קדושה וסכנה: בהר מירון קבור על פי המסורת רבי שמעון בן יוחאי ויהודים רבים נוהרים למקום לזכות בברכה. קשה לעלות להר ולא להרגיש דבר. גם חילוני אדוק לא יישאר אדיש למקום שבו שועי עולם מתפללים לצידם של אביונים גמורים. היעלמותם של שני בני אדם, משה אילוביץ' ומוישי קליינרמן בן ה-16, הפכה את המקום הקדוש הזה – לקצת מסוכן.
סביב ציון הקבר, במעבה היער ובפאתיו - באוהלים, במערות ובקראוונים, יש אנשים שבוחרים לבלות את חייהם, וכאלה שחייהם בחרו את המקום הזה עבורם. מיכאל, אדם ערירי שרכבת חייו עצרה לא אחת בתחנות של סבל, סיפר לנו על ההחלטה לגור בין עצי הר מירון: "אני לא הייתי דתי, הייתי חילוני גמור. באחת המסיבות הייתה לי התעוררות, הרגשתי איזה אור, שובע רוחני ואז חזרתי בתשובה". לדבריו, הר מירון זה המקום היחיד שבו הוא הרגיש שמקבלים אותו. "פה כולם מקובלים. יש כאן גם טרנסג'נדרים והומואים. אין בושה, ואף אחד לא אומר להם מילה".
פרופ' יורם בילו, אנתרופולוג ופסיכולוג מהאוניברסיטה העברית הסביר: "מירון במובן מסוים היא מקדש ריפוי. אפשר על ידי מגע ישיר עם הצדיק ליהנות מהברכה שלו, ליהנות מהכריזמה שלו. אנשים נמשכים לצדיק כי הם הרבה פעמים אנשים במצוקה".
מוישי קליינרמן היה פנים קבועות במירון. הוא נהג לטייל ברחבי הארץ ולא שמר על קשר רציף עם הבית. החיפושים הנרחבים אחריו גילו קהילות שלמות של אנשים שמתגוררים ביער, לא כולם בקו הבריאות הנפשית, חלקם מכורים לסמים או לאלכוהול. מוישי הכיר את האנשים האלה, ודרכם ניסתה המשטרה להבין מה קרה לו.
"אני בטוח שהוא נרצח, יש כאן כל מיני אנשים 'סוטי מוח'. כמו שיש לבן אדם תאוות אכילה, יש להם תאוות רציחה", אמר נתן שמתגורר בחושה על ההר. האיש הוא בעל עבר פסיכיאטרי. קשה לדעת אם דבריו אכן התרחשו באמת, אבל השילוב של אנשים לא יציבים עם נערים צעירים שמסתובבים חופשי ביערות, עלול להיות מסוכן. וכאלה נערים, שמטיילים להם באזור, יש בשפע.
"כל מי שאני מכיר שמסתובב בקברי צדיקים זה בגלל שעמום בבית", הסביר הנער החרדי אברהם (שם בדוי) ששוהה תקופות ארוכות על ההר. אברהם סיפר לנו גם על ההיכרות שלו עם מוישי: "הוא היה בחור שאפשר היה לדבר איתו, בן אדם שלא הייתי מאמין שהוא ייעלם ככה".
המירון ובו קבר הרשב"י מושך אליו המונים. כאלה שבאים בגלל הרוח, או אחרים שבאים בגלל יין הקידוש המצוי בשפע או היד הרחבה שבה ניתנת הצדקה לאחר התפילה. המירון ממלא אצלם איזה משהו ריק, אבל גם הוא לא מצליח למלא את הכול. "אני בודד. כשאתה גומר את התפילות והלימוד בערב, אתה מחפש את החברה. צריך שתהיה לך את המשפחה שלך, אני לא זכיתי", אמר מיכאל.
גיטי קליינרמן, אמו של מוישי שנעדר כבר 250 ימים, קראה למי שיש בידו מידע שקשור להיעלמותו, לעדכן את המשפחה והמשטרה: "אני יודעת שקיים כיוון חקירה שקשור לאדם שכנראה פגע בילדים ובנערים חרדים אבל בציבור החרדי לא מוכנים להגיש תלונות למשטרה או לספר על כך. אני עצמי פגשתי כאלה שנפגעו בירושלים ואני קוראת לרבנים ולהורי הילדים והנערים שנפגעו להשמיע קולם ולגשת להתלונן במשטרה".