שמעון ברדי, אב לשלושה ילדים מבני ברק, קם בוקר אחד וגילה לתדהמתו שהחל נגדו הליך הוצאה לפועל. לאחר שעשה בירור, הבין כי לפני למעלה משנה הוא נסע בניגוד לידיעתו בנתיב תחבורה ציבורית בתל אביב. בעירייה טוענים כי הדוחות נשלחו לדואר האישי של ברדי – אך הוא לדבריו לא ראה את הדוחות מעולם.
בשיחה עם N12 הוא סיפר כיצד גילה להפתעתו שהוא נכנס להליך הוצאה לפועל: "ביום ראשון האחרון התקשרתי לבנק בכדי לבצע הליך פשוט" נזכר ברדי. "הבנקאית אמרה לי שזה לא מאפשר לה, וסיפרה לי שהחשבון שלי מעוקל. ממש לא הבנתי למה, ומה קרה. היא אמרה לי שיש לי שני דו"חות שלא שילמתי לעיריית תל אביב ובגלל זה עיקלו לי את החשבון. היא לא הוסיפה פרטים, רק אמרה שהיא יודעת שזה קשור לדו"חות ושהיא לא יודעת מעבר לזה".
ברדי מספר שלאחר מכן הוא התקשר לעיריית תל אביב כדי להבין את פשר הסיפור, שם אמרו לו שהחשבון שלו כבר היה בעיקול ועכשיו עבר לעיקול מיטלטלין – כלומר הוצאה לפועל. "שאלתי אותה איך זה הגיע למצב הזה ומה קרה. היא אמרה לי שיש לי שני דו"חות, אחד מינואר ואחד ממרץ בשנה שעברה, ושכל דו"ח על סך 500 שקל ושלא שילמתי. היא הוסיפה שהם שלחו לי על זה דואר והם גם שלחו לי התראות. אמרתי לה שלא קיבלתי שום מכתבים ושום התראות. אני לא יודע בכלל על הקיום של הדו"ח הזה, לא היה לי שום מושג או חצי מושג לגביו".
"אני אדם שומר חוק ומה שצריך אני עושה. אם הייתי יודע על החוב הזה כמובן שהייתי מטפל בו", מדגיש ברדי. לדבריו, הנציגה בעירייה אמרה לו שאין לה הרבה מה לעשות בעניין. "לא הבנתי איך הם עושים לי דבר כזה, איך הם מובילים אותי להוצאה לפועל, אני אבא לילדים. יש בי המון כעס והמון תסכול. מרגיש שזה פשוט חוסר אנושיות. אנחנו נמצאים גם ככה בתקופה מאוד קשה כלכלית בקורונה ויוקר המחייה וכל מה שמסביב. אז עכשיו לבוא ולעשות לי דבר כזה זה פשוט להשאיר אותי בלי כלום, עם כל המשמעות של הדבר. מה שהיא ענתה לי זה שאם אני טוען לבעיה כלכלית אני יכול להשאיר את הפנייה ויחזרו אלי תוך שני ימי עסקים, אמרתי לה שבינתיים יכולים לבוא אליי הביתה הוצאה לפועל". ברדי הוסיף שפנה לכמה חברי כנסת, בהם חה"כ משה אבוטבול מש"ס שנרתם לנסות ולסייע לו.
עד כמה רחבה התופעה?
התופעה הזו בכלל לא חדשה. ישראלים רבים מעידים על כך שגם החשבון שלהם עוקל והם גילו על דו"ח שמעולם לא נשלח אליהם, והספיק לצבור הרבה ריביות. ניסינו להבין איך זה קורה: מסתבר שהעיריות פועלות מכוח חוק שנחקק לפני 25 שנה, הרבה לפני התפתחות עידן הטכנולוגיה. העיריות מחוייבות, על פי אותו חוק, לשלוח בדואר רשום את הדו"ח – אבל לא לוודא את קבלת המשלוח. המשמעות היא שגם אם לא קיבלתם את הדואר, ואתם בכלל לא מיודעים על כך שצברתם דוח - אתם עדיין תהיו מחוייבים לשלם את הפיגורים מפני שהאחריות היא עליכם. הבנתם נכון, אתם אלה שצריכים להיות אחראים לשלם את הדו"ח שמעולם לא נחשפתם אליו.
פנינו גם לדואר ישראל, ושם נכתב כי הדואר הוחזר לעירייה - אבל את העיריות זה בכלל לא מעניין, כי החוק מחייב אותן רק לשלוח את הדוח.
מעיריית תל-אביב יפו נמסר בתגובה: "בניגוד לנטען, הודעות דרישת התשלום נשלחו כדין בדואר רשום לכתובתו המעודכנת של מר ברדי במשרד הפנים, ומאחר ולא שולמו במועד צברו תוספות פיגור כחוק והטיפול בחוב הועבר להליכי גבייה. מר ברדי פנה לעירייה רק אתמול בבקשה להפחתת החוב בשל מצבו הכלכלי והתבקש להעביר מסמכים תומכים לבחינת הנושא. חבל שהוא בחר שלא להמתין לסיום הבדיקה שאותה ביקש מאיתנו לערוך, בטרם פנה לתקשורת. בכל מקרה, העירייה בוחנת את בקשתו ותשיב לו בהקדם".