שר המשפטים יריב לוין ניצל אמש (שבת) את המאורעות בדרום תל אביב להתנגחות נוספת עם שופטי בג"ץ, וטען כי זוהי תשובה מוחצת מדוע נדרשת רפורמה במערכת המשפט. לטענת לוין, "הממשלה פעלה, הכנסת חוקקה ובג"ץ ביטל" - אלא שהמציאות מלמדת אחרת. היום התייחס רה"מ בנימין נתניהו למתווה האו"ם ואמר: "דבר אחד שלא הצענו זה מתווה האו"ם - זה פתרון גרוע". אולם ב-2018 הוא נשמע אחרת: "הגענו להסכם על כל אחד שיוצא אחד יישאר, זה הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות".

סוגיית מבקשי המקלט היא דוגמה מובהקת דווקא לחוסר מעש מצד הממשלה, ולהעדפה המוכרת כל כך – להחליט שלא להחליט. את סיר הלחץ בדרום תל אביב בחרו להשאיר על אש קטנה: מצד אחד לא להסדיר את המעמד ולא לבחון בקשות מקלט, ומצד שני גם לא לגרש – אבל הסיר מבעבע מזמן.

המאבק בין תומכי המשטר למתנגדי המשטר מספר את הסיפור בצורה הטובה ביותר. הכיצד אפשר לומר שישנם בישראל מבקשי מקלט תומכי משטר? זהו אוקסימורון מובנה. כך גם תהו אתמול בעקבות המהומות. התשובה לכך היא שבישראל כמעט ולא בוחנים בקשות מקלט. ישראל אינה בודקת אם אזרח אריתריאה שנמצא בתחומה הוא אדם שנרדף במדינתו, או שמא תומך במשטר שלא נשקפת לו כל סכנה.

אובדן שליטה בתל אביב (צילום: עומר פיכמן, אבשלום ששוני, פלאש 90)
הנזק שהותירו אחריהם המתפרעים בדרום ת"א|צילום: עומר פיכמן, אבשלום ששוני, פלאש 90

זו המדיניות כבר שנים. לא באג, אלא פיצ'ר. הרי אם יבחנו בקשות מקלט, לא יהיה כל קושי לגרש את מי שאינם באמת פליטים, כלומר שלא נשקפת להם סכנה באריתריאה. מצד שני, יצטרכו להעניק מעמד פליט למי שיימצא כי הוא ברח לישראל בשל סכנה אמיתית. לכן, מעדיפים שלא לבדוק. להשאיר את כולם בישראל עם הגנה קבוצתית, אבל חסרי מעמד וחלשים.

ומה לגבי בג"ץ? בית המשפט אכן התערב בכמה הסדרים. רובם היו הסדרים שכללו כליאה ממושכת של מבקשי מקלט ללא משפט. הסדר אחר שבוטל היה "חוק הפיקדון", שקבע שינוכו כספים מהמשכורות של מבקשי המקלט, והם יוחזרו רק אם ייצא מישראל.

מהומות בתל אביב בין תומכי המשטר למתנגדי המשטר הארי (צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90)
עימותים קשים בין המהגרים מאפריקה לשוטרים|צילום: אבשלום ששוני, פלאש 90

אלה ההסדרים שבוטלו. בג"ץ מעולם לא פסל מהלך של גירוש מבקשי מקלט. להיפך – בג"ץ קבע כי מתווה "המדינה השלישית" הוא חוקי. לפיו המתווה הזה יורחקו מבקשי מקלט למדינה שלישית, במקום למדינת מוצאם. מי שנסוג מהמתווה היה דווקא ראש הממשלה נתניהו, כשהחליף אותו במתווה אחר שהוא הציג תחילה כבשורה אדירה – מתווה האו"ם.

מתווה האו"ם הושג בהסכמה ועידוד של האו"ם, ואם הוא היה מיושם מחצית ממבקשי המקלט בישראל היו מועברים למדינות המערב. היתר היו נשארים בישראל אבל מפוזרים ברחבי הארץ. ואז הגיעה הפארסה הגדולה. למחרת נתניהו חזר בו בלחץ מימין. לפי פרסום העיתונאי בן כספית – לאחר שקיבל טלפון מבנו יאיר.

גם החזרה ממתווה האו"ם היא דוגמה לחוסר הניהול, בניגוד מוחלט לדברים שציין השר לוין. המתווה בוטל מבלי לגבש פתרון קבע כלשהו. לא נטפל בבעיה עד שתיעלם, אלא שסיר הלחץ ממשיך לבעבע.

נתניהו של 2023 לעומת 2018

הבוקר התייחס נתניהו למתווה האו"ם שהוצע בעבר והצהיר: "דבר אחד שלא הצענו, וטוב שלא הצענו, זה מתווה האו"ם. המתווה היה מאזרח 16 אלף מסתננים בלתי חוקיים והיה יוצר תמריץ אדיר למאות אלפי, אם לא מיליוני אפריקנים שהיו מסתערים שוב על מדינת ישראל. זה פתרון גרוע ומי שמציע את זה, מציע דבר שיחזיר את הבעיה לקדמותה."

אולם בשנת 2018, נשמע נתניהו אחרת ואפילו כינה את מתווה האו"ם "בשורה": "הגענו בסוף להסכם - על כל אחד שיוצא אחד יישאר. זאת אומרת, ההתחייבות ההדדית היא שאתם מוציאים 16,250 ואנחנו משאירים כתושבים ארעיים אותו מספר. זה הדבר הטוב ביותר שניתן לעשות, זה הסכם חסר תקדים שנעשה במאמץ ארגוני אדיר - להוציא את האנשים לפזר את היתר ולשקם את דרום תל-אביב".