"אנחנו אוהבים את ישראל, אם היה פה יותר זול היינו נשארים": בזמן שיוקר המחיה רק מחמיר ואין שום פתרון באופק, עוד עוד ישראלים בוחרים לעזוב לצמיתות את ישראל, למדינות שבהן זול יותר לחיות. אין נתונים מדויקים על מספר העוזבים - אך יותר ויותר משפחות, בודדים וגם זוגות נוטשים למקום אחר, בתקווה ששם יהיה קל יותר.
עודד, קבלן שיפוצים עצמאי וורד, מורה לאנגלית בחל"ת, נודדים בצפון משכירות לשכירות כבר שנים. כשהחוזה האחרון שלהם בקיבוץ ליד ראש פינה הסתיים, החליטו שאת הבית הבא יקימו כבר בחווה הרחק מכאן. "כשגילינו את המחיר הפסקנו לחשוב על מגורי קבע, לא ייתנו לנו משכנתה. לא נעמוד בהחזר החודשי של מה שאנחנו צריכים ביחס למה שאנחנו מכניסים", סיפרו בני הזוג שלהם 4 ילדים.
"יש סיבה שאני בחל"ת, סיפרה ורד, "לא רק בגלל הקורונה, יותר משתלם לי להישאר בבית ולהשאיר את הילדים איתי מאשר לשלוח אותם פה למסגרות, שעולות לי יותר יקר מהמשכורת שלי כמורה".
למרות שבני הזוג מעידים שאת החודש הם מצליחים לסגור, עדיין סכום הכסף שנשאר בידם אינו יספיק כנראה לרכישת בית משלהם. "יישאר לי אלף שקל אקסטרה, אבל זה לא מביא אותנו לשום מקום". בקרוב השניים יעברו לפורטוגל עם ילדיהם: "גילינו שפורטוגל היא קלה יחסית להתחלה, אפשר לקנות בית של שני דונם. אני קבלן שיפוצים וורד מורה לאנגלית, אלו מקצועות שצריכים אותם. כואב לי שאנחנו צריכים לעזוב כדי להצליח".
שרון, קופירייטר ואיש תוכן מתל אביב, סיים את החוזה שלו לאחרונה ועלה על מטוס לבולגריה. הוא מתכנן לגור בעיר בנסקו חצי שנה, ואחר כך לחפש בית, כל פעם במדינה אחרת שיהיה לו זול לגור בה. "התחלתי להרגיש שתל אביב היא כבר לא בשבילי, והמצב בשאר חלקי הארץ גם לא טוב בהרבה. אני מרוויח עשרת אלפים שקלים בחודש ומבזבז חצי מזה על שכר דירה, ועוד חצי על תחבורה, אוכל, שאר הוצאות המחיה השוטפות, אז לא נשאר הרבה לחסוך".
לשרון לא מחכה עבודה בבולגריה, אבל כל מה שהוא צריך לדבריו זה את המחשב הנייד שלו רשת אינטרנטית אלחוטית, שכמובן ניתן למצוא היום בכל מקום. אלירן, כבר עזב את דירת הרווקים השכורה בתל אביב, השאיר הכול מאחור וכבר שלושה חודשים חי בהודו. "כשהייתי בארץ הייתי מגיע לסוף החודש עם חיסכון של 1,000-500 שקלים בחודש, כאן אני חוסך 6,000", אמר והעיד כי יחזור רק אם יוקר המחיה באמת יירד.
טל ואנסטסיה חברים כבר שנתיים. היא מסיימת בקרוב לימודי עיצוב פנים, הוא עובד בגננות, והם גרים עדיין אצל ההורים כי לא רצו שחשבון הבנק שלהם יתרוקן כשיעברו לגור בשכירות ביחד. הם בישורת האחרונה לפני הגירה לקצה השני של העולם, ניו זילנד או אוסטרליה, בהתאם לאישורי העבודה שיקבלו. "אנחנו אוהבים את ישראל, אם היה פה יותר זול היינו נשארים", סיפרו מביתם בגן יבנה.
הם חולמים להישאר כל אחד במקצוע שלו ובעיקר על חיים בלי מינוס. "העניין הוא לא קניית הדירה, העניין הוא להרגיש שאנחנו חיים חיים טובים, בלי לרדוף כל הזמן אחרי הכסף, אחרי המינוס בבנק, ובאוסטרליה ובניו זילנד אנחנו כן נוכל להרשות לעצמנו שנייה לא להסתכל על מה שקורה בבנק".