מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, מפרסם היום (שלישי) דוח עם סקירה של התלונות שהוגשו לנציבות מתחילת המלחמה. בדוח מפנה אנגלמן אצבע מאשימה: "ממשלת ישראל נכשלה בטיפול בעורף בשבועות הראשונים למלחמה. לא הייתה לכך הצדקה. היעדר יישום של תוכנית סיוע כלכלי לציבור כבר בתחילת המבצע, לצד פינוי התושבים מביתם, יצר מצב שבו מאות אלפי אזרחים הפכו לאוכלוסייה נזקקת".
לפי הדוח, ב-43 הימים הראשונים למלחמה, הוגשו 1,329 פניות לנציבות תלונות הציבור. הגופים שהתקבל בעניינם מספר הפניות הגדול ביותר הם פיקוד העורף עם 130 פניות, המוסד לביטוח לאומי עם 119, ומשרד העבודה – 74. התלונות עסקו בנושאים כמו מיגון, מענקים, טיפול במפונים, ובעיקר – קושי לקבל שירות מרשויות המדינה.
אנגלמן מציין בדוח כמה כשלים. לדבריו, יישום התוכנית לסיוע כלכלי התעכב זמן רב. בעקבות זאת, עצמאיים המתגוררים בדרום ובצפון תיארו מצוקה הנובעת מהיעדר הכנסות לצד הוצאות רבות. העיכוב ביישום, לצד פינוי התושבים מביתם – יצר מצב שבו מאות אלפי אזרחים הפכו לאוכלוסיה נזקקת. עוד מאשים אנגלמן שלא ניתן מידע מסודר לציבור בנוגע לתמיכה בעורף. אי-הוודאות הגבירה את הצורך במינוי "דובר אזרחי", אך הדבר לא נעשה.
בדוח מובאות דוגמאות לתלונות שהוגשו לנציבות. כך למשל, מפונה משדרות, שב-7.10 רץ להגיש עזרה ראשונה וכמעט נפגע מירי – לא הוכר תחילה כנפגע פעולות איבה. זאת, אף שהוא נזקק מאז לכדורים פסיכיאטריים. הביטוח הלאומי דחה את בקשתו בטענה כי הוא אינו מתגורר באחת השכונות שנפגעו מהמחבלים. התושב ציין שהוא מתועד בצילומים מהזירה, ורק לאחר פניית הנציבות לביטוח הלאומי – נמסר בתגובה שהוא הוכר כנפגע פעולות איבה.
169 פניות הוגשו על ידי תושבי אשקלון, בעיקר מאחר שהעיר לא פונתה חרף הירי המאסיבי שספגה. באחד המקרים שהגיעו לידי הנציבות, משפחה מאשקלון שפונתה בעקבות פגיעה ישירה נדרשה לעזוב את המלון שאליו פונתה. בפגיעה הישירה אף נפגע אחד מבני המשפחה באורח קשה. בסופו של דבר, לאחר הגשת התלונה, אפשרו למשפחה להישאר בבית המלון.
נושא מרכזי נוסף בו הוגשו תלונות רבות הוא מקלטים לא תקינים. לדברי המבקר, מהתלונות עלה בבירור שתוכניות הממשלה למיגון הצפון והדרום לא יושמו. בנוסף, הוגשו תלונות על מפגעים בדרך למרחב המוגן, ועל בעיות אחרות המונעות את השימוש בו. כך למשל, באחד המקרים שהגיע לידי הנציבות עלה כי עורך דין השתלט על מרחב מוגן משותף, והשתמש בו כמשרד. תושבי הבניין התלוננו לפני זמן רב, ועיריית ירושלים אף הגישה כתב אישום נגד עורך הדין – אך לא טרחה לפנות את המקום במשך שנתיים. רק לאחר פניות הנציבות, המקלט פונה.
לצד הטיפול הפרטני בתלונות, מבקר המדינה התחיל לעבוד על דוח ביקורת בנושא הטיפול בעורף. בנוסף, אנגלמן הודיע שבכוונתו לפתוח בביקורת גם על התנהלות הדרג המדיני והצבאי, ביחס לסוגיות הביטחוניות.
מעיריית ירושלים נמסר: "עם פתיחת המלחמה, ביום שבת 7 באוקטובר 2023, הנחה ראש העיר על פתיחה מידית של כלל המקלטים בירושלים, עוד לפני החלטת פיקוד העורף בסוגיה. העירייה אף סייעה לתקן ולוודא כשירות של כ-8,000 מקלטים משותפים פרטיים, מעבר לאילו הציבוריים, ובהם גם פינוי המקלט הפרטי המוזכר, שלגביו מתנהל כעת הליך פלילי בבית המשפט. פעילות העירייה במקלטים הפרטיים היתה חרף העובדה שהאחריות לתקינותם ולזמינותם חלה על בעלי הנכסים.