אתמול, בערב חג השבועות, היה אמור להיות יום חגם הגדול של חסידי קרלין-סטולין, בהובלתו של הרבי מקרלין, הרב ברוך שוחט. אחרי שנת קורונה קשה בה האדמו"ר הורה על הקפדה מדוקדקת של הנחיות הקורונה, אמש התקיים האירוע ההמוני הראשון שאחרי המגפה. אלפי חסידים הגיעו בהתרגשות מכל הארץ לחגוג יחדיו את חג "מתן תורה" ולחנוך לראשונה את בית הכנסת של החסידות בגבעת זאב, אולם אף אחד מהם לא תיאר לעצמו את מה שיקרה מיד בתחילת האירוע, במה שיזכה לכינוי "אסון הטריבונה".
התוכנית של החסידים הייתה התכנסות ראשונה בערב החג באולם הטיש'ן (האירועים) כדי לחנוך את המבנה החדש, ולאחר מכן לקיים תפילה המונית, סעודת חג ולימוד תורה במשך כל הלילה. אולם מיד בהתכנסות הראשונה ב"טיש ערב החג" קרה האסון הנורא וחלק מהטריבונות עליהן עמדו צעירי החסידים, קרסה תחתיהם והביאה למותם של שניים, מאיר גלויברמן בן ה-13 ומרדכי בנימין רובינשטיין בן ה-23, ולפציעתם של מאות נוספים.
בשעות שלאחר האירוע התברר כי מבנה בית הכנסת החדש עדיין בבנייה, והטריבונות שהוצבו במקום, הפארנטשעס, ארעיות ומסוכנות, כך הזהירו מספר גורמים לפני קיום האירוע. החסידים עלו לטריבונות העליונות כדי לראות את הרבי ותוך דקות ספורות הטריבונות קרסו על החסידים.
סיפורה של חסידות קרלין
הרב ברוך שוחט בן ה-66 הוא האדמו"ר הנוכחי והוותיק ביותר של חסידות קרלין. סבו, רבי יוחנן פרלוב, ברח מאימת הנאצים לארצות הברית ובכך שרד את השואה. בתו של פרלוב, פייגא פרלוב, נישאה לעזרה שוחט. כאשר רבי יוחנן נפטר, החסידים סירבו לקבל את חתנו הרב עזרא לאדמו"ר, מכיוון שהיה מודרני מידי לטעמם והם בחרו לטפח את הנכד של האדמו"ר, רבי יוחנן, הלא הוא רבי ברוך שוחט האדמו"ר הנוכחי.
שנה בלבד אחרי שנולד בארצות הברית, חסידי קרלין החליטו לייעד אותו לרב הרשמי של הקהילה. מחנכים מיוחדים מהחסידות הוצמדו ל"ינוקא" (תינוק בארמית) הקטן ובגיל תשע הם קיבלו אותו כאדמו"ר של החסידות.
כשהאדמו"ר רבי ברוך התבגר, מחנכיו שידכו אותו לאישה מיוחסת, בת דודתו ממשפחת קרלין, ולזוג הצעיר נולד בן. לאחר שנתיים בלבד של נישואים, הרבי התגרש בצעד חריג בייחוד אצל אדמו"רים, אולם לאחר מכן נישא לרעייתו הנוכחית והיום יש לשניים 15 ילדים משותפים. הרבי מקרלין שנולד בארה"ב, עלה לארץ בשנת 1990 ולאחר כמה שנים שהסתובב ברחבי ישראל, התיישב במקום מושבו הנוכחי בגבעת זאב הסמוכה לירושלים. כיום מונה הקהילה 2,000 משפחות, מתוכן 250 גרות בגבעת זאב, השאר פזורות ברחבי הארץ ובחו"ל.
הרבי מקרלין גילה עצמאות רבה לאורך כל הדרך. הוא פרש מהגוף הקנאי בירושלים "העדה החרדית" ומנהיג את קהילתו באופן עצמאי ושונה. הוא מעודד את חלק מחסידיו לצאת לעבוד, הוא מעודד את בנות החסידות לרכוש השכלה ואפילו שולח את מקצת מהצעירים לשרת בצה"ל.
בנוסף, בחסידות קרלין לא אסרו על השימוש בסמארטפון, הרבי בחר לדרוש סינונים על האינטרנט ולא לאסור את השימוש במכשיר על הסף. הרבי בעצמו מתעניין בתחומים רבים, הוא נצפה לא פעם בתערוכות בחו"ל של אומנות, תעשייה צבאית, ג'יפים ועוד. לרבי מקרלין יש מייל רשמי שבאמצעותו החסידים יכולים לפנות אליו.
בתקופת הקורונה, הרבי מקרלין היה הסממן השמרני בציבור החסידי, לצד האדמו"ר מגור, כשהקפיד על קלה כבחמורה בכל הנוגע להנחיות הבריאות של המגפה. בקרלין לא התקיימו אירועים המוניים כלל ובזמנים הקשים, החסידים הצטוו להתפלל בביתם.
אירוע קריסת הטריבונה בקרלין מתחבר כמובן באופן ישיר לאסון מירון שהתרחש רק לפני שבועיים. במגזר החרדי יש נטייה להצטופף יחדיו באירועים המוניים, להתרגש, לשיר ולהתפלל יחדיו וככל שהציבור החרדי גדל, הצפיפות הופכת מחוויה נעימה של "ביחד" לסכנת חיים של ממש. האירועים ההמוניים נעשים במגזר החרדי בצורה "חפיפניקית" ולא בטיחותית שגורמים למקרי מוות מיותרים ובלתי נתפסים. לפני שנים ספורות ב2015 נמחצו למוות שני אנשים שהשתתפו בהלוויה של רב חסידי ידוע - הרב וואזנר. משרדי הממשלה ויתרו על המשילות במגזר החרדי והפקירו את הציבור הזה לגחמות והחלטות מסוכנות בעליל של עסקנים ומפיקים שבאים והולכים.
הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון מירון, הכרחית וקריטית בכדי למנוע את האסונות הבאים במגזר שלמרבה הצער יבואו. מעבר לחיפוש אשמים לאסון מירון, המטרה החשובה באמת של ועדת החקירה היא לקבוע נהלים ברורים, תכנון מבוקר של אירועים המוניים ולקיחת אחריות של מדינת ישראל על הנעשה במגזר החרדי. ליצור חוזה חדש ומוסכם בין האזרחים החרדים לבין הרשויות, הציבור החרדי מפנים שדרישות הבטיחות של הרשויות אינן "נגדם", אלא צורך קריטי של פיקוח נפש. עכשיו המדינה צריכה להניף את הכפפה.