לינור אברג'יל, לשעבר מלכת היופי ומיס תבל, כבר הספיקה להופיע על הבמות הכי גדולות – ממילאנו ועד טקס הדלקת המשואות בהר הרצל. אבל, בסופו של דבר, היא חיה היום באושר עם משפחתה, מאה מטרים בלבד מהבית של ההורים בנתניה. "אני חושבת שקיימים בי שני אנשים", היא מספרת. "בפנים רציתי להישאר בנתניה, לא ללכת לאף מקום".
בשנת 1998 זכתה בתחרות מלכת היופי, ובניגוד למקובל לחשוב, הדמעות שהזילה באותו ערב לא היו דמעות של אושר. "מי שהסתכל באמת ראה שמשהו עובר עליי", היא נזכרת, "גן עדן, פסגת העולם, אבל מבפנים – גיהינום. הרגשתי שיש גופה על הבמה, ובמקום להזמין מד"א – כולם מוחאים כפיים".
אבל האמת היא שהאירוע ששינה את חייה של לינור קרה כשלושה שבועות לפני הזכייה המתוקשרת. היא הייתה באיטליה באותה תקופה, ומספרת שנוצר קשר עם סוכן נסיעות: "אמרו לי 'אין בעיה, יש לך סוכן נסיעות ישראלי, אנחנו כבר עובדים איתו שנים, את יכולה לסמוך עליו'". היא מספרת שהבטיחו לה שהוא יעזור לה במה שתצטרך, ויסדר לה כרטיס טיסה חזרה לישראל.
"אחרי שעה וחצי של נסיעה, נרדמתי לזמן קצר", היא נזכרת על הדרך לנמל התעופה. "התעוררתי וראיתי שאנחנו באמצע שום מקום, ואז הוא שלף סכין ואמר: "תתפשטי". היא מספרת, גם בהרצאות שהיא מעבירה, שהיא עדיין זוכרת כל פרט מהרגעים הקשים איתו. "כל דקה הייתה ארוכה כמו חיים שלמים, אני זוכרת אותו קושר, דוקר וחונק". בארץ, היא התייצבה מולו למאבק משפטי אמיץ – ובסופו נשלח ל-16 שנות מאסר.
הסיפור של לינור הופך לסרט שמועמד לפרס האמי ומופיעה מול מנהיגים, שועי עולם וסטודנטים מארצות הברית ועד הודו. לינור הופכת לגורו, עוד הרבה לפני תנועת "מי טו". לאחר מכן היא מסיימת לימודי משפטים בהצטיינות ולימודי משחק בבית צבי. היא משתתפת בהצגות, קמפיינים גדולים בכל העולם, מתחתנת עם כוכב מכבי תל אביב בכדורסל, שאראס, אולם בשלב מסוים מחליטה לעצור הכול. בתשובה על השאלה למה עשתה זאת ומה היה חסר לה היא עונה: "לא היה לי שם כלום, היה חסר לי את עצמי".
גם היום, בגיל 41 ועם 4 ילדים, פלוס כיסוי ראש, היא ממשיכה בדרכה. בשנים האחרונות היא פעילה ברשתות החברתיות, מציגה לעולם את הגרסה שלה לנשיות – דתית, צנועה, אבל ממש לא מסתגרת. היא מופיעה שוב מול המצלמות, אבל הפעם עם בגדים שהיא עיצבה, בקולקצייה למותג האופנה Banana: "חיפשתי משהו כזה יותר מלא חיים, צבעוני, ליום-יום, קליל – שמתכתב עם כל מה שקורה היום באופנה – שלא מתנצל".
לינור מסבירה על הדברים שמניעים אותה ומנחים את הפעילות שלה בתקופה האחרונה: "לגרום לנשים לחייך, לשמוח, ופשוט לבוא ולהגיד: זאת אני, וכן, אני יפה וזה מה שיש לי להציע. ואני צנועה – והכול טוב. להיות יפה זה לא מקצוע, צריך לעשות משהו מעבר". היא מספרת על שני העולמות שבחייה: "אני חיה בעולם הזה בין שני עולמות, ומנסה לנתב בין שניהם – וזה לא קל, כי זה באמת ללכת בין הטיפות".