תושבים שפונו מהעוטף עוד לא יודעים איך ייראה העתיד שלהם - ודאי לא העתיד הרחוק, אך גם לא התקופה הקרובה. בימים אלה מתכנסת כל קהילה לקבל החלטות חשובות בנוגע לחודשים הקרובים: כל יישוב צריך לבחור בין הפתרונות האפשריים שהוצעו לו – מעבר זמני לבניין משותף בעיר, מגורים במתחם קרווילות או אפשרויות נוספות. לכל אחת מהדרכים יש יתרונות וחסרונות.

קליטת מפוני נחל עוז במשמר העמק (צילום: דוברות נחל עוז)
"אנשים פתחו את הארונות ונתנו כל מה שצריך". מפוני נחל עוז במשמר העמק|צילום: דוברות נחל עוז

הלבטים האלה באים לידי ביטוי, למשל, במקרה של קיבוץ נחל עוז. מלבד הפתרונות הזמניים מהמדינה, חברי הקיבוץ קיבלו הצעה מיוחדת מקיבוץ אחר - להישאר אצלם למשך שנה. בקיבוץ משמר העמק שבעמק יזרעאל קיימו בתחילת השבוע הצבעה, והחליטו ברוב גדול להציע את האפשרות הזו לחבריהם מנחל עוז, שמתארחים אצלם בחודש האחרון.

"אנחנו כבר 4 שנים, בכל סבב שהיה, מקבלים את נחל עוז", מספרת שגית לילו ממשמר העמק, שאחראית על הקשר עם נחל עוז, בשיחה עם N12. "זה איזשהו ציוות שנעשה דרך התנועה הקיבוצית. יש לנו פה מוסד חינוכי לנערים מכל האזור, ובכל פעם שהיה סבב הנערים לקחו את הדברים שלהם, פינו את הביתנים וחבר'ה מנחל עוז הגיעו, בדרך כלל לא בכמויות כמו שיש לנו פה היום. בשבת, ב-7.10, הבנו שזה הולך להיות משהו אחר, וכל הקיבוץ התגייס להכנת הביתנים, ולנקות ולאבזר והכול. דאגנו לכל מה שצריך לבן־אדם שמגיע בלי כלום, וככה באמת הם הגיעו ביום ראשון לפנות בוקר".

"נכבד כל החלטה שלהם"

קיבוץ נחל עוז ספג אבדות קשות במתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. עשרות מחבלים חדרו לקיבוץ, פרצו לבתים, טבחו בתושבי הקיבוץ, רצחו משפחות שלמות וחטפו כמה מתושבי הקיבוץ. 

הרס בקיבוץ נחל עוז (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
הרס בקיבוץ נחל עוז לאחר הטבח חמאס|צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

"בחודש הראשון שלהם פה, חברי קיבוץ משמר העמק עטפו אותם, נתנו ועדיין נותנים מכל מה שצריך – משרוך לנעל ועד מטרנה לתינוקות, דרך בגדים כמובן", ממשיכה חגית לילו לתאר. "אנשים פתחו את הארונות ונתנו כל מה שצריך. פתחנו פה שני מחסנים, אחד לביגוד ואחד לציוד, והכול בהתנדבות של חברי משמר העמק. אנחנו מרגישים שזו ממש הזדמנות שניתנה לנו לפתוח את הבית שלנו. אחד הערכים המרכזיים שמלווים אותנו הוא ערבות הדדית, ועכשיו זו ערבות הדדית הלכה למעשה מבחינתנו".

וכך התקבלה ההחלטה הקבוצתית: "קיימנו תהליך מזורז בקיבוץ, והייתה ביום ראשון שיחת קיבוץ שבה הצגנו את המשמעויות וההשלכות אם נציע את עצמנו כחלופה למשך שנה לנחל עוז. רצינו להציע את עצמנו כאחת החלופות, והם יצטרכו לבחור אם זו החלופה המתאימה להם. יש לזה הרבה יתרונות מבחינתם, אבל גם יש מחירים. זה מאוד רחוק מהדרום, ממקומות העבודה שלהם. מצד שני, יש פה קהילה עוטפת עם מוסדות מאוד מסודרים - בריאות ואוכל ומבנים – וגם היכרות מוקדמת".

ניצולי נחל עוז משחזרים את אירועי המלחמה במשמר העמק (צילום: קיבוץ משמר העמק)
"יש כל מיני שיקולים". ניצולי נחל עוז משחזרים את אירועי המלחמה|צילום: קיבוץ משמר העמק

"אחרי שיחת הקיבוץ פתחנו קלפי", היא מציינת. "כל חברי הקיבוץ הצביעו, וההצעה התקבלה ברוב גדול מאוד. עכשיו הם צריכים לקבל את התהליך שלהם, אם הם מקבלים את ההצעה הזאת או בוחרים בחלופה אחרת. אנחנו כמובן נכבד כל החלטה שלהם. נשמח אם הם יישארו ונעזור בכל מה שאפשר, אבל גם נבין אם הם יבחרו בחלופה שיותר מתאימה להם".

"יש השלכות לקיבוץ בתוך קיבוץ"

יעל רז־לחיאני, דוברת קיבוץ נחל עוז, משתפת בשיחה עם N12 בלבטים. "אנחנו היום גרים בסוג של פנימיית נוער כזאת. אז מבחינת הקיבוץ יש פה הכול – מרפאה, חדר אוכל, מגרשי ספורט - כלומר, מבחינת תנאים סביבתיים אנחנו במצב מעולה. אבל תנאי המחיה שלנו כמשפחות... אני חיה עם 3 ילדיי ועם בן זוגי בחדר של 12 מ"ר", היא מתארת.

"יש כל מיני שיקולים, בגלל שזה הולך להימשך כמה חודשים – יש לקחת בחשבון כל מיני שיקולים כמו חינוך, עבודה, קהילה, ביטחון, דברים מהסוג הזה", מוסיפה יעל. "מבחינתנו משמר העמק הם היום עוגן. מצד שני, אם אנחנו הולכים לחיות פה חודשים ארוכים, או בכל מקום שלא נהיה, אנחנו צריכים להתחיל להתארגן בצורה הגיונית. בסוף-בסוף אנחנו חיים כמו פליטים, אומנם בתנאים טובים כי אנחנו לא באוהלים, אבל כפליטים: מינימום בגדים, מינימום ציוד אישי, אין מקום לעבוד או ללמוד. כל זה דורש אורח חיים שונה לחלוטין ממה שרוב מדינת ישראל חיה בו".

טקס משותף למשמר העמק ולנחל עוז בשבוע הראשון למלחמה (צילום: קיבוץ משמר העמק)
"כבר 4 שנים בכל סבב הם כאן". טקס משותף למשמר העמק ולנחל עוז |צילום: קיבוץ משמר העמק

"קיבוץ משמר העמק זה קיבוץ מדהים", מדגישה יעל. "האנשים בו חושבים מבוקר עד לילה איך להקל עלינו ואיך לעזור - מרמת הכביסה שהם כיבסו לנו בימים הראשונים, מטפלים מכל הסוגים שנותנים לנו פה שירותים בעלות אפסית או נמוכה, גם מטפלים נפשית וגם מטפלים בגוף, דיקור ושיאצו ועוד. הם רואים בנו חלק בהמון דברים. אתמול (שלישי) עשו טקס לציון 7.10. זה ברור להם שאנחנו חלק מהטקס. יש פה שתי קהילות, אבל שתי קהילות שפועלות באופן משותף. אני מניחה שאם אכן נישאר פה זה יילך וישתכלל. כרגע זה באמת טוב לב, קהילה ואנשים שקשובים לצרכים שלנו".

חיילים בקיבוץ נחל עוז אחרי מתקפת חמאס  (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
חיילים מאיישים את נחל עוז לאחר שהתושבים פונו מבתיהם|צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

שגית ממשמר העמק מודעת לקשיים שעשויים להתעורר, אבל היא שמחה על ההחלטה של הקיבוץ שלה: "אני בטוחה שיהיו אתגרים", היא משתפת. "יש לזה השלכות ל'קיבוץ בתוך קיבוץ', אבל אני בטוחה שחברי משמר העמק יעמדו בזה, ושנדע להתגבר על כל קושי שיבוא, או סימני שאלה שיעלו. אף אחד לא התכונן לזה, אבל זה צו השעה ואנחנו מגויסים למשימה מכל הלב".