היא זכתה בניצחון סוחף בבחירות של אוקטובר 2018 בעיר חיפה, השלישית בגודלה בישראל, כשהביסה במפתיע את ראש העירייה הוותיק יונה יהב עם 58% מהקולות ונבחרה לראשות העיר. כעת, חמש שנים אחרי, האדריכלית ד"ר עינת קליש רותם (53), נאלצת לפנות את מקומה - בהפסד צורב, כשדוד עציוני ויונה יהב יתמודדו על ראשות העיר בסיבוב השני.
קליש רותם איבדה רבים מתומכיה וספגה תבוסה קשה - 4.5% מהקולות בלבד, כשבתום ספירת 98% מהקלפיות - יונה יהב הוא המועמד המרכזי שעומד על כ-36% מהקולות, הרבה מעל דוד עציוני שגרף כ-22% מהקולות.
שבוע לפני הבחירות, כשההפסד של קליש רותם נראה באופק, היא סיפרה בפתיחות בריאיון ל-N12 על הקדנציה שלה ועל איפה בדיוק היא טעתה - וענתה על שאלות קשות.
"הצלתי את שדה התעופה ממוות"
במה את גאה בקדנציה שלך כראשת עיר?
"עשינו המון דברים מופלאים לעיר בקדנציה הזו, כמו למשל שיקוע הרכבת במנהרות מתחת לאדמה. הצלחנו להביא לכאן 5,000 מקומות עבודה בהיי-טק. אנחנו מובילים עכשיו תוכנית חדשה להקמת מרכז עסקים ראשי עם מעל 70 אלף מקומות עבודה. הצלתי את שדה התעופה ממוות, קודמי בתפקיד (יהב) חיסל אותו, בקיץ הקרוב תיפתח כאן חברת תעופה חיפאית, תראה לי עוד עיר בארץ שיש לה חברת תעופה על שמה. בעיניי זה הכי פטריוטי שיכול להיות. אני גם מאוד גאה שהצלחתי לעצור את הקמת תחנות הכוח בבתי הזיקוק ואת הקמת נמל הדלקים בנמל המפרץ".
על מה את מצטערת בקדנציה הזאת?
"אני מצטערת שלא הקדשתי מספיק זמן לתקשורת ולדברור של עצמי. אני נפגשת עם אינסוף תושבים שתופסים את הראש ואומרים לי - 'איך לא ידענו?'. כתבתי, דיווחתי ופרסמתי ברשתות החברתיות, אבל זה לא מספיק. עבדתי 16 שעות ביממה. אני לא מגזימה, אפילו יותר, והיה לי חבל לבזבז את הזמן על לדבר על מה אני עושה - וזו טעות".
תוכלי לספר איך היה הקשר עם חברי המועצה ועובדי העירייה?
"מי שבא לעבוד ולעשות טוב לעיר - הייתי הכי חברה שלו בעולם. אנשים אומרים שתענוג לעבוד איתי, לפעמים אני אפילו יותר מדי משחררת. מי שלא בא לעבוד למען העיר, אלא למען ביתו - שם מתחילות הבעיות שלי, ועם האנשים האלה קשה לי לעבוד".
בכל זאת, נוצרו יותר מדי יריבויות במהלך הקדנציה.
"השלטון הקודם לא נתן לי לעבוד דקה. למרות זאת אני גאה, כי היו חמש שנים לא פשוטות, עם שנתיים קורונה, חמש ממשלות, מועצה לעומתית, שומר חומות - ומלחמה לקינוח. וזו קדנציה ראשונה - לא ידוע לי שיש איזשהו מקום שלומדים תואר באיך להיות ראש עיר. בכל זאת היו הישגים נפלאים".
"סגרתי את מפעל הגבינות"
לפני חמש שנים הבסת במפתיע את יונה יהב, בימים אלה זה התהפך לחלוטין. מה קרה?
"במשך חמש שנים השחירו את פניי, שתו את דמי, עשו לי רצח אופי. אני כל הזמן אומרת שאם הייתי חיה לפני 200-300 שנה היו גם תולים אותי בכיכר העיר בוודאות. עם כל הכבוד ליונה יהב, יש את הקבוצה שהייתה איתו ונשארה איתו. הוא רץ בגלל האגו הפצוע שלו. אני לא מצליחה להבין איך בן אדם יכול להפקיר ולהזיק לעיר בצורה כה קשה, רק כדי לרפא את האגו הפצוע שלו. זה משהו בלתי נסלח".
איזה ציון את נותנת לעצמך כראשת עיר?
"בהובלה של הרבה תוכניות לביסוס העיר ולעשיית סדר בעיר - ציון מאוד מאוד מאוד גבוה. בקשר וביכולות שלי לדווח לתושבים מה קרה - ציון נמוך. גם היו לי שנתיים של קורונה. יש לי אהבה גדולה למפגשים פנים מול פנים מול הציבור ולא יכולתי לעשות זאת במשך שנתיים".
זה נשמע כמו תירוצים, כי בהרבה רשויות אחרות, למרות הקורונה ויתר הדברים מסביב, ראשי עיר רבים הצליחו להישאר על הגל.
"כשאני נכנסתי לתפקיד הזה כולם אמרו לי 'אף אחד לא ייתן לך לעבוד דקה, יחסלו אותך מהרגע הראשון'. העיר חיפה זו עיר שקבוצה גדולה של אנשים השתלטה עליה וניהלה אותה במשך כמה עשורים, ואני, איך חברה שלי אומרת, 'זה לא שאת סגרת את הברז, את סגרת את מפעל הגבינות'. סגרתי את מפעל הגבינות זה משהו שהקים עליי כל כך הרבה אנשים".
"יש המון כעס"
"גיליתי בקדנציה הזו את אחת הבעיות הקשות שלי", אומרת קליש על עצמה. "הרי אני אדריכלית ומתכננת ויש לנו ב-DNA משהו אנטי פוליטי. אנחנו מסתכלים לטווח ארוך ופוליטיקאי חושב על הכאן ועכשיו".
יש המון כעס בעיר.
"יש המון כעס על דברים שקרו בחמש השנים האחרונות ואני מבינה, מזדהה, מקבלת ואני חושבת שאם הייתי יכולה לשבת עם כל אחד מהתושבים עשר דקות, כולם היו באים ואומרים 'וואלה, לא ידענו, את צודקת ואת חייבת להמשיך'".