"מאיה היא הים והים הוא מאיה": למעלה משנתיים מאז שנרצחה מאיה ווישניאק ז"ל על ידי בן זוגה עמית אלמוג. לרגל יום המאבק הבין-לאומי למניעת אלימות נגד נשים, משפחתה של מאיה ועוד עשרות אנשים - השתתפו אתמול (שישי) בצלילה אל מעמקי החוף הדרומי באילת, שם הוקמה תערוכה מיוחדת לזכרה. זו השנה השלישית, מאז הרצח של מאיה, שמתקיים האירוע "צוללים נגד אלימות" ביוזמת התאחדות הצלילה בישראל.
אחותה של שירה, שנהגה בעבר לצלול יחד איתה - כתבה במיוחד ל-N12 דברים אישיים לזכרה מחווית הצלילה המרגשת. "כשאני עוצמת עיניים ונזכרת במאיה צוללת תמיד עולה לי חיוך על הפנים", כתבה שירה. "צללנו יחד במשך הרבה שנים, אני, אבא ומאיה".
"היינו מגיעות למועדון הצלילה והיא ישר החלה לתפעל את העניינים, לבקש את הציוד, לעזור לי להרכיב את הוסת על המאזן ואת המאזן על המיכל, ותמיד תוך כדי לצחוק על זה שאין לי בכלל כוח בידיים אבל לעשות בשבילי כל שאבקש, תמיד. אם זה ללבוש יחד את חליפת הצלילה במקלחות ולעזור אחת לשנייה להדחס פנימה ותמיד לצחוק בלי הפסקה".
"אין מאיה, ויש הרבה לבד. תקופה ארוכה לא צללתי"
עוד הזכירה אחותה שירה חוויות מהעבר יחד עם מאיה ז"ל: "נהגנו לרדת יחד עם אבא לצלילה ולראות שמאיה מסתבכת קצת עם כאבי אוזניים אבל בשנייה שהכל מתאזן לראות איך היא מרגישה בבית כשהיא במים ואיך הים סופח אותו לתוכה כאילו תמיד הייתה חלק ממנו. ועכשיו יש צלילה, ויש ציוד ויש להרכיב אותו ויש לרדת לצלול - אבל אין מאיה ויש הרבה לבד.
"תקופה ארוכה שלא יכולתי לצלול. זה כל כך אני ומאיה, שחלק מלצלול בלעדיה הוא להכיר בעובדה שאני צריכה לעשות עוד משהו בלעדיה, שהיא נרצחה בברוטליות על ידי עמית אלמוג ואני נשארתי פה לבד, להתמודד.
שירה, סיפרה גם על התערוכה התת-ימית המיוחדת: "לפני שנה הוקם באילת מיצג 'הגלים של מאיה'. מיצג תת ימי שנמצא בחוף קצא"א בעמודים האחרונים ובו ישנו מחקר של פרופ' ששר מאוניברסיטת בן גוריון, שמטרתו להוות מצע לגידול אלמוגים ולשיקום החיים הימיים, המצע מעוצב לפי ציור של מאיה".
"התחלנו לצלול ופתאום הופיעה תמונה ענקית של מאיה"
"גם לאחר מותה, מאיה תזכה לשנות דברים לטובה ולהפיח חיים חדשים במקום אותו אהבה מכל - הים", הוסיפה. "השנה צללנו לאתר הסט"יל שנמצא על יד מועדון הבית שלנו, המרינה דיוורס. בתוך המים, צללנו אני, אבא, טליה אחותנו הקטנה, ועוד רבבות צוללים וצוללות, שלא מעט מהם הכירו את מאיה מהתקופה שבה עבדה באוקטופוס, מועדון צלילה בתל אביב או שראו אותה באחת הצלילות במרינה דיוורס באילת.
"התחלנו לצלול וראינו את ספינת הסט"יל המוטבעת מרחוק ופתאום, תמונה ענקית של מאיה. התמונה שצילמתי אותה אז, לפני ארבע שנים, בחוף המגדלור, רגע לפני צלילה, עם כל הציוד מחייכת מאוזן לאוזן. מהשנייה שראיתי אותה, עד השנייה שבה הסתיימה הצלילה לא הפסקתי לבכות.
"הקול של הנרצחות זועק מבעד לתמונות שלהן. תראו אותנו, אנחנו נשים, אמהות, בנות, אחיות, חברות, כולנו נרצחנו על לא עוול בכפנו. תזעקו את הזעקה שלנו. מאיה שלי, אחותי הקטנה ולי נשאר לעשות כל שביכולתי לדאוג, שבשנה הבאה לא נצטרך להוסיף עוד תמונות לספינה, כי נגמר המקום, אין לנו עוד נשים לבזבז".