עשור ראשון - שנות ה-40: הכרזת העצמאות
14 במאי 1948. יום שישי רגיל לכאורה בתל אביב הפך לאירוע ששינה את ההיסטוריה. נוסח הכרזת העצמאות אושר רק בצוהריים ואת המיקום שבו ייערך הטקס ניסו לשמור בסוד. אולם כשדוד בן-גוריון הגיע לפתח בית דיזנגוף, כבר חיכה בחוץ המון נרגש. בפנים ישבו מוזמנים מכובדים ועל במה מוגבהת - חברי מועצת המדינה הזמנית.
בשעה 16:00 בן גוריון הלם בפטישו בשולחן והנוכחים נעמדו והחלו לשיר את "התקווה". אחר כך הוא קרא את ההכרזה ששודרה בשידור חי ברדיו. חלק קטן של הטקס גם הוסרט, אך מרבית קטעי הווידאו אבדו: ספק אם באותה העת הבינו ביישוב היהודי את הממדים ההיסטוריים של הטקס. הכרזת העצמאות הדגישה את זכותו של העם היהודי בארץ וקבעה כי המדינה תושתת על עקרונות של שוויון, קיבוץ גלויות והושטת יד לשלום.
עשור שני - שנות ה-50: המוביל הארצי יוצא לדרך
לאחר הניצחון במלחמת העצמאות, הייתה משימה חשובה לא פחות: להניח את התשתיות למדינה הצעירה. הרעיון להקמת המוביל הארצי, צינור מים שיחבר את כל המדינה השחונה מצפון עד דרום ויאפשר את הפרחת השממה, עלה עוד לפני קום המדינה. תוכניות ההקמה של "מפעל הירדן", לימים "המוביל הארצי", אושרו בממשלה בשנת 1956 ובסוף שנות ה-50 החלו בבנייתו.
תוואי עורק החיים של המדינה נקבע על כ-130 ק"מ. עלות הקמתו: 420 מיליון לירות ישראליות. הושקעו בו כ-2.5 מיליון ימי עבודה. בפרויקט הועסקו יותר מ-4,000 עובדים ועם הפעלתו הוקצו כ-80% מהמים שזרמו בו לחקלאות וכ-20% למי שתייה. הוא הושלם בשנות ה-60 ובשנים האחרונות חוברו אליו גם מתקני ההתפלה.
עשור שלישי - שנות ה-60: משפט אייכמן
בשנת 1960 לכד המוסד במבצע חשאי שכונה "מבצע פינאלה" את אדולף אייכמן, קצין אס.אס בכיר שהיה אחראי לשילוח יהודים להשמדה וברח לאחר המלחמה לארגנטינה. לאחר תפיסתו נערכה חקירה וכתב האישום נגד אייכמן הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים. המשפט, אותו כינה דוד בן-גוריון "משפט נירנברג של העם היהודי", נפתח ב-11 באפריל 1961. התובע גדעון האוזר הביא במהלך המשפט את עדויותיהם של יותר מ-100 ניצולי שואה. בית המשפט הרשיע לבסוף את אייכמן, ערעורו והבקשות לחון אותו נדחו והוא הוצא להורג.
ניצולי השואה לקחו חלק חשוב בבניין המדינה - במלחמת העצמאות כשני שלישים מהלוחמים היו עולים חדשים, מרביתם ניצולים מאירופה - אבל רבים מהם נתפסו כמי שהלכו כצאן לטבח. משפט אייכמן היה נקודת המפנה הראשונה בגישה של העם בישראל לניצולי השואה ונתן במה ציבורית לעדויותיהם הקשות.
עשור רביעי - שנות ה-70: הזכייה באירוויזיון
השיר "אבניבי" של יזהר כהן והאלף בית זיכה את ישראל לראשונה בתולדותיה במקום הראשון בתחרות הזמר שמארגן איגוד השידור האירופי. השנה הייתה 1978 והאירוויזיון שנערך באולם כנסים בפריז שודר בטלוויזיה הישראלית: המונים היו דבוקים למסך. בעת הקראת התוצאות, כשהמתח בשיאו, נגמר זמן הלוויין שרכש הערוץ הראשון, עשר דקות אחר כך הוכרזה ישראל כמנצחת בפער גדול.
גודל ההישג התברר לזוכים במהרה: כשנחתו בארץ, אלפים המתינו לברך אותם בנמל התעופה. אהוד מנור כתב את המילים ונורית הירש את הלחן, שזיכו את ישראל לארח שוב את האירוויזיון בשנה שאחר כך. גם ב-1979 זכתה ישראל בתחרות הבין-לאומית עם השיר "הללויה". באותה שנה גם נחתם השלום עם מצרים. אלו היו שנים שבהן הפכה ישראל למקובלת יותר בעולם.
עשור חמישי - שנות ה-80: מבצע "אופרה"
הסכם השלום עם מצרים לא הספיק כדי להבטיח את שלומה של מדינת ישראל, כשממזרח צץ לה אויב חדש ומסוכן. סדאם חוסיין עלה לשלטון בעירק באופן רשמי בשנת 1979: הוא איים להשמיד את ישראל וקידם תוכנית להשגת נשק גרעיני. במבצע נועז ב-7 ביוני 1981, שכונה "מבצע אופרה", השמיד חיל האוויר את הכור הגרעיני העירקי וחיסל את תוכנית הגרעין שלה.
מטוסי ה-F16 החדישים שזה עתה נקלטו בישראל הוקצו למשימה בהוראתו של הרמטכ"ל דאז רפאל איתן. התכנון החל ב-1979 והאימונים בשנת 1980, תוך חילוקי דעות בולטים בממשלה שהביאו לדחיית מועד התקיפה כמה פעמים. בקיץ 1981 יצא הכוח, שמונה מטוסי F-16 ושישה מטוסי F-15, בפיקודו של סא"ל זאב רז. הם טסו בדממת אלחוט ובגובה נמוך למרחק 1,100 ק"מ הטילו את הפצצות ושבו בטיסה מהירה ובגובה רב - מבלי שהעירקים הספיקו להגיב באמצעים משמעותיים.
עשור שישי - שנות ה-90: המצאת הדיסק און-קי
בראשית שנות ה-90 הפך האינטרנט לזמין לשימוש ציבורי, המחשבים האישיים החלו להפוך לנפוצים יותר והיזמים בישראל זיהו הזדמנות והפכו אותה למעצמת היי טק. חברת אם-סיסטמס של היזם דב מורן קמה כבר ב-1989 בכפר סבא והתרכזה בתחום של אחסון מידע שנקרא זיכרון פלאש. באותה העת, מי שרצה להעביר מידע ממחשב למחשב היה צריך לצרוב אותו על דיסקים, שהזיכרון שלהם היה קטן והשימוש בהם איטי ולא נוח.
ההברקה הגיעה בשנת 1998 בצורת הדיסק און קי, מוצר בגודל של מחזיק מפתחות עם חיבור USB. הדיסק און קי שהיה מהיר, בעל זיכרון רב ולא יקר, השתלט במהרה על העולם. לבסוף הוא דחק לגמרי את השימוש בדיסקים. חברת הסטארט-אפ הישראלית נמכרה ב-1.5 מיליארד דולר לענקית האמריקאית סאנדיסק.
עשור שביעי - שנות ה-00 של המאה ה-21: מדליית זהב ראשונה באולימפיאדה
פעם אחת בהיסטוריה התנגן המנון "התקווה" בטקס הענקת המדליות באולימפיאדה ודגל ישראל הונף אל על על התורן הגבוה ביותר. זה היה באוגוסט שנת 2004 באתונה, 52 שנים לאחר שהצטרפה ישראל למשחקים
האולימפיים. גל פרידמן הביא את ההישג הספורטיבי הגדול בתולדות המדינה, לאחר שגבר על מתחריו בגלישת רוח בגלשן מסוג "מיסטרל".
פרידמן, שכבר היה בעל מדליית ארד מהאולימפיאדה באטלנטה, ניצח לאחר שיוט אחרון מעולה שבו נשאר כל הזמן צמוד למוביל הבריטי. הוא סיים במקום השני באותו שיוט, וזה הספיק כדי לזכות אותו במקום הראשון, אחרי שקלול הנקודות מכל המקצים - וכך ניתן האות לחגיגות, באתונה וגם בישראל.
עשור שמיני - שנות העשרה של המאה ה-21: כיפת ברזל
בראשית שנות ה-2000 החלו ארגוני הטרור לשגר רקטות קסאם ופצצות מרגמה מרצועת עזה לעבר שדרות ועוטף עזה. הירי גבה מחיר כבד: בשנת 2005 כבר שוגרו יותר מ-400 רקטות ומ-800 פצצות מרגמה, ושישה ישראלים שילמו בחייהם. הרעיון לבנות את מערכת היירוט "כיפת ברזל" עלה בצבא באותה שנה וב-2006 החליט שר הביטחון דאז עמיר פרץ כי יש לקדם את המהלך בדחיפות.
בשנת 2008 החל הפיתוח בפועל בידי חברת "רפאל" הישראלית. לאחר סדרת ניסויים ב-2009 ו-2010 היא הפכה במרץ 2011 למבצעית. עם הצבתה בשטח המערכת נחלה הצלחה מסחררת, מדובר במערכת יירוט אקטיבית לטווח קצר שאין שנייה לה בעולם. במבצע "צוק איתן" דיווחו על אחוזי דיוק של יותר מ-90%, אל מול יותר ממאה רקטות כמעט בכל אחד מימי המבצע.
עשור תשיעי - שנות ה-20 של המאה ה-21: "לתת כתף"
בסוף חודש פברואר 2020 הגיעו נשאי הקורונה הראשונים לישראל לאחר ששהו בספינת ה-"דיימונד פרינסס", וחולה אחר זוהה לאחר ששב מאיטליה. מאז המגפה החלה להתפשט בישראל וברחבי העולם, היא גבתה כבר את חייהם של יותר מ-2.5 מיליון בני אדם ויותר מ-6,000 ישראלים. לאחר מרוץ של חברות ברחבי העולם לייצר חיסון, פייזר הגיעה ראשונה במערב לקו הסיום של הניסוי באישור זמני של ה-FDA.
ב-19 בדצמבר 2020 החלו בישראל את מבצע החיסונים. לפי ההסכם עם פייזר, החברה מספקת לישראל במהירות האפשרית חיסונים לכל האוכלוסייה שיכולה להתחסן - וישראל משתפת אותה בנתונים סטטיסטיים. את מבצע החיסונים הוציאו לפועל קופות החולים. ישראל מובילה על יתר מדינות העולם בשיעור ההתחסנות והיום כבר יותר מ-5 מיליון אנשים קיבלו את החיסון.