המלחמה היא בשגרה. אחרי כמעט מאה ימים, אנשים התרגלו. כמו חמש השנים וארבעת החודשים של גלעד שליט - החיים נמשכו. ועבור משפחות החטופים שמוחזקים בשבי חמאס בעזה, המלחמה היא להגיד שזה לא גלעד שליט, ול-136 בני אדם אין חמש שנים לחכות. אולי אפילו לא חמישה ימים.

מיצג המנהרה של משפחות החטופים (צילום: חדשות 12)
מיצג המנהרה בכיכר החטופים בת"א|צילום: חדשות 12

"אמרו לנו לא לצעוק, אמרו לנו לא להתראיין - אז אמרו", אומרת מירב לשם גונן, אמה של החטופה רומי גונן, מתוך מנהרה באורך 30 מטרים שמדמה את התנאים הקשים בהם מוחזקים החטופים, ושבנייתה בכיכר החטופים בת"א הסתיימה הערב (שישי). "אמרו 'תהיו בשקט, אנחנו מטפלים', אמרו שזה מעלה את המחיר, אמרו הרבה מאוד דברים. זה לא באמת מעניין כי אני לא חושבת שיש מישהו בחמאס שלא יודע מה המחיר של חיי אדם מבחינת ישראל. והיינו שם ברון ארד, גם להם אמרו לשתוק".

מירב לשם גונן במנהרה (צילום: חדשות 12)
מירב לשם גונן במנהרה בכיכר החטופים. "אלמנט הזמן הוא קריטי"|צילום: חדשות 12

רומי גונן, בת 23, נחטפה ממסיבת הנובה. כבר שלושה חודשים היא עם פציעת ירי ביד, בלי טיפול. "אנחנו יודעים שהיא בחיים, אנחנו יודעים שהיא במנהרה, אנחנו יודעים שהיד שהיא נורתה בה במצב לא טוב, שהיא לא ממש יכולה להזיז אותה", אומרת לשם גונן. "היא חובשת אותה לבד פעם בכמה ימים, כשמגיעה אספקה. שלא לדבר על זה שהיא צעירה בידיים של גברים... שראינו מה קרה ב-7 באוקטובר. אלמנט הזמן הוא קריטי".

רומי גונן
רומי גונן. בת 23, נחטפה מהנובה. כבר שלושה חודשים עם פציעת ירי ביד, בלי טיפול

136 חטופים נמצאים כבר מאה ימים בכלובים בעומק האדמה שבהם אי אפשר אפילו לעמוד. גורלם וחייהם יוכרעו בידי פוליטיקאים. בכמה מחבלים משוחררים הייתם מתמחרים שעה נוספת של התעללות מינית בחטופה בת 20? זה חישוב שיש בו משתנים פוליטיים, וזו תהיה נאיביות לחשוב שלא.

דקל ליפשיץ, נכדו של עודד ליפשיץ בן ה-83 שחטוף כבר 98 ימים, מרגיש במשחק פוקר - כשהז'יטונים הם החטופים. "אנחנו מרגישים שיש רצון של המדינה לקבל עסקה טובה יותר, שהם לא מוכנים להתפשר, שיש להם קו אחד מנחה ושהם לא מוכנים לסגת ממנו. אבל הזמן עובר, ובסופו של דבר ישיגו את המחיר ויגידו 'כל הכבוד'. אבל יחזרו 136 ארונות. אין לנו זמן".

דקל ליפשיץ, נכדו של החטוף עודד ליפשיץ (צילום: חדשות 12)
דקל ליפשיץ, נכדו של החטוף עודד ליפשיץ. "המחיר כבד ואנחנו צריכים לשלם, כי אנחנו הבאנו את זה על עצמנו"|צילום: חדשות 12

יוכבד, סבתו של דקל, נחטפה יחד עם עודד בעלה מקיבוץ ניר עוז אך שוחררה כעבור שבועיים וחצי "מסיבות הומניטריות". דקל מפחד מאוד שגורל סבו יהיה אחר: "העדות האחרונה שיש לנו עליו זה שהוא שרד את 7 באוקטובר ושהוא היה עם אחת החטופות שחזרה באותו חדר, אבל שיש לו בעיות לחץ דם חמורות אז הוא מתעלף הרבה, ושהוא התעלף פעם אחת ופינו אותו מהחדר, ומשם אנחנו לא יודעים שום דבר".

עודד ליפשיץ
עודד ליפשיץ עדיין שבוי ברצועת עזה אחרי שנחטף מהבית בניר עוז

"20 שנה יכולנו למוטט את חמאס, לחטופים אין 20 שנה לחכות", מוסיף דקל. "אין לנו ברירה - אנחנו לא יכולים להיות בפוזיציה שבגלל שהמחיר כבד אז אנחנו לא יכולים לשלם. המחיר כבד ואנחנו צריכים לשלם, כי אנחנו הבאנו את זה על עצמנו".

מיצג המנהרה של משפחות החטופים (צילום: חדשות 12)
המנהרה בכיכר החטופים בת"א|צילום: חדשות 12

"חמאס עשה בסופו של דבר את הדבר בפועל, אבל אנחנו בנינו אותו במשך 30-20 שנה, אנחנו שותפים מלאים למה שקרה שם", טוען דקל ליפשיץ. "כל ממשלה, כל בן אדם שהיה קשור בקונספציה הזו, יש לו אחריות מאוד כבדה בנושא. וכרגע בשביל לצאת מזה באיזה שהיא תמונה של תחילת שיקום - אני אפילו לא קורא לזה ניצחון -זה להשיב אותם הביתה". 

עומר ונקרט שנחטף ממסיבת הנובה חולה בקוליטיס. זאת מחלה שפוגעת ברירית המעי, גורמת לדלקת חריפה ואז לעוויתות, כאבי תופת, שלשולים בלי הפסקה, הקאות, שלשולים דמיים, ירידה בהמוגלובין, חולשה, פגיעה במלחים - מצב שיכול להיות ממש-ממש מסכן חיים. במצבי קיצון יכולים להגיע עד לכדי כריתה של המעי. אין לו דקה לחכות לשיפור תנאי העסקה. הוא לא ז'יטון. הוא בחור בן 22 שהמדינה שלו כשלה בהגנה עליו, והיא חייבת להחזיר אותו חי.

ניבה ונקרט - אמו של החטוף עומר ונקרט (צילום: חדשות 12)
ניבה ונקרט, אימו של החטוף עומר ונקרט. "מתחננת על נפשו של הבן שלי ועל נפשנו כמשפחה"|צילום: חדשות 12

"כרגע העתיד שלי בידיים של אנשים מאוד ספורים", אומרת אימו ניבה. "העתיד של הבן שלי בידיים של אנשים מאוד ספורים. 22 שנה דאגנו ששערה לא תיפול מראשו. ב-7 באוקטובר הוא הופקר במסיבה. כרגע אני מתחננת על נפשו של הבן שלי ועל נפשנו כמשפחה. וכאומה".

עומר ונקרט
עומר ונקרט - ברגע החטיפה ובתור ילד

"אין 'יום של אחרי' אם הם לא חוזרים הביתה. לא תהיה פה מדינה. הם יפקירו וישאירו אותם שם ואני אגדל את שני הילדים שעוד יש לנו בבית? איזו תמונה אני אתן להם?", מוסיף שי, אביו של עומר.

עו
עו"ד מיכאל צור: "ככל שנקף הזמן הסתבר לי שישנם שיקולים זרים שנכנסים לתוך המהלך"|צילום: חדשות 12

בניכוי משתנים פוליטיים ורצון לנקמה, היה אפשר לסגור עסקת חילופים מלאה כבר לפני חודשיים, עוד לפני התמרון הקרקעי. כי האפקט הכי גדול של האקדח הוא לא כשאתה יורה בו, אלא כשהוא עדיין מונח על השולחן. יכולנו, אבל הרגש גבר על השכל.

עו"ד מיכאל צור הוא מומחה למשא ומתן וניהול משברים שהיה מעורב במהלך הנוכחי, אבל פרש ממנו אחרי שהבין לאן הוא הולך. "ככל שנקף הזמן הסתבר לי יותר ויותר שישנם שיקולים זרים שנכנסים לתוך המהלך. אני חשבתי שהמנדט שיש לצוות באירוע כזה זה להחזיר חטופים וחטופות, ולא ראיתי את זה קורה. אנחנו מגיבים מתוך פאניקה, מתוך זעם. זה לא בדיוק מקדם".