החגיגה הזו הייתה אמורה להיראות אחרת לגמרי. בבית משפחת ביבס, שהיה כל כך שמח, תולים כעת בלוני יום הולדת בין כתמי דם לקליעי כדורים. "באנו לחגוג את יום ההולדת הכי עצוב בעולם", אומר יוסי שניידר, קרוב משפחת ביבס. מחר, יום חמישי, התינוק כפיר ביבס יציין יום הולדת שנה בשבי חמאס. הקטנטנים הג'ינג'ים הללו, שמזמן כבר הפכו לסמל, הם הילדים היחידים שלא הוחזרו בעסקת השבויים.
כפיר הקטן גם קיבל איחולי מזל טוב מהילדים שחזרו מהשבי – כמו כפיר ברודץ' ואמילי הנד, שכתבה לו: "יום הולדת שמח, מקווה שתבוא כמה שיותר מהר. אני מבינה את ההרגשה, כי גם אני הייתי שם".
"זה לחגוג למישהו שהוא לא פה. שהוא אמור להיות מחר פה בקיבוץ בדשא בחוץ, מלא בלונים על העצים והמשפחה וכפיים ושמחה ומתנות ואהבה וחיבוקים, ואף אחד מהדברים האלה לא יהיו. אני אפילו לא יודע אם שירי יודעת להגיד שזה ה-18 וזה יום ההולדת שלו".
התמונות של משפחת ביבס כשהם נחטפים לעזה טלטלו מדינה שלמה. אז ברגעים הקשים ירדן, האבא, עוד הספיק לדבר עם משפחתו. לירון אוחיון שוקטי, אחותו, משחזרת: "אנחנו אומרים לו – 'מחסנית בהכנס, נכון?' והוא עונה 'זה תמיד, עכשיו גם כדור בקנה'. בהמשך כתב ירדן שהמחבלים אכן חדרו לביתם, ושהילדים הקטנים לא יכולים לשמור על שקט.
"זה מרגיש כמו הסוף", הוא כותב לאחותו, שעונה לו "סתום, מפגר", והוא משיב – "אני לא צוחק, אני מת מפחד. עכשיו היה פה ירי מטורף. אני אוהב אותכם". אביו, יוסי, קיווה רק שייתן לו סימן חיים: "ב-7:15 התקשרתי לירדן אחרי שהיו שתי אזעקות בצאלים. שאלתי אותו מה קורה, הוא אמר לי שהם בממ"ד. והוא כתב לי חזרה ב-7:20".
כמה שבועות לאחר מכן, חמאס מפרסם סרטון שבו מופיע ירדן, ובסרטון נטען ששירי והילדים נרצחו. עד היום לא התקבלה אינדיקציה לכך, ומדובר בלוחמה פסיכולוגית אכזרית של ארגון טרור.
"אני רוצה להגיד לכל מקבלי ההחלטות באשר הם בארץ ובעולם - שהם פחדנים", זועם יוסי. "אם יותר חשוב להם הראש של סינוואר מאשר להחזיר את כפיר הביתה, משהו בהם ממש מקולקל. כי את סינוואר אפשר לחסל גם מחר, וגם מוחרתיים וגם עוד חודש. לכפיר אין את מחר".