"חוק האח הגדול", שאם יאושר בשלוש קריאות בכנסת יציב מצלמות לזיהוי פנים במרחב הציבורי, נמצא רק בראשית הליך החקיקה שלו – וכבר מעורר חששות בקרב מתנגדיו. במשטרה בינתיים לא מוכנים לפרט איך ישתמשו בחוק הזה למלחמה בפשיעה הגואה ברחובות, ומחכים לאישורו הסופי בכנסת כדי להבין מה גבולות הגזרה שבתוכן יוכלו לפעול. בכירים לשעבר בארגון מסבירים היום (רביעי) בשיחה עם N12 איך הכלי הזה יכול לעבוד לטובת המשטרה בביצוע המשימה הלא פשוטה הזו.
"אלו מערכות שיהיו במקומות ציבוריים שיוכלו לראות את הפנים של האנשים ולזהות ולסמן את האנשים שדרושים לחקירה. זה ישנה את המשחק לגמרי לטובת משטרת ישראל, ובדרך הזאת ההתמודדות עם הפשיעה בישראל תהיה יותר יעילה", מסביר ניצב בדימוס יאיר יצחקי, לשעבר מפקד מחוז ירושלים וראש אגף כוח האדם במשטרה. "יש כאן תופעה כללית שמצב הפשיעה הולך ומתדרדר במדינת ישראל, זה לאורך השנים הולך ומחמיר. וכדי להתמודד עם זה צריך לעשות כמה דברים כמו לתת למשטרה כלים טכנולוגיים".
יצחקי נתן בדבריו דוגמה למקרה ספציפי שהמצלמה שתוצב במרחב הציבורי יכולה לסייע מאוד בפתרונו: "אם אנחנו מחפשים מישהו שהכה את אשתו ולא מוצאים אותו ויש צו של בית משפט נגדו, ברגע שהוא יהיה מזוהה שוטר יוכל לעצור אותו. זה כלי שאפשר להגיד שהוא דרקוני, אבל הוא מסייע באיזון בין טובת הציבור לטובת הפרט".
"זה כלי שהמשטרה חייבת כדי להתמודד עם הפשיעה. אם רוצים לטפל בטובת הציבור אנחנו צריכים במידה מסוימת לתת למשטרת ישראל את הכלים שאין לה היום כדי לייעל את העבודה שלה", מתעקש ראש אגף כוח האדם לשעבר, ומסביר שהמשטרה מתמודדת היום עם מחסור גדול בשוטרים לעומת משטרות אחרות במערב. לדבריו, אומדן המחסור הוא "בערך רבע. את זה צריך לזכור. אני חושב שצריך לעשות את זה, כי אם לא נעשה את זה אנחנו נלך ונתדרדר", אמר.
"אפשר לעשות אינספור זיהויים"
החשש העיקרי של מתנגדי החוק שיזמו השרים איתמר בן גביר ויריב לוין, מתמקד בעיקר בכך שהוא יאפשר פגיעה בפרטיותם. פז שוורץ, סגן יו"ר לשכת החוקרים הפרטיים בישראל ואוהד אפללו, חוקר במשרדו, מסבירים מה עומד מאחורי דאגתם: "אם עד היום, עם כל הזיהוי הרגיל בעצם היה מאוד קל להתחזות למישהו אחר, אז היום כשאתה מגיע לעולם הביומטרי המצב קל בהרבה".
לדבריהם, "אפשר להשתיל את הפרצוף שלך בזירת אירוע, אם יש גנבה מחנות ומשתילים תמונה שלך בקלות אז העולם מסוכן. אפשר לעשות אין ספור זיהוים בפרצוף של האנשים. כשאתה מתבסס על המאגר הביומטרי אתה מוותר על הרבה אימותים אחרים שעכשיו עושים".
הניצב לשעבר יצחקי ניסה להפיג בדבריו את החשש של פז ואוהד, וטען שכל אזרח פשוט וישר שאינו חשוד בדבר ונפגע מפעולות של עבריינים, צריך להיות בעד הטלת מגבלות עליהם. "ברגע שיש זיהוי פנים אז העבריינים מיד יסומנו, זה כלי שקיים בעולם גם במדינות דמוקרטיות".
אהרון אקסול, גם הוא ניצב בדימוס שכיהן בעברו כראש אגף המבצעים ומפקד מחוז תל אביב, מסביר כי "הכלי הזה יכול למקם אנשים בזירות מסוימות או לאחר אירוע כמו רצח, אז הזירה מצולמת וניתן יהיה לזהות מי היה שם, יהיה אפשר להזין אנשים שמבצעים פשעים וכך לדעת איפה הם נמצאים".
אקסול טוען כי האפשרות לזיהוי ביומטרי מופעלת רק על אנשים ספציפיים שהמשטרה הכניסה לרשימה מבעוד מועד – ולא כל אזרח יוכל להיות חשוף לזיהוי. "זה חוק חשוב מאוד, אפשר לסמוך על משטרת ישראל".
לדבריו, ישנם הרבה מעגלי בקרה שבהם ניתן להשתמש כדי לוודא שלא תיפגע פרטיות האזרחים. "בדרך עד אישור החוק יוסיפו עוד מגבלות כדי לדאוג שלא יהיה שימוש לרעה בתוכנה הזו לזיהוי פנים. המצלמות האלה יכולות להביא בשורות טובות בתחום של הפשיעה במגזר הערבי ובכלל. הטענות נגד זה אין להן בסיס אמיתי, כי משטרת ישראל לא תעקוב מחר בבוקר אחרי אנשים שלא קשורים לפשיעה, ולא יהיה שימוש לרעה בחוק הזה. גם החוק עצמו מטיל סנקציה של שלוש שנות מאסר למי שישתמש בזה שלא לצורך. בוא נרגיע כולנו כי הכלי הזה יכול להציל חיים, כמה שייכנס יותר מהר זה יהיה טוב יותר לכולנו".