כבר למעלה מעשור שנועם פרוסט מחזיקה בקריירת דוגמנות בינלאומית מצליחה. רק חודש חלף מאז שילדה את בנה הבכור, והיא כבר חזרה לעמוד מול המצלמה. אימא של נועם, ענת בירן, גם היא יודעת דבר או שניים על עולם הדוגמנות, ובעצמה מחזיקה ברזומה עשיר במיוחד. ענת הופיעה על שערי מגזינים אי שם בשנות השמונים והתשעים, ונחשבה לאחת הדוגמניות המצליחות של התקופה.
אבל השושלת המשפחתית לא נעצרת כאן. גם חיה בירן, אימא של ענת וסבתא של נועם, לא זרה למסלול האופנה. חיה דגמנה בשנות השישים לבתי האופנה הנחשבים בתל אביב, ובאותן שנים היא הובילה את כל תצוגות האופנה.
ענת בכלל לא חשבה לעסוק במקצוע של אימא, אבל הגורל, אם אתם מאמינים בו, הוביל אותה לשם. "אני הייתי בעצם ספורטאית, והתחלתי לדגמן במקרה כשהייתי בצבא. מישהי שמארגנת תצוגות אופנה ראתה אותי רוקדת ואמרה 'יאללה תעלי על המסלול'. עבדתי, והייתה לי הצלחה מאוד גדולה על המסלול". בגיל 16 היא כבר התחילה לדגמן בארץ, ובמהרה סוכנויות בינלאומיות כבר שמו עליה עין.
"זה עובר פה במשפחה בלי לנסות יותר מדי. אימא שלי ראתה את אימא שלה, ואני ראיתי את אימא שלי, וכל אחת אמרה: 'אולי אני יכולה עוד'", מספרת נועם, וחיה מוסיפה: "זה ממש מדהים איך זה עובר מדור לדור בלי להתכוון. בכל דור זה התפתח יותר".
משפחת בירן היא לא המשפחה היחידה בה המקצוע עובר בירושה. בקומה השנייה של בית החולים הדסה עין כרם ד"ר דורית שחם מפענחת צילומי רנטגן. שלוש קומות מעליה אחיה, פרופסור אלון הרשקו, מוודא שהכול מתקתק במחלקת הקורונה שהוא מנהל, וקומה מתחתיו בתו ד"ר ענת הרשקו עוברת בין המטופלים. אם זה לא מספיק, גם הדס, אחותה של ענת, היא סטודנטית לרפואה.
גם במקרה של משפחת הרשקו המקצוע עבר מסב המשפחה, פרופסור חיים הרשקו, שעבד כרופא כמעט חמישים שנה, ולא השאיר לצאצאיו ברירה. הילדות של ענת הייתה מלווה גם בלא מעט סיפורים על מטופלים שסבא ואבא הצילו. היא מספרת: "אמרו לי: 'את יכולה להיות או רופאה פנימאית, או רופאת נשים, או רופאת עור'. מאוד רציתי להיות רופאה. כבר מגיל צעיר אימא ואבא כיוונו אותנו לשם". הסבא, חיים הרשקו, מלא בנחת מהעיסוק המשפחתי: "זה מחמם לי את הלב, בגלל שאני אוהב את המקצוע הזה, וזה קירב בינינו".
גם במשפחת יוסף המקצוע עובר בירושה. אבא של יפה יוסף, נהגת אוטובוס של אגד, הכניס אותה ואת בעלה למועדון הסגור של נהגי החברה. "פעם אי אפשר היה סתם להיכנס ולהיות חבר באגד. כשהילדים באו אלי ואמרו שהם רוצים להיכנס לאגד, זה היה מובן מאליו כי זה בן ממשיך", מסבירה יפה.
ההורים במשפחת יוסף מעבירים מדי פעם מורשת קרב על גלגלים לשלושת הילדים שנכנסו לחברה. ואחרי ששמעו לאורך השנים אין סוף סיפורים, נדמה שלילדים היה ברור במה יעסקו כשיגדלו. "מאז שנולדתי אני ישבתי על הגה ועל ההילוכים, זה היה טבעי. זה היה חלק מהמורשת המשפחתית", מספר מאיר יוסף, בנה של יפה ודור שלישי לנהגי אוטובוס, יחד עם שני אחיו.
אצל משפחת יוסף האוטובוס הוא מרכז העניינים, אולי אפילו החיים. בכל פעם שהם נפגשים הם מחליפים חוויות מיום העבודה, מעבירים ביניהם טיפים על איך לשרוד את הפקקים ואת הנסיעות הארוכות. אבל לכולם כאן ברור מה עתידה של השושלת המפוארת - כולם מסכימים פה אחד שדור רביעי של נהגי אוטובוס לא יהיה.