המטיילים שחולפים בעמק יזרעאל בדרך לצפון יתקשו לפספס את השלטים של "ברווזים בכפר" - המזמינים את המבקרים להכיר מקרוב את אחד מעופות המים היותר אהודים על הילדים, שיכולים ללטף ולהכיר את החיות. מה שהם לא יודעים הוא שהברווז יועבר בקרוב ללול האחורי - שם יזכה לתנאים ירודים ולחיים קצרים בדרך לצלחת. "זו ציניות שהיא מכאיבה. קשה לראות את זה", מספרת עורכת הדין שירה הרצנו מעמותת "אנימלס".
מרכז המבקרים הוא רק החזית של המשק, שמאחוריו יש עסק גדול לגידול ברווזים לבשר - המשק היחיד בארץ שנותר בתחום הזה. התנהלות משק הברווזים הדליקה לא מעט נורות אדומות במשרד החקלאות, אך הוא המשיך לעבוד כרגיל. בשנה האחרונה התחקירנים של "אנימלס" הצליחו לתעד במשך ימים ארוכים את הטיפול בברווזים, והמראות קשים.
אחרי שלב המדגרה, הברווזים מגיעים ללול צפוף למשך חודשיים, ואז נשלחים לשחיטה. חלק מהברווזים חולים, מתקשים לנוע, ומעוותים, אבל איש לא הוציא אותם מן הלול, ובעמותת אנימלס טענו שלכל אורך המעקב הממושך לא הגיע וטרינר לטפל ולראות את מצב הברווזים ולו פעם אחת. בנוסף, בתיעוד ניתן לראות עובד בועט בברווז ואוחז בו בכוח. הרצנו מספרת: "זה לקחת בעלי חיים, יצורים חשים, מרגישים, שאכפת לנו מהם, ולהתייחס אליהם כמו לחומר גלם, כמו לפס ייצור".
הכשל המרכזי בטיפול בברווזים הוא פינוי הברווזים החולים והמתים. העובדים הזרים במשק אוספים בידיים וברגליים, בכוח, את הברווזים שנראים חולים או פצועים, וזורקים אותם לדלי. כך הם נשארים שעות ארוכות, לפעמים יממה שלמה, עד שהם מתים, ובינתיים הם הופכים למקור מזון עבור הברווזים החיים.
לאחר מכן גופות הברווזים מועמסות על טרקטור ומושלכות אל משטח בטון מאולתר סמוך ללול. התיעוד חושף כי מלבד המפגע הבריאותי וזיהום הקרקע, נקברים כך גם ברווזים חיים, שהועמסו על הטרקטור בחוסר תשומת לב או משום שהיו חולים. כל זה מתרחש בניגוד מוחלט לתקנות, הקובעות כי את הברווזים המתים יש לשרוף או לקבור בתוך כלי סגור ומוטמן שאושר מראש.
ד"ר משה רפלוביץ, מנכ"ל איגוד וטרינרי גוש דן, תקף בחריפות את התנאים וההתנהלות במשק כפי שהשתקפה מהתיעוד. "העניין של הקבורה מזעזע. יש כאן זיהום סביבתי ורמת היגיינה מזעזעת", מסביר רפלוביץ. "אני רואה פה טיפול לא מקצועי. למה לבעוט בבעלי חיים?".
במשק לא התרגשו כשעומתו עם התנאים בהם מוחזקים הברווזים, והכחישו כי פעלו בניגוד לחוק ולנהלים. "הכול בפיקוח. הכול מסודר. מה שאני עושה הוא בפיקוח וטרינרי ובפיקוח של הרשויות", אמר נפתלי לוין, מבעלי המשק. "זה חקלאות. אנחנו מנסים להתקיים, מנסים איכשהו לשרוד בענף. זה שבאים כל מיני יפי-נפש שהברווז לא נאה להם, כי הם לא רוצים שיאכלו אותו? יש כאלה כל היום".
במשק לוין מסרו בתגובה: "משק לוין הינו משק משפחתי ותיק אשר מתמחה בגידול ברווזים למאכל, מזה עשרות שנים. אנו מגדלים את הברווזים שלנו, תחת פיקוח שוטף של השירותים הווטרינריים, בהתאם לכל הכללים החלים עלינו ובשקיפות מלאה. הברווזים במשק גדלים בלולים מרווחים ומאווררים, על גבי משטחים המסייעים בצמצום מחלות, ללא אנטיביוטיקה או מזרזי גדילה, תוך מחשבה, הקפדה והשקעה רבה ברווחתם ועל מנת להבטיח ללקוחותינו מוצר איכותי ובריא. קבורת פסדים מתבצעת בנקודה קבועה ומוסדרת, אשר אושרה לכך על ידי הגורמים המוסמכים בשירותים הווטרינריים. מתקן הקבורה מרושת ותחתיתו יצוקה בטון. איננו מכירים כל טענה לכך שהפסדים מגיעים למי התהום, ובוודאי שאינם מזהמים אותם.
עובדי המשק מבצעים סיורים בלולים, מספר פעמים ביום, על מנת לאסוף ולרכז ברווזים שמתו. מכיוון שמדובר בהיקף תמותה נמוך ביותר, מתבצע פינוי מרוכז פעם או פעמיים ביום, בהתאם לנדרש. תופעה של השארת ברווז חי, בכלי המיועד לפינוי פסדים, אינה מוכרת לנו בלולים שאנו מפעילים ומכל מקום, נפעל לחידוד נהלי העבודה במשק ובלולים, על מנת שאירוע מסוג זה לא יתרחש.
המשק מבוקר באופן קבוע על ידי וטרינר של מועצת הלול ועומד בכל הדרישות הווטרינריות החלות עליו. כל פגם או כשל בטיפול בברווזים, אשר עלה מן החומרים שהוצגו בכתבה, יטופל באופן פרטני ובהקדם. יתר על כן, כמשק חקלאי ותיק, הפועל מזה שלושה דורות, אנו מחויבים לגידול ברווזים באופן מיטבי ועושים זאת על פי כל הכללים ובמקצועיות המאפיינת אותנו".
תגובת משרד החקלאות: "מתחילת השנה מפקחי המשרד היו במקום כבר 4 פעמים. בכל ביקורת נמצאו ליקויים שונים שבעל המשק נתבקש לתקן, ובביקורת העוקבות נבדקו הדברים מחדש. מעבר לליקויים שנמצאו, על המקום הגיעו תלונות נוספות, אך בביקורות לא נמצאו עבירות ברף הפלילי על חוק צער בעלי חיים. המשרד רואה בחומרה כל הפרה של החוק וימשיך למצות את הדין בכל האמצעים העומדים לרשותו".