בג"ץ הורה הבוקר (חמישי) למדינה לנמק את החלטת שר החינוך יואב קיש לבטל את פרסי ישראל בכל הקטגוריות מלבד תחום הגבורה האזרחית. בשל לוח הזמנים הצפוף, המותיר חודשיים בדיוק עד לטקס שצפוי להיערך ביום העצמאות ב-14 במאי, בבג"ץ ציינו כי על המשיבים להציג את עיקרי תשובתם לעתירות עד ליום חמישי בשבוע הבא בשעה 14:00.

על פי המתווה הנוכחי לחלוקת הפרס שפורסם ב"מהדורה המרכזית" ועליו צפוי להכריז קיש, בטקס המרכזי שיערך ביום העצמאות יחולקו רק ששת הפרסים בקטגוריית התקומה, כאשר ביום למחרת יכונסו הוועדות בתחומים שבהם מוענק הפרס מידי שנה. הפרסים הללו יוענקו אם כן רק בשנה שלאחר מכן. 

לפני כחודש נחשף המניע הפוליטי שעומד מאחורי החלטת השר קיש - בחירת ועדת הפרס באיל וולדמן, מתנגד בולט למהפכה המשפטית, כזוכה בקטגוריית היזמות. וולדמן, יזם ההיי-טק שחתום על אקזיט הענק של חברת מלאנוקס ושכל את בתו דניאל בטבח בפסטיבל הנובה ב-7 באוקטובר, אמר בדיון בכנסת כי המיליארדר שלומי פוגל המקורב לראש הממשלה נתניהו הפעיל לחצים על חברי הוועדה כדי למנוע ממנו לקבל את הפרס. פוגל הכחיש את הדברים.

"הטענה כי לא מחלקים פרסים בשעת מלחמה, לא רק שהיא טענה מומצאת אלא שהיא גם טענה מגוחכת", אמר וולדמן במהלך הדיון. "דווקא בזמן מלחמה יש לחזק את התחומים האזרחיים, את היזמות, את המדע ואת התרבות. לצערי, הממשלה הנוכחית חותרת ללא הרף מתחת ליסודות החברה והדמוקרטיה. אם הייתה אמת בטענת השר הרי שניתן היה לצפות לביטול כל טקסי יום העצמאות אבל זה לא קורה. אדרבא, אני לומד מכלי התקשורת כי קיימת כוונה לערוך ברוב טקס את טקס המשואות ולהביא אליו את מיטב אמני ישראל. גם את חידון התנ"ך אין כוונה לבטל. מה ההבדל בין טקסים אלו לטקס פרס ישראל? ההבדל הוא - איל וולדמן".