רמי מלכא גדל בבית חרדי בעמנואל. בגיל 14 הוא עזב את הבית ועבר לפנימייה, ולפני שמונה חודשים הוא סיים מכינה צבאית והתגייס לצבא כחייל בודד. רמי אמנם לא יכול לעשות ארוחת שישי עם המשפחה שלו, אבל בזכות המתנדבים המסורים של עמותת "רוח נכונה", הוא ממש לא לבד. המתנדבים, חלקם חיילים בודדים בעברם, מבשלים, מארחים וסועדים עם רמי וחבריו. "אני גר פה, עושים ארוחות, באים מתנדבים, מפנקים אותנו, מרגיש משפחה, זה תענוג. זו פעם ראשונה באמת שיש לי בית. יש לי את המקום שלי", מספר רמי בהתרגשות.
הצבא מספק מעטפת רחבה ל-7,000 החיילים הבודדים: סיוע בשכר דירה, תוספות שכר ולפעמים תנאי שירות מיוחדים. אבל שום דבר לא יכול להיות תחליף למשפחתיות החסרה, וכאן נכנסים המתנדבים לתמונה. עמותות שונות דואגות לספק את כל צרכיהם של החיילים הבודדים, מחברה בארוחת שישי ועד פתיחת סתימות בשירותים. "אם הם עוזבים את הבית, את החברים, את המשפחה, אז מי אנחנו שלא נעזור להם?", שואלת עופרה איבגי, שמבשלת מדי שבוע לחיילים בודדים.
"למה שלא יהיה להם את זה גם?"
דן יהודה הוא סטודנט לאדריכלות נוף ולמרות העומס בלימודים שלו, הוא מקפיד לבוא אחת לכמה שבועות להכין ארוחת שישי עם החיילים הבודדים במסגרת ההתנדבות שלו ב"רוח נכונה". הוא גדל בבני ברק, יצא בשאלה ושירת כחייל בודד קרבי בחטיבת כפיר. הוא זוכר היטב איך זה להיות חייל בודד בשישי בערב.
"אני לא יכול ללכת ולהגיע לקידוש בשישי. זה לא אופציונלי, זה בני ברק. אין את הכיף הזה, החממה - לחזור לבית כמו שכולם חוזרים לבית, מכבסים להם את הכביסה", משתף דן. "אין את החממה הזאת של הביחד עם הקידוש... נוצר שם איזה "וואו". אז למה שלא יהיה להם את זה גם? היה לי איזה חסך מסוים שלא קיבלתי אותו, ואני יודע מה רציתי, אז לפחות שזה יהיה להם". מאיה לוקוש, מתנדבת נוספת שהייתה חיילת בודדה בעצמה, מוסיפה: "הרבה אנשים לוקחים את זה כמובן מאליו לאכול ארוחות שישי ביחד עם המשפחה ועם חברים, אבל לא לכולם יש את זה".
"הלוואי שכל החיים נוכל לתרום"
מיקי שהם מתפקד בימי שישי כמשלוחן, הוא עובר בבתיהם של בשלניות ובשלנים מתנדבים, אוסף אוכל חם וביתי מהסירים ומעביר אותו אל בתיהם של חיילים בודדים - ומיקי לא לבדו בסיפור הזה. "פעם זה היה אני ואוטו, אבל זה כבר מזמן לא אני ואוטו - זה עוד 200 מבשלות, ועוד 50-40 מחלקים", הוא מספר.
תעשיית האוכל לשבת אינה נסמכת רק על אנשים פרטיים. יום אחד קיבל מיקי טלפון מקייטרינג שהזמין אותו לבוא לקחת אוכל בכל שישי עבור החיילים הבודדים. יהושע טובול, מקייטרינג "בופה" בנתניה, מסביר על היוזמה: "אנחנו באמת שמחים על זה ככה שזה הולך למקום טוב, וואלה, הלוואי שככה כל החיים נוכל לתרום".
גם בני הגיל השלישי תורמים את חלקם למערכה: "סבתות סורגות" היא יוזמה של סבתא נרי שגרה בדיור מוגן בחיפה - היא אספה חברות שסורגות, ויחד הן סורגות אלפי כובעים לחיילים הבודדים. "העניין הזה של הסריגה של הכובעים, לי אישית כשזה לחיילים זה עושה לי משהו מאוד מאוד מיוחד. אני לא יכולה לחשוב על חייל שהוא לבד והוא בא הביתה ביום שישי, לאן הוא בא? איפה אימא עם מרק?", מספרת המתנדבת רונית אשד.
