"חגגתי פה חמישה ימי הולדת ואף אחד לא התייחס אליי": כתבנו גלעד שלמור עבר להתגורר למשך שבוע עם חסרי הבית ברחובות תל אביב וניסה למצוא חום גם במקומות הקשים ביותר. המצלמה אומנם לא הצליחה להעביר את הריח החזק ואת הרעב הקשה שמלווה את ההומלסים שעה, שעה - אך תחושת הבדידות, חוסר האונים, העייפות ומגוון הקשיים שמלווים אותם ללא הרף מורגשים היטב בקולם.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
סרגיי דומנסקי הוא רק אחד מבין אותם דרי רחוב שפגשנו בתל אביב, שיושב כבר חמש שנים בצומת עזריאלי. "אם תעמדו פה איתי ככה כל היום, נראה לי שאני אהיה מיליונר בעוד שבוע. חצי שנה מאז שחזרתי לארץ, התמקמתי פה. בישראל אם אתה לא פייטר, אתה לא שורד. לפעמים כשעובר ילד קטן, הוא עובר וזורק לך כסף. זה מקום נורא נמוך, זה לא משהו להתגאות בו. הרחוב זה ג'ונגל, כולם פה חיות בלי יוצא מן הכלל".
במספרים: בישראל יותר מ-3000 דרי רחוב, 40% בתל אביב
גם הנתונים שעוסקים בהיקף התופעה שממנה סובלים האנשים השקופים ביותר בחברה לא ידועים במלואם. על פי ההערכות, יש בישראל יותר מ-3000 דרי רחוב - 40% מהם רק בתל אביב, שם יש זמינות גדולה יותר של אפיקי פרנסה, יותר עמותות מסייעות - וגם יותר סמים. במחוז ירושלים טיפלו גורמי הרווחה ב-400 דרי רחוב, באזור חיפה טיפלו בכ-600 ובאזור באר שבע טופלו כ-200.
יתר דרי הרחוב מפוזרים בכל רחבי הארץ, וייתכן שיש עוד רבים שלא יודעים עליהם. מרביתם (60%-80%) מכורים לאלכוהול או לסמים, מספר דומה חולה במחלות פיזיות או נפשיות. 60%-80% מכורים, לוקים בנפשם או בגופם, כשבין 10%-15% הם נשים.
סרגיי כמובן לא לבד. אנדרי כבר כמה שנים נע בין הוסטלים לבתים של חברים, לבניין נטוש בתחנה המרכזית, שבו אירח אותנו. "זה המקום הכי בטוח לישון בו. אני יצאתי הילד השובב. בגיל 16 הייתי תלמיד מחונן, עד שהגעתי לגיל 18 ואימא שלי אמרה לי: 'תארוז את הבגדים, אנחנו עוברים לכרמיאל'. רציתי להישאר לבד בתל אביב, גם במחיר של לגור ברחוב".
הגענו גם למקום שאליו חסרי הבית מגיעים כדי לקנות סמים, בכמויות שלא היו מביישות רשת פארמה קטנה - מהרואין ועד מריחואנה וקלונקס. "המשטרה מפזרת את כל מי שיש פה - החוליה החלשה בכל השרשרת הזאת", אמר לנו סלים, סוחר סמים. ואכן, הסוחרים הם נקודת הקצה של רשת מסחר ענפה, כשארגוני פשיעה מהחברה הערבית חולשים על הסחר של הקריסטל וההרואין, ומאבטחים מטעמם נמצאים בפתח של כל תחנת סמים. בתוך כך, החנות הזו הוצתה לחלוטין.
דוד אגייב יו"ר עמותת "אכפת" הוא האבא של דרי הרחוב באזור המרכז. העמותה בראשתו מפעילה עשרה הוסטלים עבור האנשים שאף אחד לא באמת רואה. "מדברים על 80% התמכרויות בקרב דרי הרחוב ומדברים על אחוז מאוד גדול מתוכם שסובלים מבעיות בבריאות הנפש. אלו אנשים שחוו משהו בחיים, או שלא היו להם כלים להתמודד עם זה - ומצאו את עצמם ברחוב", הוא הסביר.
