי שמקיים תורה ומצוות, אתה עד הסוף. החבר'ה שלנו הם הקומנדו של לימוד התורה".
כשנשאלו כיצד מצליחים להביא כל כך הרבה בחורים להפגנה, השיבו: "דרך התורה. אחת השיטות שיש לנו זו מערכת שמחוברים אליה כ-55 אלף איש, שברגע שמחליטים על הפגנה כולם מקבלים שיחת טלפון, זה עם קוד מיוחד בשפה שרק הם יבינו".
"קוד פשוט, היה למשל 'תפוס לשון אחרון'. זה ביטוי מהגמרא, שתיצמד לאיפה שהייתה הפעם הקודמת, אז כולם הבינו שההפגנה היא במקום הקודם. 'שומרים על טעם החיים', זה היה ליד גשר קוקה קולה, והפרסומת שלהם זה 'טעם החיים', אז 'שומרים על טעם החיים'", הוסיפו השניים.
במשחק אסוציאציות קצר, השיבו השניים מהפלג הירושלמי על "מדינת ישראל" ב"חבל", על גיוס חרדים לצבא ב"שמד, פחד פחדים" ועל "חילונים" ב"רחמים, עצוב לי עליהם". למרות חיים מלאים ומאושרים, שכוללים אהבה ומשפחה, טענו השניים כי על פי תפיסתם הם חיים חיי נצח, לעומת חיי החילוני: "כל מעשה שאני עושה הוא בתפיסה של נצח, של אין-סוף ואתה בתפיסה של 70 שנה".