במהלך נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו היום (שלישי) בטקס לזכר חללי פעולות האיבה בהר הרצל, התבצעה מחאה שקטה של אח שכול שהניף את דגל ישראל ועליו טקסט ממגילת העצמאות. עם סיום האירוע, בני משפחות שכולות אחרים ששהו במקום תקפו את המהלך. "לא כיבד את הנרצחים, זה לא משנה אם הוא ימין או שמאל", אמרה מרים, בת שכולה, ל-N12.
"הרגשתי סכין בלב", אמרה יהודית דוידוביץ', שבתה אהובה נרצחה בכביש כיסופים בגוש קטיף. "אני לא רוצה שום מחאות – לא בבית העלמין ולא בשום אזכרה ושום טקס".
גלית, אלמנה שבעלה נהרג בצוק איתן ונכחה בטקס, יצאה גם היא נגד המחאה השקטה. "אני חושבת שצריך קצת כבוד למשפחות", אמרה בדמעות. "זה לא הזמן. למרות חילוקי הדעות, יש זמן להגיד את הדברים. לא כאן – תכבדו אותנו המשפחות. יש גבולות, זה כואב ואני מרגישה חוסר כבוד לטקס".
מרים, בת שכולה שאביה נרצח כשהייתה בת 3 חודשים בלבד, אמרה: "הוא לא כיבד את הנרצחים. לא הסכמתי ללחוץ לו יד. הרגשתי רע מאוד". גם נתן, אחיה של מרים, הוסיף: "למה אני צריך לראות את דגל ישראל עם מפגין? שיפגין איפה שהוא רוצה – אבל לא במקום הזה. זו לא שאלה של ימין או שמאל, זה עניין של כבוד למקום הזה".
המפגין עצמו הוא ניר גלאון, אח שכול שאחותו ליאת נרצחה באוטובוס הדמים בכביש החוף ב-1978 כשהייתה בת 6. "התלבטתי מאוד. בין לעשות משהו יותר אקטיבי לבין לא לעשות כלום", הדגיש. "אני מאוד מכבד את המשפחות השכולות, כל אחת ודעתה שלה. רציתי לעשות מחאה שלא תפריע להן, ולכן בחרתי בדרך הזו. דגל ישראל שעליו כתובה מגילת העצמאות הוא הדרך הטובה להזכיר לכולם מהו החוזה שעליו הוקמה המדינה ולמה הבנים, האחים וההורים שלנו נפלו פה". הוא הוסיף כי "מי שחושב שהוא יכול לשנות חלקים מהכרזת העצמאות באיזשהו מחטף קואליציוני אקראי וזמני – הוא מבולבל".