סמל רז מזרחי ז"ל הונצחה על גבי גבינת סקי ובקבוקי יין לבן, הפנים של שיר ביטון ז"ל הודפסו על בקבוקי PRO, ויונדב רז לוינשטין ז"ל מופיע על חטיפי "עד חצות": חלק ממשפחות הנופלים ממלחמת "חרבות ברזל" החליטו להנציח את יקיריהם על גבי המוצרים המסחריים שהם אהבו לאכול.
חברות במשק נרתמו לשתף פעולה עם אותן המשפחות, ולהעניק להן דוגמיות מאותם מוצרים אהובים, עם דמותם של יקיריהם המודפסות עליהם. אומנם לא ניתן למצוא את המוצרים הללו על המדף, והם מיוצרים בכמויות מוגבלות למשפחות – אך הדבר הפך לאחרונה לדרך הנצחה אישית ומיוחדת.
כתבות נוספות בכסף >>
דווקא בזמן מלחמה: האמיצים שהגישו הצעה יחידה וזכו בקרקעות במחירי מציאה
הבניין בפתח תקווה ייהרס, הדיירים יקבלו פיצוי של עשרות מיליונים
תקרית אנטישמית חמורה בלונדון: תעודת לידה של תינוקת יהודייה הושחתה
הסיפור שמאחורי הדמויות
סמל רז מזרחי ז"ל נרצחה ב-7 באוקטובר, 10 ימים לפני יום הולדתה ה-22, במסיבה ברעים – שם יצאה לבלות עם חבריה. "רז הייתה ילדה שמאוד אהבה את החיים. היא הייתה ילדה שמחה שאוהבת חברים ואהובה על כולם. היא מאוד אהבה מסיבות, כבר מגיל צעיר. היא תמיד הייתה מאוד פעילה חברתית, בין אם בתנועת מכבי צעיר שבה הדריכה, או במועצת הנוער בגדרה", מספרת אימה, נירית מזרחי, "בתיכון היא אמרה לנו שהיא רוצה לעשות שירות צבאי משמעותי, ושברור לה שהיא הולכת לשרת בלוחמה. היא רצתה מאוד להתגייס למשמר הגבול, והיא הפעילה את כל העולם ואשתו בשביל להתקבל. היא שלחה עשרות מכתבים ובסוף הצליחה. היא התקשרה ובכתה כשקיבלה את התפקיד במג"ב, היא הייתה מאושרת".
מזרחי שירתה כלוחמת במג"ב, ובמהלך שירותה נפצעה בינוני עד קשה בגב וברגליים, בפיגוע דריסה במבצע "שומר חומות". "היא מאוד אהבה את הצבא, וכבר בטירונות אותרה לקורס מ"כים והתעקשה לשרת במג"ב איו"ש. במהלך מבצע 'שומר חומות' הפלוגה הוקפצה לירושלים לתגבור, והם נערכו להפגנה. רז נפגעה עם עוד 5 לוחמים בפיגוע דריסה", מספרת נירית, "ובמשך 4 חודשים היא הייתה בשיקום עם פצעים בגב, לצד פגיעה נפשית. אבל היה לה ברור שהיא לא נשארת בבית, ושהיא חוזרת לשירות. היא אכן חזרה לשירות צבאי, וסימנה לעצמה כמטרה לעבור קורס קצינים – וגם עברה אותו בהצלחה", אימה מספרת.
לאחר שהשתחררה, רז החלה בשנה האחרונה להתנדב בעמותת "בלב אחד" למען פצועי צה"ל – אותה עמותה שליוותה אף אותה במהלך השיקום שלה. "היא חלמה על הטיול הגדול, וכבר והיה לה כרטיס טיסה לדרום אמריקה", אומרת נירית.
ב-7 באוקטובר כל החלומות נגדעו, כשהיא נרצחה במהלך המסיבה ברעים. "רז נסעה למסיבה באותה השבת, והתקשרה אלינו כשהתחילו הטילים. הייתה היסטריה כי ההמונים התחילו לצאת מכיוון המסיבה, והטילים הגיעו בכל מאית שנייה. היא התקשרה ואמרה שהיא נוסעת למיגונית. היא אמרה שהיא בסדר ושיש המון אנשים שם איתה, ושהם מחכים שהמצב יירגע והיא תצא משם. בעשרים הדקות האחרונות היא לא דיברה איתנו, כי הם הבינו שיש מחבלים, והיא הפעילה את החברים ממג"ב שהיא הכירה. היא גם התקשרה למשטרה וביקשה שיבואו לעזור", מספרת נירית.
בשבוע שעבר המשפחה קיבלה הקלטה של אותה השיחה בין רז לבין המשטרה, מהמיגונית. "אפשר לשמוע שם שהיא מאוד ממוקדת ומדברת עם המוקדנית, שאין לה מושג מה הולך בחוץ. בשיחה את שומעת את הקול שלה וכמה היא לוחמת, כמה יש בה את רוח הלחימה", אומרת נירית, "היה לרז כושר מנהיגות יוצא דופן, והיא הייתה מובילה בכל מצב. בשיחה היא אומרת למוקדנית שיש המון אנשים שאין להם מקום, ושיביאו עזרה. מי שמכיר את רז ושומע את ההקלטה, מבין שזאת היא. זה ממש סגר לנו מעגל".
מסיפור להנצחה
מאז אותה הטרגדיה נירית מקדישה את מלוא מרצה לעשייה למען הנצחתה של רז – מארגון ערב לפלוגה שבה שירתה באיו"ש, דרך ארגון טורניר כדורגל, מעגלי גלישה ועד להכנת מארזים לט"ו בשבט לפצועים. אחת מדרכי ההנצחה עברה גם דרך המאכלים והמשקאות האהובים על רז – גבינת סקי ויין. המשפחה פנתה בין היתר לחברת שטראוס, ששיתפה עמה פעולה והוציאה למשפחה דוגמיות של גבינות סקי עם דמותה של רז מודפסת עליהן. "גבינת הסקי זו ההצלחה שלנו. רז הייתה צמחונית ושנים על גבי שנים אף אחד מאיתנו לא אכל גבינות בכמויות כמו רז. סקי זה משהו שהיה אצלי תמיד בבית. אין מצב שהיא חוזרת מהצבא ואין גבינה. היא הייתה אוכלת גבינה עם הכול", מספרת נירית, "כשהביאו לנו לראשונה את הדוגמאות, ראיתי כמה אנשים תייגו את העמוד של רז באינסטגרם וכתבו על הגבינה. חברים שעשו איתה קורס קצינים, כתבו: 'וואו, כמה חיפשת סקי וכמה שיגעת אותנו', כנראה שקשה להשיג שם גבינות". לבסוף, נירית החליטה גם לתרום לעמותת "לב אחד", שם היא מתנדבת כיום בעקבות בתה.
לצד כל זה, שני יקבים ישראלים נרתמו למאמץ הנצחתה של רז, כאשר יקב ויתקין ויקב דלתא שלחו למשפחה בקבוקי יין לבן עם תמונת פניה של רז, והכיתוב "היין של רז". "יש כל כך הרבה אנשים טובים שרק מוכנים לתרום ולתת. רז מאוד אהבה יין לבן, היא הייתה חוזרת מהצבא ויחד עם החברות הייתה הולכת לשבת ביקב בימי שישי, בכל פעם ביקב אחר. אז היקבים שמו את התמונה של רז, ואת הסיפור שלה מאחורי הבקבוק, שם כתוב על הצבא וגם על הפציעה שלה", אומרת נירית ומדגישה, "העשייה שלנו היום היא הנצחה שלה. אני באופן אישי הבנתי שהפסיכולוג הכי טוב הוא העשייה. זה מאוד עוצמתי לראות את זה, מרגש ומצמרר".
גבינות הסקי ובקבוקי היין של רז מצטרפים לשלל יוזמות הנצחה אחרות שבוצעו עבור נופלים אחרים. כך למשל, ישנו בקבוק PRO שמנציח את סמל שיר ביטון ז"ל. שיר נפלה ב-7.10 כששירתה במוצב נחל עוז כחובשת קרבית בחטיבה הצפונית של עזה, כחלק מצוות טיפול נמרץ צבאי. בשיחתה האחרונה עם משפחתה שמתגוררת באשדוד, לצד היריות שמעו ברקע, היא דיברה על דאגתה לשלומם ולשלום חבריה למוצב. שיר נלחמה עד לרגע האחרון בגבורה, ובטרם נרצחה הספיקה להרוג מחבלים. לפני כחודש פנתה משפחתה של סמל שיר ביטון למחלבות יטבתה של שטראוס, ושיתפה ששיר מאוד אהבה את משקה PRO של החברה. במהלך השבעה, המשפחה אף נחשפה לשיחות בין חבריה של שיר, שסיפרו שהיא רצתה משקה חלבון על שמה. יטבתה הרימו את הכפפה, וייצרו לזכרה של שיר ועבור המשפחה 500 בקבוקים של משקה PRO, עם שמה על הבקבוק.
סיפור נוסף הוא של יונדב רז לוינשטין ז"ל, ששירת בסיירת גבעתי ונפל במלחמה ברצועת עזה ב-6 בנובמבר. יונדב היה הבן הקטן מבין שישה אחים, נשוי להדר- התחתנו חודשיים בלבד לפני שנפל, ואלבום חתונתם הגיע לראשונה בזמן השבעה. יונדב היה ידוע כמי שהכי אוהב לאכול ׳עד חצות׳, ובשבעה שלו כל החברים ובני המשפחה הגיעו עם המוצר שהיה מזוהה איתו. המשפחה פנתה לשטראוס סיפרה על יונדב שהיה מלא שמחת חיים, תמיד סבבו אותו הרבה חברים ושמאוד אהב 'עד חצות' ושיראו אם יש משהו שניתן לעשות לזכרו. ממתקי עלית של חברת שטראוס יצרה אריזות במהדורה מיוחדת עם תמונה של יונדב והקדשה על סיפורו שנמסרו במיוחד עבור המשפחה.