בעלי עסקים בירושלים מתארים את המציאות הקשה והמתמשכת בצל המלחמה. יותר משבעה חודשים חלפו מאז מתקפת חמאס על ישראל וראש המל"ל צחי הנגבי התריע כי הלחימה בעזה תימשך עוד 7 חודשים נוספים. תיירות החוץ לא שבה לשגרה וגם תיירות הפנים בנסיגה משמעותית, כך שמי שסופגים על בשרם את ההשלכות הכלכליות אלו בעלי עסקים ועצמאים.
דיני קסורלה היא הבעלים של "דוויני" בשוק מחנה יהודה, פיתה בר שמגישה מנות בשר, דגים וירקות בעשר השנים האחרונות. קסורלה מתארת בשיחה עם N12: "זו מלחמת הישרדות, אני מרגישה שכל יום שעובר זה נס - בלי הגזמה. בקורונה הייתי ממש על סף סגירה. בזכות אנשים טובים שנשארו נאמנים למקום הרמנו את הראש מעל המים. קצת לפני המלחמה היו לי כמה חודשים טובים שבהם הרגשתי התאוששות מהמגפה - ואז הגיע שבעה באוקטובר".
מלבד ההשלכות הברורות של היעדר תיירות החוץ, לדברי בעלי העסקים בשוק מחנה יהודה חלה ירידה משמעותית גם בנוכחות של קונים ישראלים. "מצב הרוח הלאומי מאוד ירוד, גם אני עדיין בסוג של אבל", מתארת דיני. "עד שכל החטופים לא יחזרו אי אפשר לחזור לשגרה - וכמובן שזה משפיע על העסקים. היתרון שלנו בדוויני הוא שאנחנו אוכל רחוב ויש לנו גם אפשרות לעשות משלוחים. עם זאת, אני עדיין בהחלט חווה ירידה בהכנסות. בעוד חודש אני אמורה לחגוג עשר שנים לדוויני - אבל אני פשוט לא יכולה. יש אווירת נכאים - אי אפשר לחזור לשגרה".
שלושה חודשים לפני שפרצה המלחמה, נפתח בשוק מחנה יהודה בר יין וגבינות בשם "אשכול יין", על שם הרחוב שבו הוא ממוקם. משה וישראל, הבעלים, מספרים ל-N12: "המקום נפתח לפני שנה - המשמעות היא שרוב הזמן שבו העסק עובד אנחנו תחת המלחמה והכול עצר". משה הוסיף: "אני גוייסתי למילואים וישראל נשאר לבד. היה קשה מאוד לגייס לקוחות - היינו מנותקים לתקופה ארוכה. הקושי האמיתי הוא לחזור מהמילואים למציאות הזו ולהתחיל להרים את העסק מאפס".
"שוק מחנה יהודה הוא האזור הכי תוסס בתיירים בבירה", מתארים הבעלים של אשכול יין. "הם אלו שמחזיקים את השוק. ברגע שהטיסות עוצרות - כל מקור הפרנסה נקטע בבת אחת. מבחינת תיירות פנים, במשך חצי שנה היה חשש של הישראלים להסתובב ברחובות. יש גם חשש להוציא כסף כשאנשים מרגישים אי-וודאות. לאנשים אין חשק לצאת ולשתות - אין חשק לחיות. אני קורא לעם ישראל לחזק את העסקים הקטנים במדינה כמה שאפשר - שיבואו לכאן וייהנו מהשירות הכי טוב. אנחנו עושים ערבי ג'אז בכל שבוע ומקווים להחזיק מעמד".
בעל עסק עצמאי בירושלים מספר בשיחה עם N12: "בסוף העסקים נדפקים. מתחילת המלחמה יש ירידה של 50-60 אחוז בהכנסות ובפדיונות היומיים. המצב הרבה יותר גרוע ממה שהיה בקורונה - אין לקוחות, אין תיירות, אין כלום. אנחנו עובדים על שילוב של תיירות חוץ ותיירות פנים. השמיים סגורים ומבחינת מפונים בירושלים זו לא כמות שמשפיעה על הכלכלה - אין מה שימשוך לקוחות לעיר".
אפילו מאפיות ותיקות ששרדו עשרות שנים בירושלים בתקופות מלחמה ואינתיפאדה - מציינות שהמצב הכלכלי בחודשים האחרונים חריג. עידן שרעבי הוא דור שלישי במאפיית "דובשנית" השייכת למשפחתו - ופועלת משנת 1957 בבירה. הוא משתף: "אין קבוצות ואין הזמנות גדולות - כל מי שבא זה רק לקניות קטנות. אני מכיר הרבה אנשים שמנסים לשרוד ולהשאיר את הראש מעל המים. העסקים של הדור הישן, שכבר מבוססים מבחינת השם, מצליחים 'להתגלגל'. לעומת זאת, בעלי עסקים חדשים בשוק מאוד מתקשים להתניע. המצב מזכיר תקופות קשות ויש גם את מי שלא שורד. כשיש מלחמה - אין עבודה. בתקופות שהיו כאן תיירים אי אפשר להכניס פה סיכה".