ביום שישי בשעה 9:00 בבוקר, שיירת הגופות החלה לצאת מהר מירון בדרכה לאבו כביר. למרות שיותר מ-100 אלף בני אדם כבר עזבו את ההר, השיירה נותרה תקועה דקות ארוכות, ללא יכולת לזוז. כך, היה זה רגע סמלי שמשקף את הבעייתיות של האתר. בצידי הכביש שכבו שוטרים תשושים, פה ושם אנשים מתפללים בדבקות, כולם במקום שמבטיח ישועות - וזרע מוות.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
בליל האסון ביום חמישי, מוטי בוקצ'ין מזק"א היה באופוריה של ממש. "אני מתנדב בזק"א 23 שנים, אבל אני אישית מגיע להר מירון 28 שנים – ללא קשר לזק"א", סיפר. "יש לי איזה משהו פנימי, יש איזו כמיהה לרבי שמעון בר יוחאי. אני מגיע לפה, יש משהו באוויר". גם השנה, מוטי חגג ורקד עם הנוכחים.
גם אלי פולק, מנכ"ל איחוד הצלה, מגיע מדי שנה להילולה בהר מירון – אבל אף פעם לא מרשה לעצמו לחגוג. "אף פעם לא הייתי בתוך הקבר עצמו. דווקא עכשיו זו היתה הפעם הראשונה שהייתי בהדלקה, ופתאום מישהו תפס אותי והתחיל לרקוד איתי, ורקדתי. כי זו היתה שנה כל כך קשה. זה הרגיש כאילו השתחררנו והינה הכול עובד כמו שצריך".
כשנשאל למה הוא נמנע מלחגוג בהילולה, אמר אלי: "כל שנה יש דפיקות בלב. כל שנה. כי המקום הזה לא מתאים לכמות הזאת של האנשים. וכל שנה אנחנו פשוט יושבים ואומרים שבזכות רבי שמעון לא יהיו אסונות, כל שנה אנחנו מתפללים".
בהילולה בהר שנעכרה בשנת 1911 היו הרבה פחות חוגגים מהשנה – ואבל בעקבות קריסה של קיר 13 מתפללים נהרגו. 110 שנים אחר כך, מכשיר הקשר בחפ"ק של איחוד הצלה לא הפסיק לצלצל. "החבר'ה במרפאה אומרים 'יש פה המון פצועים'", שחזר אלי את הרגעים. "ואז מישהו אומר 'אני בהחייאה, ואז שהשני אומר גם אני בהחייאה, וגם אני בהחייאה'. היו צעקות חזקות של אנשי שצעקו 'אין לי אוויר, אני נחנק'".
"יש המון החייאות, כ-20 החייאות בו זמנית", תיאר אלי. "אתה רואה אחד אחרי השני עושים החייאה. זה היה קשה לראות את זה". למרות שאלי כבר ראה מראות קשים בחייו, רגעים סוראליסטיים כאלה לא חווה מעולם. "אתה עושה החייאה בקצב של המוזיקה", סיפר. "אתה שומע מסביב מוזיקה, כולם שמחים, ופה יש תופת. כאילו מישהו אומר 'תעצרו את המוזיקה' אני מנסה להציל פה בן אדם!".
גם מוטי תיאר את הרגעים הקשים: "פשוט המונים של אנשים רצים מולי, בורחים מהתופת. אני מגיע, תופס את הבכיר של מד"א שהיה פה ומתחיל לעבור איתו אחד אחד. מחברים את המוניטור והוא אומר 'הוא נפטר'. ואני סופר אותם בראש, 8, 9, זה מגיע ל-12 ואני אומר 'וואו'. היה פה שקט, דממה מפחידה. אני אומר לה', בבקשה שזה ייעצר פה. אנשים באו לשמוח - והם חוזרים בשקיות של זק"א".
16 פצועים מהאסון במירון עדיין מאושפזים נכון להבוקר (שבת) בבתי החולים זיו, רמב"ם, בליניסון והדסה עין כרם. מבית החולים רמב"ם נמסר כי השתפר מצבו של ילד בן 11, תושב בני ברק, שהיה מורדם ומונשם – וכעת הוא בהכרה מלאה. עוד נמסר כי 3 פצועים נוספים מוגדרים במצב קשה והם מונשמים ומורדמים ביחידות טיפול הנמרץ. מיד בצאת השבת יימשך הליך זיהוי של 45 ההרוגים במכון לרפואה משפטית באבו כביר.