לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, מפרסמים מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו בפקולטה למדעי הרוח של אוניברסיטת תל אביב והקונגרס היהודי האירופי את דוח האנטישמיות לשנת 2021. הדוח הוגש היום (חמישי) לנשיא המדינה יצחק הרצוג, שאמר: ״משבר האנטישמיות בעולם מתעצם, אך המאבק העולמי נגדו מתעצם גם הוא״.
דוח האנטישמיות 2020: כך השפיעה הקורונה על היחס ליהודים בעולם
החוקרים ניתחו מאות תקריות אנטישמיות שהתרחשו בשנה החולפת והצביעו על המגמות הבולטות שעלו מהן. השנה, בניגוד לבעבר, רצו כותבי הדוח להתמקד במגמות החיוביות ובטוב שיצא כחלק מהמאבק באנטישמיות העולמית. בדוח נרשמו התפתחויות חיוביות בתחום המשפט, בזירה הפוליטית, בזירה התרבותית ובמזרח התיכון. כל פרק בדוח מסתיים בסדרת המלצות לארגונים ולממשלות המבקשים להגביר את המאבק באנטישמיות.
בדוח סקרו החוקרים תקדימים משפטיים במאבק באנטישמיות, הקצאות משאבים להגנה על קהילות יהודיות, והרחבת הפעילות לשימור בתי קברות יהודיים. עוד התייחסו לתקדימים בהם מועדוני ספורט מובילים התגייסו למאבק באנטישמיות ובירכו על כך שלראשונה נערכה תערוכה להנצחת השואה במוזיאון של מדינה ערבית.
תחום המשפט
האיחוד האירופי השיק בשנה החולפת 'אסטרטגיה למאבק באנטישמיות ולטיפוח חיים יהודיים', אשר בין היתר מעודדת העמדה לדין על התבטאויות ומעשים אנטישמיים במדינות החברות בו. במקביל, הנציבות האירופית הרחיבה את רשימת מעשי הפשע באיחוד האירופי, כך שתכלול פשעי שנאה כולל התבטאויות אלימות. כמו כן, הפרלמנט של אוקראינה העביר חוק למניעת אנטישמיות ולנקיטת פעולות כנגדה – המגדיר את העוברים עליו כמבצעי פשעי שנאה.
מקרה פרטני שהוצג בדוח הוא פסיקה של בית הדין האירופי לזכויות אדם נגד חבר פרלמנט בולגרי, וולן סידרוב, מייסד מפלגת הימין הקיצוני אטקה, שהביע עמדות אנטישמיות בספריו שפורסמו לפני כ-20 שנה. באותה רוח, כמה בתי משפט ברחבי אירופה קבעו אף הם בהקשרים דומים כי יש ביטויי שנאה שהם כה רעילים עד שהם מפירים את זכויותיהם של כל המשתייכים לקבוצה המותקפת.
בארה״ב, מספר מדינות חוקקו חוקים בעקבות גלי האנטישמיות של העת האחרונה. מדינת ניו יורק אסרה הצגת סמלי שנאה, כמו צלב קרס, על רכוש ציבורי; קליפורניה קבעה כי יש להכיר במניעי דת ואפליה כפשעי שנאה ברמה המקומית, ולהדריך את כוחות המשטרה בנושא.
הגנה על קהילות יהודיות
בין האמצעים שבאמצעותם מדינות וארגונים רבים במערב נלחמו במהלך השנה החולפת באנטישמיות, ניתן לראות הקצאת משאבים להגנה על קהילות יהודיות ולתוכניות הדרכה בנושא. כמו כן, מדינות רבות מינו נציבים למאבק באנטישמיות, קידמו חקיקה נגד גילויי אנטישמיות, ויותר מ-800 גופים ברחבי העולם פעלו לאימוץ הגדרת האנטישמיות כפי שקבע כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה (IHRA).
בקנדה, בתגובה לעלייה חדה באירועים אנטישמיים, השיקה הממשלה תוכנית פעולה. על פי התוכנית הוקצו 5 מיליון דולר להגנה על מוסדות, בתי קברות, ואתרים יהודיים, מימון תכניות הדרכה, קידום חקיקה ואמצעי אכיפה, קידום אימוץ הגדרת האנטישמיות של ה- IHRA ועוד. בכמה ממדינות אירופה מונו שליחים מיוחדים שתפקידם לנטר אנטישמיות, להעלות את המודעות הציבורית ולקדם חקיקה בנושא.
הפורום להנצחת השואה
בעיר מאלמו שבשוודיה התכנס באוקטובר 2021 'הפורום הבינלאומי להנצחת השואה ולמאבק באנטישמיות', בהשתתפות עשרות משלחות ומנהיגים מכל העולם, שנענו להזמנתו של ראש ממשלת שוודיה סטפן לופבן. צבמסגרת הכנס השיק האיחוד האירופי 'אסטרטגיה למאבק באנטישמיות ולטיפוח חיים יהודיים'. מדובר בתוכנית הפעולה הממשית הראשונה הנתמכת על ידי ארגון בינלאומי, ומטרתה למנוע את כל סוגי האנטישמיות, להגן ולטפח חיים יהודיים באירופה, ולקדם את חקר והנצחת השואה.
העולם הנוצרי
בכירי הנצרות הקתולית, האפיפיור פרנציסקוס והקרדינל קורט קוך, ראש ועדת הוותיקן לקשרים עם העם היהודי, גינו את האנטישמיות בחריפות בהזדמנויות שונות והביעו את תמיכתם בדיאלוג בין נוצרים ליהודים. כמו כן, במהלך ביקורו בבודפשט בספטמבר 2021 דיבר האפיפיור נחרצות נגד האנטישמיות.
שיקום בתי קברות
מגמה מרכזית שהחלה בשנתיים האחרונות וצברה תאוצה ב-2021 בקרב מדינות מזרח אירופה, היא התעניינות צעירים בתרבות היהודית של מדינותיהם; כאשר המגמה באה לידי ביטוי . בין היתר בשיקום בתי קברות יהודיים.
המדינות המובילות את המגמה הן פולין, סלובקיה ואוקראינה, שם בתמיכת פוליטקאים ברמה הארצית והמקומית, זוכים אתרי הקבורה היהודיים לשיקום. הפרויקט המוביל בתנועה היה שיקום בית הקברות היהודי בוורשה שהוקם בשנת 1806, בתמיכת משרד התרבות הפולני ובשיתוף עם רבנים ועם הקרן למורשת תרבותית.
כדי לסייע למשקמי בתי העלמין הקימה הקרן למורשת תרבותית בפולין אתר שמדריך את המעוניינים איך לבצע את המלאכה על פי כללי ההלכה היהודית. בדומה, במערב אוקריאנה - מרלה אוסבורן מארה"ב, שסבתה נולדה באוקראינה, פרסמה מדריך מקוון לשימור בתי קברות יהודיים.
עולם הספורט
גזענות ואנטישמיות בקרב האוהדים היא תופעה מוכרת ונפוצה בזירת הספורט העולמית, נכתב בדוח, אך כעת החליטו גופים מרכזיים בספורט, ביניהם קבוצות מובילות, להילחם בתופעה המכוערת. המאבק באנטישמיות בספורט בא לידי ביטוי בכל הרמות: מהאיחוד האירופי וארגונים ארציים, דרך הקבוצות ועד לאוהדים. הנציבות האירופית הציגה אסטרטגיה למיגור האנטישמיות בספורט - עם דגש על כדורגל.
ביום הזיכרון הבינלאומי לשואה, 27.1.21, הכריזה ההתאחדות לכדורגל באנגליה כי היא מאמצת את הגדרת האנטישמיות של IHRA, וקבוצות כדורגל במדינה הלכו בעקבותיה. מועדון הכדורגל המפואר צ'לסי השיק אתר ייעודי בשם 'אומרים לא לאנטישמיות' במטרה לנקות את שורות האוהדים מהתופעה.
במערב אירופה, קבוצת הכדורגל הגרמנית בורוסיה דורטמונד והקבוצה ההולנדית פיינורד רוטרדם חברו לבית אנה פרנק כדי לפתח קווים מנחים למאבק באנטישמיות בכדורגל – כחלק מתוכנית חינוכית נגד אנטישמיות בשם 'משנים את השירים', המקודמת בשיתוף עם האוהדים. במקביל, ההתאחדות לכדורגל באוסטריה אימצה את הגדרת האנטישמיות של IHRA.
בחיבור הדוח השתתף צוות של שבעה מומחים מובילים בתחומם. בין המשתתפים בכתיבה: ד"ר אינה שטסקר (שיקום בתי הקברות במזרח אירופה); ד"ר אופיר וינטר וד"ר ג'ובאני קאר (התפתחויות מעודדות במפרץ); פרופ' דינה פורת (התפתחויות פוליטיות וחקיקתיות); ד"ר תומר פדלון (ספורט) ועו"ד טליה נעמת (התפתחויות משפטיות).
ראש מרכז קנטור, פרופ' אוריה שביט, התייחס לדוח, ואמר: "בדיון על האנטישמיות בכלל, ומגמות של רדיקליזציה בפרט, נהוג בדרך כלל להתמקד בתופעות השליליות והמדאיגות. החלטנו שראוי לפרסם גם דוח שנתי שעניינו התפתחויות ופעילויות חיוביות ומעודדות. זאת משלושה טעמים: להכיר טוב למי שכבר פעילים; לדרבן ממשלות וארגונים נוספים ברחבי העולם ליזום פעולות דומות; ולקדם דיון בהצעות פעולה קונקרטיות לחיזוק ולשיפור התוכניות הקיימות".
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, שבפניו הוצג הדוח אמר: "משבר האנטישמיות בעולם מתעצם, אך המאבק העולמי נגדו מתעצם גם הוא. אנו עדים ליוזמות רבות בעולם הנלחמות באנטישמיות, ועלינו לעודד ולטפח את המגמות החיוביות הללו. חיזוק האור חשוב לא פחות מהמאבק בחושך. אני מודה למרכז קנטור על המחקר המסור ועל עבודתו הנאמנה בניטור מצב האנטישמיות".