החרדים האנוסים מנהלים חיים כפולים. ברחוב, בבית הכנסת ואפילו בבית, הם נראים כמו חרדים לכל דבר. אבל מאחורי אורח החיים האדוק, מסתתר משבר אמוני קשה. הם כבר אינם מאמינים בדת, אך חוששים מההשלכות הרות הגורל של לצאת עם האמת שלהם החוצה. "אני מוותר על מי שאני, אני בעצם כרגע מסתובב עם כיפה, ואני נושא משקולת", מספר יעקב (שם בדוי), אנוס חרדי. פרק שני בסדרת הכתבות המיוחדת.

משה ממשיך לנהל את אורח חייו הדתי. איש לא יודע על חוסר האמונה שלו, והוא אפילו ממשיך ללמוד וללמד תורה ותלמידים רבים שומעים את שיעוריו בקהילה. "מבחינה דתית, אני בהחלט לא חרדי. אני סוג של יצור כלאיים כזה. חרדי לא מאמין", הוא משתף. "זה יוצר בעצם סוג של דיסוננס קוגניטיבי, בעצם יש הבדל בין מה שאתה חושב ומאמין לבין מה שאתה עושה. וזה לא דבר קל. קשה להתמודד עם הדבר הזה לבד".

הוא אפילו לא מסוגל לדמיין שיגיע יום שבו יוכל לספר בקהילה מי הוא באמת. שלא כמו אנוסים אחרים, הפחד להיחשף מונע ממנו להשתתף במסיבות המחתרתיות ובמפגשי התמיכה של האנוסים. "אני לא רוצה שיראו אותי פשוט בגלל שמכירים אותי בתוך החברה, ויכול להיות שיהיו עסקנים שיחליטו שאני צריך להתגרש, על אף שאשתי מסכימה. אבל החברה החרדית היא קולקטיב, לא רק אנשים אינדיבידואלים בפני עצמם. אני חושש שאאבד את הילדים".

חרדי לא מזוהה (צילום: Yonatan Sindel Flash 90, flash90)
"אני מוותר על מי שאני. הכיפה היא משקולת", אילוסטרציה|צילום: Yonatan Sindel Flash 90, flash90

הפחד של משה לא מתקיים בחלל ריק, ישנם עסקנים ברחוב החרדי ששמו להם למטרה - להילחם באנוסים. אחד מהם הוא העסקן יהושע פינק. כדי לנסות להבין איך הוא עובד התחקירנית שלנו דבורה עמית, הגיעה אליו עם סיפור, לפני כמה ימים בעלה חשף בפניה שהוא אנוס, חי חיים כפולים. "אחד מהעצות שהייתי נותן לך, זה להגיד לו תלך מפה, אני לא רוצה לראות אותך יותר, אל תדרוך פה, לספר לאבא שלו, גם זה רעיון", אמר פינק. "לפעמים זה עבד ככה, שלקחתי בן אדם, נתתי לו זבנג על הראש, הוא ראה שיודעים הכול, קיבל פיק ברכיים והלך לטפל בעצמו".

כששאלנו את הרב יצחק זילברשטיין שנחשב לאחד מבכירי הפוסקים החרדים, מה לעשות במקרה הזה, הוא השיב תשובה מפתיעה: "אם איתך הוא שומר טהרת המשפחה וחי איתך אני אומר לך הוא יהודי, לא להתגרש. לשמור על הזוגיות בכל הכוח".

זוגיות במבחן

 

כשדבורה גילתה שבעלה יעקב (שמות בדויים) מנהל בסתר חיים חילוניים, היא הרגישה שהשמים נופלים עליה. השוני באורח החיים וההסתרה העמידו את הזוגיות שלהם בפני משבר. "באיזה שבת אחת הוא היה בסלון, וחשבתי שהוא קורא ספר – ואז ראיתי שהוא בטלפון", היא מספרת על הרגע שבו גילתה. "זה היה שוק. אבל התגובה שלי הייתה דווקא שאנחנו לא מתגרשים. אני לא רוצה לפרק. לא מפרקים בית. אצלנו ספציפית הזוגיות התחזקה ולמדנו יותר להכיל זה את זו".

גבר חרדי (צילום: David Cohen 156/shutterstock)
אילוסטרציה|צילום: David Cohen 156/shutterstock

ומה לגבי האפשרות שהילדים יהיו חילונים? "אני יודעת שיש סיכוי שזה יקרה, אני עושה את ההשתדלות שלי, את החינוך שאני מאמינה בו, שזה לא יקרה, ואם זה יקרה זו בחירה שלהם", מספרת דבורה. יעקב מוסיף על ההקרבה שלו: "אני מוותר על מי שאני. אני בעצם כרגע מסתובב עם כיפה, ואני נושא משקולת. אני כל הזמן צריך להתנהג בצורה מסוימת".

גם אלישבע ובעלה חוו סיפור דומה - לפני 7 שנים בעלה של אלישבע חשף בפניה את סודו הגדול, אך לאחר שהם עברו טיפול זוגי הם החליטו שהבעל יצא לאור ויחיה כחילוני, גם בבית וגם בחוץ. היום היא מנהלת קבוצה של נשים שבעליהם אנוסים. "כשהוא סיפר לי על זה הרגשתי שאין תקווה. שהוא לקח את החיים שלי, שהם היו בעצם החיים שלנו, והוא פשוט קימט אותם וזרק אותם לפח. תחושה קשה. הייתי אבודה, בכיתי כל היום. תחושה של אבל", מספרת אלישבע.

 

 

חרדי מתפלל (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
האנוסים לעיתים מסתתרים גם מהקרובים להם ביותר, אילוסטרציה|צילום: אימג'בנק / Thinkstock

"היום יש לנו אווירה מקסימה בשולחן השבת, כמו בכל בית. עושים קידוש, סעודה, מאכלים טעימים, המשפחה ביחד, ובחדר שלו הוא עושה מה שהוא רוצה, אני לא מתערבת. הוא הבין שזה לא נכון לו לחיות בהסתרה, שזה לא מוסיף לאף אחד שום דבר, זה רק מבלבל את הילדים. אז הוא גם חושף את השינוי בפני הילדים ואנחנו מדברים איתם, אנחנו מסבירים להם", היא מוסיפה.

אלישבע ובעלה הצליחו למצוא נוסחה שמאפשרת להם להמשיך לחיות כמשפחה חרדית. נוסחה שמאפשרת לו לחיות את חייו בחופש יחסי. יכול להיות שהדרך שלהם מבשרת על מציאות חרדית חדשה, גמישה יותר. אבל נכון להיום, אנוסים רבים ממשיכים להלך בין העולמות, ולהסתתר גם מפני האנשים הקרובים להם ביותר.

בני נוה, מתנדב בעמותות סיוע ליוצאים בשאלה, מסביר על הסיכונים אליהם חשופים האנוסים: "אנוס עלול להגיע למצב של גירושין, ואם יפתחו את התיק בבית דין רבני אז יש סיכון שהוא עלול לא לראות את הילדים. לכן אני הרבה פעמים אומר לאנשים שהם צריכים לקחת בחשבון את האפשרות שיום אחד יגלו. כי היו מקרים שאנשים פשוט נזרקו לרחוב".