הערך "נפילת בראל חדריה שמואלי" הוסר אתמול (שלישי) מוויקיפדיה. הערך על הלוחם שנורה בראשו בידי מחבל פלסטיני בפעילות של צה"ל ומג"ב סמוך לגדר המערכת מפנה נכון לעכשיו לערך כללי שכותרות "הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע שומר החומות". בערך זה מצוינות נסיבות מותו של שמואלי ז"ל, בין שלל אירועים נוספים.
למחיקת הערך קדם דיון בין עורכי ויקיפדיה, שבו הועלו הצעות וטענות בעד ונגד השארתו של הערך. אחד העורכים שטען שיש להסירו, כתב: "השארת הערך היא פגיעה מהותית בכל אותם אלה שלא קיבלו ערך. לצערי, יש עשרות אלפים שנהרגו בהגנה על המולדת או בפעילות טרור. לא חשוב אם ראש הממשלה התקשר למשפחה והמשפחה התראיינה לתקשורת". מנגד, עורך אחר טען כי יש בעמוד המדובר יותר מהתעסקות צרה בדמותו של חדריה שמואלי כחלל צה"ל, אלא עיסוק באירוע נרחב יותר אשר מצדיק קיומו של ערך. "אני חושב שלא קראתם את הדיון בערך. הערך הוא על נושא רחב יותר מבראל שמואלי עצמו. אני מציע שתקראו את הדיון ואז תגיבו", כתב.
בסופו של דבר הוחלט ברוב של 47 בעד מול 35 נגד שהערך יוסר. ההחלטה עוררה ויכוח סוער ברשתות החברתיות ומחוצה להן, ואף גררה את תגובתה של הילה רחימי, אחותו של בראל ז"ל. "חשבתי שלא יכול להיות יותר כואב. מאז שבראל נהרג חוויתי, חווינו כל המשפחה, כאב בכל איבר בגוף, כמו שרפה. היום נדהמתי לגלות שעורכים הצבעה אם להשאיר את הערך של בראל בוויקיפדיה. את בראל לקחו לנו. מחקו לנו. אני לא יודעת מי מחליט את ההחלטות האלה, אבל מי שהצביע בעד מחיקת הזיכרון שלו, הדבר היחיד שנותר לנו, שידע שהוא ירק לנו בפרצוף", כתבה רחימי.
"אנחנו לא עיתון ולא אתר הנצחה"
בשיחה עם N12, ניסה להבהיר אחד מהעורכים שהצביעו בעד הסרת הערך, את השיקולים שעומדים מאחורי החלטתו. אותם שיקולים לדבריו, שמבוססים על החוקים הרלוונטיים לכתיבת ערכים בוויקיפדיה. "זה נורא לא נעים לדעת שיש מישהו שמרגיש שירקת לו בפרצוף. כמובן שזו לא הייתה המטרה", הגיב על דבריה של רחימי. "מאוד מצער אותי שהיא איבדה את אחיה בצורה כזו".
העורך הסביר כי בקרב מי שהצביעו בעד המחיקה – היו אנשים מכל הקשת הפוליטית וציין כי "הם כולם מבינים שאנחנו לא עיתון, ולא אתר הנצחה ולא רשת חברתית". העורך הסביר שמערכת השיקולים מתמקד בשאלה – האם ראוי שיהיה ערך על אדם כזה או אחר באנציקלופדיה? – כאשר הקריטריונים נקבעו כבר לפני שנים, כולל אלה אשר נוגעים לכתיבה אודות חיילי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. למסמך זה חשופים הן העורכים, והן הציבור בכללותו.
בין היתר נכתב במסמך: "ככלל, ניתן לכתוב על חיילים ועל חיילים שנפלו אם הם עומדים באחד או יותר מהתנאים הבאים: קציני צה"ל בכירים, לרוב מדובר בדרגת אלוף משנה ומעלה, ומעוטרי צה"ל". עוד מצוין במסמך כי ניתן לכתוב על "חללים אשר לנפילתם הייתה חשיבות ציבורית יוצאת דופן, כזו שעמדה במבחן הזמן (שנה לפחות)".
כאשר ניסינו להבין מה מהי בדיוק אותה חשיבות, וכיצד ניתן להבין אותה בהקשר של מותו של חדריה שמואלי, נתן העורך דוגמה, אשר אילו תתקיים בעתיד, תהיה בהחלט עשויה לשנות את התמונה באשר לשאלה אם יש מקום לערך. "חשיבות יוצאת דופן היא למשל אם בסיומה של שנה לנפילתו, היו משתנים נהלים של פרישת צלפים על החומה, או שינוי משמעותי במדיניות צה"ל בעקבות האירוע. במקרה כזה - כן, בוודאי שיש לו ערך אנציקלופדי. אני, ללא קשר לדעה הפוליטית שלי, הייתי מצביע בעד ערך כזה. כרגע זה לא המצב".
מדוע היה הכרחי למחוק אותו? מדובר היה באירוע שהמדינה התכנסה סביבו ושקיבל בולטות רבה בסיקור התקשורתי. האם לא מדובר כאן ב"אקטיביזם עריכתי"?
"אני חושב שמי שמסב צער למשפחה הוא מי שפתח ערך בניגוד לקריטריונים ובכך הזמין את מחיקת הערך. מי שפתח ערך, כשהוא יודע היטב שהוא עובר על הכללים, ויודע היטב שמחיקתו תביא לסערת רגשות ולכאב – אני יכול לומר שהוא זה שנקט יתר אקטיביזם עריכתי, ושהוא זה שפועל כמניפולטור. זו מניפולציה וזה אקטיביזם. להאשים אותנו בכך שאנחנו פועלים בהתאם לחוקים – זו ציניות".
כאשר הפנינו את תשומת ליבו של העורך לעובדה שלא מדובר בערך על דמותו של חדריה שמואלי, אלא על נסיבות נפילתו ועל האירוע הביטחוני שבמהלכו נפל, הוא ציין כי שמו של בראל ואירוע נפילתו מופיעים בערך האנציקלופדי, שעוסק בלחימה ברצועת עזה אחרי מבצע שומר החומות. עוד הוא ביקש להבהיר שדרך לחיצה מגיעים לאתר יזכור, שם ניתן לקרוא עליו, על הנסיבות הטראגיות שהביאו להירצחו, כמו גם על ילדותו. "אין חייל שנפל ולא הותיר בור בלב משפחתו, אנחנו לא יכולים לפתוח ערך עבור כל אחד מהנופלים", הסביר.
"חייבים לנתק את הרגש ולעבוד בצורה שכלתנית"
עם זאת, בהתאם לדבריו של העורך, ניתן לשער כי שינוי הנסיבות עשוי להקים צידוק מחודש לפתיחת ערך על שמו של חדריה שמואלי, גם במסגרת הכללים של ויקיפדיה. "הכללים שומרים על כולנו והופכים את ויקיפדיה לאתר רציני. לא יתכן שבכל פעם שיש רעש תקשורתי – ויקיפדיה תשנה את הכללים", הוא מסביר. "מדובר באתר רציני ומקצועי ואנחנו מחויבים קודם כל לקהל הקוראים ולנהלים שלנו. חייבים לנתק את הרגש ולעבוד בצורה שכלתנית ועניינית. קל לעשות את זה כשכותבים על פיזיקה ועניינים מדעים, כשכותבים על נושאים כאלה – זה הרבה יותר קשה".
במהלך השיחה הדגיש העורך מספר פעמים את המאפיין של אנציקלופדיה אשר רלוונטי להחלטה – קצב איטי. לטענתו, שלא כמו גוף עיתונאי, במקרה של חשיבות אנציקלופדית, הדברים דורשים יותר זמן כדי לשקוע וכדי להתגבש. כשניסינו להבין אם הנימוק היחיד להסרה נגע לטווח הזמן שעבר מאז האירוע, הפנה אותנו העורך לתמלול הדיון שהוביל להצבעה.
בניסיונותיו לשקף עבורנו ככל שניתן את מהלך הדברים, ציטט העורך שני עורכים נוספים אשר הצביעו בעד, עורכים אשר צירפו להצבעתם נימוק. לטענתו של העורך, מדובר בשניים אשר להערכתו מחזיקים בעמדה פוליטית ימנית. את הערכתו מבסס על דיונים ושיחות שערך עמם בעבר, ושבמהלכם "סומנו" על ידו כימנים.
העורך ציין: "אני עכשיו מסתכל על הרשימה, ורואה בה מתנחלים, חרדים ימניים, עורכים שבתקופת המחאה נגד נתניהו אני התווכחתי איתם, אנשים שנמצאים בימין הקשה מאוד. הם הצביעו בעד המחיקה". לכן, סובר העורך כי הטענה לפיה מי שהצביע להסרת הערך הוא שמאלן – משוללת כל אחיזה במציאות.
"מתלבט מאוד. במרחק הזמן קצר הזה עדיין לא התבססה חשיבות אנציקלופדית. מנגד, יתכן כי בהמשך תהיה לכך חשיבות. לא הייתי נדרש להצבעה אלמלא התערבות התקשורת, שהוא דבר רע מאוד בעיניי", כך ציטט את אחד העורכים אותם הגדיר כימנים. יש לציין כי לא ברור כיצד התערבות התקשורת רלוונטית, זאת מכיוון שסיקור העניין הגיע רק אחרי הסרת הערך.
בתור מי שהצביע בעד ההסרה, מה יש לך לומר למי שנפגעו ומרגישים שנעשה עוול?
"אי אפשר להכיל את הכאב של משפחה שאיבדה בן. זה שובר את הלב, ואני חושב שהאנשים שאליהם צריך להפנות את הכעס – הם מי שמלכתחילה העלו את הערך הזה, הם אלה שחטאו לרגשות המשפחה. הוא הפיח בהם תקוות שווא, אולי אף השתמש בהם. עובדה שאנשים מכל קצות הקשת הפוליטית הצביעו בעד - זו איננה גווארדיה של שמאלנים".
זה נשמע שאתה חושב שמי שעומד מאחורי יצירת הערך הם דווקא דמויות בעלי אינטרסים פוליטיים.
"זה לא סוד שמועצת יש"ע פתחה בשנת 2010 קורסים בעריכת ויקיפדיה כדי להכניס אנשים עם אג'נדה ימנית לוויקיפדיה. זה לא סוד, אולם אני לא חושב שזה דבר רע. זה בסדר גמור, אבל בהחלט יש בוויקיפדיה אנשים שמנסים לדחוף את האג'נדה שלהם. זה טבעי, אני מקבל את זה, אני מבין שזה חלק מהעניין. בהצבעה הזו ההבדל בין מי שהגיעו נקיים מאג'נדה, לבין מי שעוסקים בקריטריונים שהם לא אנציקלופדיים – היה בולט".
העורך עמו שוחחנו ביקש להישאר בעילום שם, ושמו שמור במערכת.