א' הלך לעולמו בגיל 66 אחרי שעבר חיים לא קלים - אשתו נפטרה כ-20 שנה לפניו, והוא נותר לבד עם 7 ילדיהם, שבעבר טען כי שישה מתוכם העבירו אותו מסע סבל לאורך חייו, לא שמרו עימו על קשר ופגעו בשמו הטוב. בסוף ימיו, ציווה האב את רכושו רק לאחד הילדים שעימו היה בקשר טוב ואוהב. אך הילדים האחרים לא בחלו באמצעים על מנת לבטל את הצוואה, והשתמשו, בין היתר - באמצעות איכון טלפוני.

האחים הגישו התנגדות לצוואה. בדיונים בבית משפט נטען כי לאחר מות אם המשפחה נכנס לחייהם של האב ושבעת ילדיו ג', מכר שהתגורר בקרבת מקום, הכיר את המנוחה, והתנדב לעזור בטיפול הילדים. ג' היה חסר יכולת כלכלית וניסה לקבל קצבאות מהרווחה באמצעות טיפול בילדים, וכאשר שמע על פטירת המנוחה ככל הנראה ניצל את ההזדמנות.

לאחר תקופה שבה סייע למשפחה, ג' ביקש תשלום עבור העזרה. משלא קיבל - הוא פנה למשטרה באמצעות אחד הילדים, התלונן על האב והעליל עליו שהוא אדם אלים, תוקף ומכה. דבר זה הוביל לפתיחת תיק נגד האב, שבסופו של יום נסגר, אך בעקבות כך ג' קיבל חזקה על חלק מהילדים וקצבת תמיכה מביטוח לאומי. האב לא זכה לראות את ילדיו בתקופה הזו והוא ניהל הליכים משפטיים כדי לשנות את המצב, אך אלו לא הניבו פרי.

לימים, החריף המשבר; שני ילדים נישאו ועזבו את הבית ושלושת האחרים המשיכו לגור עם ג'. רק אחד מהילדים נשאר עם האב ויחסיהם היו חמים וטובים. בדיונים המשפטיים עלה כי בכל פעם שניסה האב ליצור קשר עם ילדיו הנוספים - הדבר לא צלח, ואחד מהם אף פנה למשטרה להוציא נגדו צו הרחקה, והעליל עליו עלילות ופגע בשמו.

כאשר א' נפטר, הוא הותיר אחריו צוואה שבה הוא מוריש את מרבית רכושו לבנו היחיד שטיפל בו. העיזבון כולל דירה, נכסים ניידים ולא ניידים, מקרקעין ומטלטלין, כלי זהב וכסף. לשאר בניו שלא היו איתו בקשר הציב תנאי – אם הם יוקירו את זכרו באמירת קדיש, ילמדו תורה לעילוי נשמתו, יעשו מצוות ומעשים טובים – הם יקבלו חלק מהעיזבון. אך הבנים סירבו, והגישו התנגדות לצוואה בטענה שהבן שטיפל בו נכח בזמן כתיבתה, ולפיכך היא פסולה.

לאחר בקשת הצו, לקחו המתנגדים מומחה פרטי שכתב חוות דעת, לפיה הבן היורש היה נוכח באותה עיר ובאותו אזור גיאוגרפי בזמן כתיבת הצוואה. עבור המתנגדים זה היה הצעד הראשון להצלחה, אך לא היה ביכולתם להגיש לבית המשפט את חוות הדעת הפרטית אלא רק לתת למומחה מטעם בית המשפט לבדוק האם הדבר נכון.

השלב הבא היה בדיקה באמצעות איכון הטלפון הנייד; ובה נמצא שבנו של המנוח לא היה נוכח במקום בעת כתיבת הצוואה. בחקירה נוכחו לגלות האחים כי הבן היורש ועדים נוספים העידו נחרצות כי אחיהם לא היה נוכח בעת מעמד כתיבת הצוואה.

עו
עו"ד בעז קראוס

השופטת הגישה פסק דין שפוסל את ההתנגדות לצוואה. "הבן היורש והמנוח התגוררו באותה עיר ובאותו אזור גיאוגרפי, ועל כן הגיוני שהאנטנה קלטה את האיכון הטלפוני של הבן היורש", מציין עו"ד בעז קראוס, "אך האיכון הטלפוני מצא שבנו האהוב והיורש של המנוח לא היה נוכח בעת מעמד כתיבת הצוואה. במצבים כאלה של איכון טלפוני חשוב לציין, כי גם אם היה מומחה מטעם בית המשפט שיבדוק זאת - האנטנה מכסה שטח נרחב ואין ביכולתו של איכון טלפוני לבדוק באופן נקודתי".