גם בבסיסים הגדולים במרכז – החיידקים חוגגים: אחרי התוצאות מהדגימות שנלקחו בפרק הראשון בתחקיר המזון בסיסי צה"ל, אחרי הדרום – דגמנו מה המצב בחדרי האוכל בשני בסיסים גדולים במרכז הארץ, חדר האוכל במטה חיל האוויר בקרייה וחדר האוכל במחנה גלילות. וגם – טבחים בצה"ל שיתפו על הנעשה במערכת: "שצריך לבשל ארוחת צוהריים – מוציאים מהפח לפיילה".
"אני הייתי לוחם בחוד החנית והייתי בקווים הכי חשובים בארץ, הם אלה שבסופו של דבר בשטח יקבלו את האוכל החרא", אמר רועי (שם בדוי), שהיה לוחם בחי"ר ומשרת כיום כטבח באחד מהבסיסים של חטיבות החי"ר. "אנחנו לא נאכל אוכל טוב".
"על הבוקר מגיעה משאית עם כל האוכל שהוזמן", שיתף גל, טבח לשעבר ששירת באחת מהחטיבות הקרביות שיושבות בגבול הצפון. "בוודאות לא היו שם מקררים במשאית. קורה שהמקרר מתקלקל, אתה משתיק את העניין. היו יותר מדי פעמים שהלכתי וראיתי ארגזים שלמים של ירקות רקובים, וגמבות שאנחנו רואים כבר את התולעת, כאילו, יש את החור שהיא עוברת ויוצאת ממנו, ואת ממשיכה לחתוך".
"כאשר מדובר על תולעים וכמו שנאמר כאן תולעים בגמבות, באמת, גם ממצאי המעבדה מוכיחים את זה בבירור שמדובר על ירקות שהם לא טריים בלשון המעטה", אמר ד"ר דן בראל, מיקרוביולוג, מומחה לזיהומי מזון. "ככל שהירק הוא לא טרי, יש יותר סיכוי להתפתחות של עובשים, והעובשים מייצרים רעלנים וחלק מהרעלנים האלה הם בהחלט מסוכנים וזו תופעה שמתרחשת כאשר הירק הוא לא טרי".
לא רק שהירקות, גם חומרי הגלם מגיעים רקובים. הטבחים בבסיס, על פי עדותם, לא ממש עובדים לפי הנהלים שכל גוף שמספק אוכל, על אחת כמה וכמה הצבא, מכתיב. "תפוח האדמה נרקב, למחרת הגענו, צריך לבשל ארוחת צוהריים, מוציאים את הפח, רואים שתפוחי האדמה רקובים, שופכים את זה לתוך הפיילה, מתחילים לשים תבלינים", סיפר רועי. "אפילו לפעמים יש פעמים שאני אגיד לך את האמת, לא זוכר לשטוף, שם את הארגז ישר ככה על השולחן, מתחיל לחתוך את זה ככה, וחותך".
מבחינת תנאי התברואה במטבח, רועי מתאר גן חיות של ממש. "יש לנו עכברים ששורצים לנו בכל המקררים, גדלים שאני אפילו לא יכול להסביר אותם", סיפר. "אתה מקבל ביסים בעגבניות ואתה מקבל גם ביסים במלפפונים, ואתה ממשיך הלאה. מקקים שורצים בתוך הקירות. חזירי בר משוטטים בתוך המטבח ופרות הולכות בתוך הבסיס".
"עכברים זה ממצא מסוכן מאוד", הסביר ד"ר בראל. "מעיד על מטבח שהוא ברמה תברואית מאוד מאוד ירודה. עכברים, גם בשתן שלהם יש חיידק מסוכן שיכול לגרום למחלה - מחלת העכברת. המטבח הוא פתוח, הוא לא סגור כמו שצריך, ואז כשהוא לא אטום ייכנסו חיות שונות, יאכלו חלק מהאוכל, יטילו שתן, צואה, וכל הדברים האלה עלולים כמובן לזהם את המזון".
רועי ממשיך עם עוד מקרה אחד, הזוי במיוחד. "אלף ואחד גסטרונומים של עופות שאתה רואה אותם מקציפים, שאני לא יודע איך עוף יכול להגיע להקצפה", תיאר. "נגיד, היינו צריכים להגיש שניצלים וראינו קצת הקצפה, אבל אמרו לנו 'תמשיכו'. אז אנחנו ממשיכים לטגן".
אז מי האחראי ואיפה הפיקוח? הנה התשובה. "רס"ר המטבח שלי לא נמצא בבסיס, הוא נמצא שעתיים ביום והולך, זה לא איזה מישהו שעכשיו יכול לפקח עליי", אמר רועי. "יש לנו נגדים שאמורים לפקח עלינו, אבל גם הם עסוקים בעבודה שלהם ואנחנו עושים את העבודה שלנו".
על פי נוהלי הצבא, בכל יום אמורות להידגם דגימות של מזון. אבל גם שם, בעגה הצבאית, על פי העדויות, הכול מתנהל ב"כסת"ח". "בסופו של דבר יש אוכל שמוגש למג"ד, סמג"ד, קצינים וכדומה. אתה מגיש להם אוכל שהוא יותר טוב. אז מזה אתה לוקח את דגימות המזון, כי אתה יודע ששם לא יקרה איזה משהו. זה מצחיק, אתה הולך לחדר האוכל ואתה כבר יודע, כולם הולכים לשירותים, זו בדיחה".
חיל האוויר בבסיס הקריה בתל אביב
בסיס הקריה - מקום משכנם של משרד הביטחון, המטכ"ל, וכל בסיסי הפיקוד של זרועות הצבא. בחרנו דווקא את חדר האוכל של מטה חיל האוויר, החיל היוקרתי שנודע באוכל הטוב שהוא מגיש. חדר האוכל הזה מנוהל על ידי חברת הסעדה חיצונית. מהבסיס נלקחו שלושה סלטים לדגימה. גם אותם קיבלנו ישירות מחיילים שמשרתים בבסיס, שהקפידו לדגום אותם לפי תנאי המעבדה.
"הצבא נתפס כאיזשהו מקום שהסטנדרט בו הוא טיפה יותר נמוך, אבל יש מקומות בצבא שהסטנדרט שם הוא יותר גבוה מההיי-טק, חד משמעית", אמרו בחברת ההסעדה. "גם מבצעים אירוח של כל מיני אנשים בכירים שמגיעים לארץ, רמטכ"לים של צבאות זרים, ברמה מאוד מאוד גבוהה".
הממצאים
סלט עגבנייה ומלפפון: שמרים ועובשים - 500 ב-1 גרם, פי 5 מהתקן. נמצאו גם 1,900 קוליפורמים ב-1 גרם – כשהתקן הוא 1,000. בסלט הזה נמצאו גם חיידקים צואתיים, יותר מ-200 ב-1 גרם – פי 2 מהתקן המותר.
סלט מלפפון וגזר: עובשים – 600 ב-1 גרם, פי 6 מהתקן. בסלט נמצאו יותר מ-30 אלף שמרים – כשהתקן הוא עד 100 בלבד. בספירת החיידקים הכללית התוצאה גם הייתה יותר גבוה מהתקן – 110 אלף לעומת עד 100 אלף שמותר. כמו כן נמצאו בסלט גם פי 1.2 יותר קוליפורמים מהמותר ויותר מ-910 אנטרוקוקים – כשהתקן הוא עד 100 בלבד.
סלט כרוב – יותר מ-30 אלף שמרים, פי 300 מהתקן. בספירה הכללית של החיידקים נמצאו יותר מ-57 מיליון חיידקים כשהתקן הוא עד 100 אלף בלבד. נמצאו גם פי 30 קוליפורמים מהמותר וגם פי 22 יותר אי קולי מהמותר. "יכולים לגרום להקאות, לשלשולים, לשלשולים אפילו דמיים", הסביר ד"ר בראל על ההשלכות של התוצאות. "כמות גדולה של שמרים שמעידה על כך שהמוצר בעצם הוא מוצר שהוא תסס, כבר מקולקל לגמרי".
בה"ד 15 בבסיס גלילות
מדובר בבסיס הראשי של חיל המודיעין, שם יושבת גם היחידה היוקרתית 8200, ונמצא שם בה"ד 15, שם עוברים כל חיילי וקציני המודיעין את ההכשרות. גם בבה"ד 15 מספקת את המזון חברת הסעדה חיצונית, שמספרת לנו על ההבדלים בחומרי הגלם בין הצבא לאזרחות. גם כאן דגמנו שלושה סוגי סלטים.
"הפרודוקטים הם רק של הצבא", נמסר מהחברה במחנה גלילות. "לא מכניסים לצבא אוכל מבחוץ. אנחנו רק מספקים כוח אדם בצבא"
הממצאים
סלט מלפפון, עגבנייה וכרוב אדום – עובשים: 1,200, פי 12 מהתקן. שמרים: 4,000, פי 200 מהתקן. ספירה כללית של חיידקים: 57 מיליון לעומת עד 100 אלף שמותר – פי 570. נמצאו גם פי 30 יותר קוליפורמים מהמותר ופי 86 יותר חיידקים אנטרוקוקים מהתקן.
סלט גזר, סלק ועגבניות – עובשים: 1,500, פי 15 יותר מהתקן. שמרים: 3,000, פי 30 מהמותר. חיידקים כללי: 1.6 מיליון, פי 16 מהתקן. בדיקות המעבדה גם גילו פי 8 יותר קוליפורמים ופי 30 יותר אנטרוקוקים מהתקן.
סלט כרוב לבן וגזר – עובשים: 1,300, פי 13 יותר מהתקן. שמרים: 2,000, פי 20 יותר מהמותר. חיידקים כללי – פי 3.5 יותר מהמותר. נמצאו גם פי 5 יותר קוליפורמים ופי 30 יותר אנטרוקוקים. בסלט הזה נמצא גם ליסטריה.
התוצאות החמורות של בדיקות המעבדה שערכנו, יחד עם העדויות הקשות ששמענו, מעלות את התהייה - האם מהפכת הבריאות שעליה הכריז הצבא היא בעיקר לשם התדמית, ופחות תהליך אמיתי שקורה בשטח, עבור החיילים עצמם? בצה"ל השיבו לנו בתגובה כי הם מתייחסים ברצינות לממצאי התחקיר, ועורכים כבר עכשיו בדיקה מקיפה בנושא. הם רואים את הביקורת כהזדמנות, אבל בינתיים, החיילים שהתראיינו לכתבה, די חוששים מסינדרום הש"ג.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מתייחס ברצינות רבה לממצאים העולים בכתבה ביחס לאיכות האוכל בבסיסי צה"ל. גורמי המקצוע הרלוונטים באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה יפעלו בהקדם כדי להבין לעומק את תהליכי הדגימה שבוצעו והממצאים העולים מן הכתבה. בהתאם למסקנות, ייבחן אופן הטיפול בנושא אל מול חברות הקבלן האזרחיות המספקות את האוכל בחלק מהבסיסים המדוברים".
"בנוסף לתוכנית הקיימת של ביקורות מזון המתבצעות לאורך השנה, הוחלט כי יתוגברו גם ביקורות הפתע בתקופה הקרובה במספר רב של בסיסים. בשנה החולפת בוצעו כ-900 בדיקות אשר יצאו ללא ממצאים בעייתיים, למעט דגימה אחת בעייתית מהשבועות האחרונים שמקורה ככל הנראה בממצאים שעלו במסגרת התחקיר, והיא טופלה באופן מיידי".
"נדגיש כי אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה מנהל מערכת בקרת איכות מזון רחבה שכוללת דגימה יומית ושליחתה למעבדה, על פי נהלי משרד הבריאות. כלל הקבלנים במטבחי הבסיסים מחוייבים ומבצעים בדיקת מעבדה חודשית, ומדווחים למשרד הבריאות על תוצאותיה".