יום אחרי שפורסם סרטון חטיפתן של התצפיתניות מבסיס נחל עוז ב-7 באוקטובר, אימותיהן סיפרו אמש (חמישי) בשיחה גלויה ל"מהדורה המרכזית" מדוע החליטו לשחרר את הסרטון דווקא עכשיו, על התחושה שנשארו לבד - ומהו המסר שלהן לבנותיהן, לירי אלבג, דניאלה גלבוע, קרינה ארייב ונעמה לוי - שכבר 230 יום מוחזקות בשבי חמאס.
המשפחות של החיילות צפו בסרטון שהופץ שלשום כבר לפני כחודשיים. "ביקשנו באותו מעמד שיראו את התיעוד למקבלי ההחלטות. זו הייתה בקשה של כולנו", סיפרה שירה, אימה של לירי. אירה, אימה של קרינה, הסבירה מדוע החליטו לפרסם את בנותיהן ברגעים הקשים שעברו: "ראינו שהכול מדשדש, הבנו שאין ברירה".
אורלי, אימה של דניאלה, ואירה, אימה של קרינה, שיתפו כי לא צפו בתיעוד שפורסם לציבור. "חודשיים אחרי 7 באוקטובר ראיתי קטע של דניאלה מדדה לרכב פצועה. את הסרטון בחרתי שלא לראות, בכלל מ-7 באוקטובר אני מנסה למנן את הדברים שאני רואה כדי להמשיך ולנסות להיות חזקה. אני מנסה לא לפצוע את הנפש שלי יותר ממה שהיא כבר פצועה", אמרה אורלי.
"נחשפתי לתמונת סטילס של קרינה, שפורסמה ב"דיילי מייל", עם הפנים המגואלים שלה בדם, מכוסה בסדין לבן, וראיתי את המבט שלה ולא יכולתי לשאת את המבט. כבר הבנתי מה עובר עליה ובחרתי לא לראות את הסרטון", סיפרה אירה בדמעות. "הילדה שלך עכשיו לבד ואת לא יכולה לעשות כלום, ויוצאת לך צווחה מהבטן, ואת לא יודעת לאן לרוץ, איך להציל אותה. היא בפיג'מה, היא חשופה. 230 ימים היא שם ולא פה, ואני לא יודעת מה עובר עליה עדיין, על הילדה שלי".
שירה סיפרה כי ראתה את הפחד בעיניים של בתה לירי. "נכון שהיא ניסתה לדבר עם המחבלים ולהבין איך היא יכולה אולי לצאת מהמצב הזה באיזושהי תקשורת אבל ממש רואים את הפחד שלה בעיניים, את אי ההבנה של מה שקרה", היא אמרה.
אורלי לא צפתה בסרטון אך שיתפה כי נחשפה לתמונה שפורסמה מהמיגונית: "פשוט אימה. בסרטי המלחמה הכי נוראיים שראיתי לא ראיתי מבט כזה אי פעם. אי אפשר להסביר את זה".
"בסרטון נעמה מדברת, היא פונה אל המחבלים. ורואים אותה כל כך קרוב וכל כך ברור", אמרה איילת, אימה של נעמה. "והיא אומרת מה שהיא חושבת כדי להציל את עצמה, היא נלחמת על חייה. הייתי גאה בה".
בידיעות אחרונות פרסמו שהשר בצלאל סמוטריץ' סירב לצפות בסרטון בטענה שהוא "יפריע לו לישון בלילה". האימהות של החטופות הצעירות התייחסו להתבטאות של השר, ואמרו כי "המינימום זה לצפות בסרטון - גם אם במחיר של לא לישון בלילה. לא ציפינו מאף אחד ובטח לא משר, שהיה ועדיין חלק מהאירוע הזה ומהאחראיים לו, להגיד דבר כזה".
שירה סיפרה: "זה כמו ששואלים אותנו 'למה באתם?' כשאנחנו מגיעים לפגישה. שרים בממשלה שואלים אותנו למה הגענו. בהתחלה היינו מאוד מנומסים, אבל למדנו לאורך הזמן שצריך להרים את הטונים, שכבר צריך לצעוק, צריך לדפוק על השולחן". אורלי הוסיפה: "בהתחלה באתי עם יראת כבוד אבל בשלב מסוים הבנתי שמספיק, צריך לבוא בדרישות ולהעיר אותם. לפעמים הרגשנו שהם לא באירוע".
איילת הדגישה כי "יש פה פיגוע טרור, שאת הקצה שלו אנחנו רואים ב-7 באוקטובר מהצילום שפורסם, אבל הפיגוע הזה ממשיך עד הרגע הזה". על הריאיון הראשון שקיימה ב-16 באוקטובר יחד עם בעלה אמרה איילת: "לא האמנתי שאני שם באותו רגע, שאני צריכה לצאת ולדבר על זה, ואנחנו עדיין באותה נקודה, אם לא יותר גרועה, כי כמו שאנחנו רואים ומרגישים הדברים מידרדרים".
"לקח לי זמן להבין שאנחנו צריכות להילחם, כאילו זו מלחמה פרטית שלנו. אנחנו צריכים לבוא ולדבר עם מקבלי ההחלטות, עם השרים, ולהסביר שזה עדיין קורה ושלא שחררו את הבנות שלנו", אמרה אימה של נעמה.
התיעוד הקצר שהופץ לפני יומיים בתקשורת תמצת שעתיים שלמות שבהן הוחזקו החיילות במיגונית. "שעתיים הן ישבו שם כפותות מול החברות שלהן שנרצחו, החברות הכי טובות", סיפרה אורלי. "דניאלה וקרינה היו יחסית ותיקות שם אז הן הכירו טוב את כל הבנות. הן ממש היו קרובות אליהן יותר מאשר אלינו, ביומיום, שעה-שעה, הן עובדות סביב השעות שם. הן אחיות".
על החשש הכבד שמא הן חוות אלימות מינית בשבי אמרה אימה של לירי: "שכולם ידמיינו שאנחנו כבר ב-8 חודשים ומה קורה ב-9 חודשים. זה נאמר בסרטון, ואנחנו יודעים מחטופות שחזרו וסיפרו לנו מה קורה שם ומה עדיין קורה לבנות האלה וזה כל הזמן במחשבות".
"גם אנחנו בחרנו בהתחלה לא לשים את זה על השולחן גם בשיחות האישיות שלנו וברחנו מהמילה, והיום אני כבר אומרת, ואני לא מפחדת להגיד - הבנות האלה עוברות אונס, יכול להיות שהן עוברות אונס יומיומי, וכולם מתכווצים וגם אנחנו מתכווצות כל הזמן כשאנחנו אומרות את זה, אבל חייבים לשים את זה על השולחן. נראה שזה לא ברור להם מספיק שזה מה שקורה שם", הבהירה שירה.
איילת ביקשה להדגיש את הנחיצות לשחרר את החיילות הצעירות במהירות האפשרית: "כמה דחוף שלב ראשון הומניטרי, ולחלץ, להוציא את הבנות האלו, את כל הנשים ואת הקשישים, ואחריהם את כולם".
ארבע האימהות סיפרו כי ארבען קיבלו אות חיים אחרון מהבנות שלהן לפני כחודשיים. "אבל פשוטו כמשמעו, אות חיים.לא יודעים מה זה אומר. רק אמרו לנו 'יש אות חיים'", הן אמרו.
"סינוואר אומר את אותו דבר מהיום הראשון, הפסקת לחימה. 7 באוקטובר הביא אותנו למקום הזה שהוא מחזיק את היהלומים שלנו", אמרה איילת בעצב. "הוא משחק את המשחק, צריך להבין שעד שלא יכריזו על זה, מהצד שלנו, ממקום של כוח, ממקום שאפשר לקדם משהו עם תהליך, עד אז גם הממשלה שלנו מחזיקה את הבנות האלה בנות ערובה".
שירה סיפרה שהן נפגשו כבר כמה פעמים עם רעיית רה"מ שרה נתניהו. "היא שלחה לנו אתמול הודעה שהיא הזדעזעה מהסרטון, זו פעם ראשונה שהיא ראתה את הסרטון. היא כתבה שהיא ממש מזועזעת ושהיא צפתה, ושהלב שלה עם הבנות, ושהיא, גם היא תדבר עם ראש הממשלה ותדחוף אותו לפעולה", שיתפה אימה של לירי.
המסר של האימהות לבנותיהן - קרינה, לירי, נעמה ודניאלה
אירה פנתה לבתה קרינה: "אם את רואה אותי, קרינה, אני רוצה שאל תאבדי תקווה, ורק תשרדי. את חייבת לשרוד. את חייבת לשרוד ולחזור אלינו, מחכים כולנו".
שירה פנתה לבתה לירי: "לירי, אהובה שלנו, שתדעי שאנחנו נלחמים, ואנחנו פה כולנו ביחד, אנחנו נלחמים עליכן ואתן תצאו, אתן כולכן תחזרו הביתה, אנחנו מבטיחות לכן".
איילת פנתה לבתה נעמה: "נעמונת, קודם כול את חוזרת, את חוזרת. אני מדברת איתך כל הזמן ואני מקשיבה למה שאת אומרת לי ואני פועלת עם המחשבות שלך איתי. עם נחישות שהיא שלך, עם כוח שהוא שלך, עם יכולת לשרוד את זה שהיא שלך. ולכן אני יודעת, אני יודעת, באמת אנחנו הופכים כל אבן, ואני יודעת שזה יקרה בסוף, אז תחזיקי מעמד".
אורלי פנתה לבתה דניאלה: "נושי שלי, רק היום דיברתי איתך בבוקר, במחשבות, ואמרתי לך "תחזיקי מעמד", למרות שזה עבר הרבה זמן וכבר אמרתי לך בעבר בשיחות שלנו שעוד רגע זה קורה, אבל אני באמת חושבת שהפעם זה יקרה, אנחנו באמת עושים הכול, באמת עושים הכול כדי שזה יקרה כמה שיותר מהר ואל תאבדי תקווה ותמשיכי להיות חזקה, אני יודעת שאת חזקה, אני ראיתי את זה גם בסרטון שלך שפורסם, שאת ילדה חזקה ותחזיקי מעמד, אנחנו רוצים אותך פה, כולנו. משפחה, רועי שמחכה לך, רועיקו, כמו שאת קוראת לו, ואנחנו מחכים וזה יקרה, זה יקרה, תמשיכי להאמין".