בשנה האחרונה קשה להתחמק מרעשי הנפצים והחזיזים שנשמעים כמעט בכל פינה. אחרי 3 סגרים שעברו עלינו מאז התפרץ נגיף הקורונה בישראל, נדמה כי המשבר נותן את אותותיו על הילדים שמשתגעים בבית ומחפשים דרכים להעביר את הזמן. לאחרונה ניתן להבחין בשינוי מהשנים הקודמות, כשהילדים הפכו לא רק לאלו שמשחקים עם חומרי הנפץ – אלא גם לאלו שסוחרים בהם בחסות הטלגרם.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
חיפוש קצר של חומרי נפץ בין קבוצות הטלגרם הוביל אותנו לעשרות קבוצות, שמציעות סחורה ממגוון סוגים. בחרנו קבוצה ופנינו לאחד הסוחרים, ששלח לנו את המחירון שלו. לאחר אימות קצר שדרש מאיתנו לשלוח לו תמונה עם תעודת זהות על מנת לוודא שאנחנו לא שוטרים, הוא מסר לנו את הכתובת למפגש.
ההתכתבות לא יכלה להסגיר את מי שעומד מאחורי ניהול העסק המסוכן הזה – שני ילדים. כן, שמעתם טוב, קטינים שמפעילים את קבוצת חומרי הנפץ בטלגרם. "אתם מדליקים והולכים אחורה, וזה מתפוצץ. זה נשרף נשרף נשרף, נכנס לבפנים – וישר מתפוצץ." מספר ד', קטין בן 12 שסוחר בנפצים בטלגרם. "אני צריך לקבל סחורה ביום חמישי – סחורה חזקה, אני בן 13 וחבר שלי בן 12. אח שלו עשה את זה בגיל 9 אין בעיה. המשטרה יכולה לתפוס אותנו אבל אנחנו ילדים אז אין מה לדאוג".
הקפצונים והנפצים שאנחנו מכירים מחגי הפורים מהשנים שחלפו השתדרגו: לא עוד פיצוץ קטן, אלא מטעני חבלה מסוכנים הרבה יותר. שאלנו על כך את אחד הילדים שמנהל קבוצת טלגרם פעילה, והוא השיב: "יש בזה סיכון. יש מקרים שזה מתפוצץ באותו רגע ויכול להוריד לך אצבע, אתמול עשיתי משהו מפחיד ובאה משטרה".
ביצענו רכישה נוספת דרך קבוצת טלגרם אחרת - ושוב, למרבה התדהמה – בצד השני חיכו לנו ילדים שספק עם הוריהם בכלל יודעים על העיסוק המסוכן והפלילי שלהם. ואם תהיתם איך אותם ילדים מצליחים להחזיק במלאי כזה ענק של חומרי נפץ זמינים – לטענתם, את כולם הם משיגים בערים ובכפרים ערבים. "אני קונה את זה מטירה, אני הולך עם אבא שלי וקונה שם סחורה", סיפר לנו הסוחר. "אני צריך לקבל סחורה ביום חמישי, אבל בקורונה זה נהיה יותר. נהיה להם משעמם - והם מחפשים עניין".
בתוך כך, הקלות שבה מתבצעות העסקאות בטלגרם משפיעה על שגרת חייהם של רבים בימים אלו. "תוך שניות הם מגיעים, מנפצים את חומרי הנפץ ונעלמים. הרעש הוא מאוד מאוד גדול - ומאוד מפחיד", מספרת זהבית כהן מכפר סבא, שסובלת באופן קבוע מרעשי נפצים בשכונה שלה. "המשטרה מגיעה אבל הם כבר מזמן ברחו, הם פשוט לא יכולים להגיע אליהם, הם ילדים והם בורחים עם האופניים" מספרת זהבית.
בימי הקורונה כשאין מסגרות או חוגים, הסוחרים הצעירים הפכו למומחים בחומרים אסורים, וגילו את האפשרות לעשות כסף קל דרך הטלגרם – גם אם בדרכים לא חוקיות. הביזנס והחוויה של אותם הילדים, הפכו כאמור לסיוט של לא מעט אנשים. מה שאפיין בעבר בעיקר את תקופת חג הפורים, הפך בחסות הטלגרם למטרד בכל ימות השנה (רעש פיצוץ); וכשהמשטרה מתקשה להתמודד עם התופעה המתרחבת התושבים הם אלו שמוצאים את עצמם חסרי אונים – בזמן שהילדים ממשיכים לסכן את עצמם.