אפרים יכמן מגוש עציון היה מהנערים האלו שידעו לעשות הכול, הוא הצטיין בלימודים ובמוזיקה, למד פסנתר ולימד את עצמו לנגן על תופים וגיטרה ולעשות סנפלינג. הוא היה אהוב על כולם ולימודי התורה היו התשוקה האמיתית שלו. אחרי שסיים את לימודי התיכון הוא אפילו חשב להתגייס לקורס טיס, אך הבין שאם יתקבל לא תהיה לו הזדמנות להמשיך ללמוד בישיבה שבה למד בירוחם עם כל חבריו לפני הגיוס. 

אפרים יכמן ז
אפרים יכמן ז"ל שנפל בעזה|צילום: באדיבות המשפחה

אל הישיבה הגיע אפרים יחד עם שני חבריו הטובים מימי הלמודים בבית הספר היסודי, איתן רוזנצוויג ויקיר שנקולבסקי זכרם לברכה. לאחר שנה וחצי בישיבה התגייסו שלושתם לגבעתי. אחרי השירות הם היו אמורים לחזור לשנה הרביעית בישיבה, אך שלושתם נפלו בלחימה בעזה.

ראשון נפל סמ"ר איתן רוזנצוויג, לוחם בגדוד שקד שבחטיבת גבעתי, בקרב בצפון רצועת עזה ב-22 בנובמבר. כשנפגע איתן, היה אפרים 50 מטר מאחוריו ברכב הנמ"ר, מבין מה קורה לחברו הטוב. אל הלוויה של איתן לא הספיק אפרים להגיע, כי היה בעיצומה של הלחימה.

שבועיים אחרי איתן, נפל סמל יקיר ידידיה שנקולבסקי - ושניהם הותירו חור ענק בלב ישיבת ירוחם שבה למדו. יקיר, לוחם שריון בגדוד 53, נפל בשבוע הראשון של דצמבר.

ביום ה-30 לקבורתו של איתן, יצא אפרים הביתה ונסע עם אביו לבית העלמין בכפר עציון שם עלה לראשונה לקברו של חברו הטוב, איתן. "הוא בכה על חבריו והיה לו קשה", מספר אביו של אפרים, שמואל יכמן. באותו היום אפרים גם צולם על ידי מכרה בבית העלמין, כשהוא עומד מול קבר חבריו - ארבעה ימים לאחר מכן תקבל התמונה משמעות קורעת לב אפילו יותר.

 

יקיר ידידיה שנקולבסקי ז
סמל יקיר ידידיה שינקולבסקי ז"ל

 

סמ
סמ"ר איתן דב רוזנצוויג ז"ל|צילום: דובר צה"ל

"היה משהו מוזר בקול שלו"

"כשחזרנו הביתה, אפרים לקח את הרכב המשפחתי וביקש להיות קצת לבדו. הבנו שהוא רוצה לחשוב על החברים שלו", מוסיף אביו. ביום ראשון חזר אפרים לצבא, רגע לפני שנכנס לעזה הוא התקשר לאביו. "השיחה הזו הייתה קצת מוזרה", נזכר האב, "כי בדרך כלל הוא מתקשר לאימא שלו. הוא אמר לי 'להתראות'. היה משהו מוזר בקול שלו. כל העניין הזה לא הרגיש לי טוב וביום שלישי, 27 בדצמבר, קרתה התקרית שבה הוא נהרג", נזכר אביו בהודעה הקשה.

אפרים יכמן ז
אפרים יכמן ז"ל שנפל בעזה|צילום: באדיבות המשפחה

אפרים, שלחם כמו חברו איתן בגדוד שקד בחטיבת גבעתי, שהה יחד עם חבריו ליחידה בבניין שעליו הם היו אמורים לשמור בצפון הרצועה. לקראת שעות הערב חדרו מהגג מחבלים וירו בחיילים שהגיחו מולם אפרים חיפה על גרם המדרגות, בזמן שהחיילים האחרים ניסו לחלץ את הפצועים, עד שנורה. כשפונה לבית החולים היה עדיין בהכרה והספיק לשאול אם כל החברים בסדר, אך בבית החולים הוא נפטר.

אפרים יכמן ז
אפרים יכמן ז"ל שנפל בעזה|צילום: באדיבות המשפחה

"ביום שישי כשנסע להיות לבד הוא כתב מכתב לבני המשפחה ובמיוחד לאימא שלו", מספר אביו שמואל, "כמובן שמצאנו את זה רק אחרי שנהרג. במכתב הוא ביקש שלא נהיה עצובים מידי ושנהפוך את כל הרע לטוב. הוא כתב לחברים שלו שהם יכולים לממש את הפוטנציאל שלהם, ויש מילה אחת שהוא חזר עליה מספר פעמים 'ענווה', כי כך היה גם במותו".

"באחת מן הפעמים, כשחזר מעזה, סיפר לנו אפרים על הנמ"ר שלו וכמה הוא אוהב את האנשים שאיתו ואיך כל אחד מהם מייצג את ישראל היפה וכמה הוא היה שמח שכולם יסתדרו בכל המדינה ולא רק בנמ"ר שלו", נזכר האב. 

אפרים יכמן ז
אפרים יכמן ז"ל שנפל בעזה|צילום: באדיבות המשפחה

 

"אנחנו עוד לא מעכלים"

סמ"ר אפרים יכמן נקבר בבית העלמין כפר עציון, שבו נקברו חבריו איתן ויקיר בדיוק באותה נקודה שבה עמד ארבעה ימים לפני כן ובכה על חבריו. "זו גזרה משמים", אומר אביו בכאב. "אנחנו עוד לא מעכלים. הוא הבן הבכור שלנו. לפניו יש אחות בכורה שרק התחתנה. אנחנו לא היינו רוצים את זה, אבל אנחנו יודעים שאפרים במקום טוב, ולנו יש עבודה להנציח אותו".

היום בערב (חמישי) מציינת המשפחה את ה-30 לנפילה שלו ומחר העלייה לקבר.

 

אפרים יכמן ז
אפרים יכמן ז"ל שנפל בעזה|צילום: באדיבות המשפחה