הם לא הכירו עד היום, אבל מהצד אפשר לחשוב שהם מכירים כבר שנים - ככה זה כשכולם עברו ובעצם עדיין עוברים את אותו הדבר. אחרי חודשים ארוכים של שיקום, הם טסו לארבעה ימים בקפריסין: 70 צעירים וצעירות שמנסים, גם אם לרגע, להיזכר בחיים שלפני המלחמה.
סמ"ר רון וקנין, לוחם בסיירת הצנחנים, שיתף: "כשעלינו למטוס, מה שעבר לי בראש זה שפעם אחרונה שהייתי באוויר הייתה בעצם בפינוי מוסק, כשנפצעתי - אז זו הייתה אחלה סגירת מעגל". סמ"ר במיל' שי אגסי וסרן במיל' עדי, מהבודדים שהכירו לפני, שירתו יחד באותו הצוות בפלחה"ן צנחנים. שניהם נפצעו יחד, שניהם איבדו את רגל שמאל.
"עשו לנו מארב בתוך בית, כמה וכמה מחבלים", שחזר שי. עדי המשיך: "הם יצאו ממנהרה והתחילו לירות. היינו ממש מטר אחד מהשני". שי סיפר: "הוגדרנו שנינו במצב קשה. הקטיעה היא לא הפציעה היחידה - אני גם נפצעתי קשה ברגל השנייה והוא (עדי) נפצע קשה ביד שמאל שלו. אני יכול לצחוק על זה ולהבין איך אני מתקדם קדימה או שאני יכול לשבת בבית בדיכאון. אלה החיים שלי בסופו של דבר". עדי הוסיף: "גם אני וגם שי מתחילים כבר להתרגל לחיים החדשים. אלה לא החיים שהיו לנו לפני - אבל אלה החיים שיהיו לנו כרגע".
בערב הם התאספו בקבוצות. פה אפשר לספר על החברים שאיבדו, על הקושי שעברו ועל האתגרים שאיתם הם עדיין מתמודדים. סמ"ר במיל' יאיר בצלאל, לוחם בהנדסה קרבית, סיפר: "נפצעתי ברפיח מפצמ"רים. זה משפיע עליי - אני עצבני הרבה. כשאתה נכנס למיטה ומכבה את האור - שם מתחילות לצוף מחשבות". סמ"ר יונתן פרינס, לוחם בסיירת הצנחנים, הוסיף: "דבר חיובי שיצא לי מהפציעה הוא שאני מסתכל על החיים ומעריך אותם הרבה יותר. הייתי כ"כ קרוב למות ופתאום אני שמח על כל רגע שבו אני חי".
אגם מודחי היא לוחמת במג"ב שנפצעה מירי מחבל בעת מעצר. עדן רם היא קצינה בבסיס אורים - שנפצעה כשמחבלים חדרו לבסיס ב-7 באוקטובר, ושמונה מחבריה נהרגו. "הייתי במצב מאוד קשה. קיבלתי 12 כדורים בגוף", סיפרה עדן. "והיום אנחנו פה - זה הניצחון שלנו. לא משנה מה - אנחנו בחרנו בחיים". אגם הוסיפה: "אני כאן כדי לייצג את הלוחמות. אני חושבת שאין מספיק הערכה וידע לכל הלוחמות שנלחמו וחירפו את נפשן בשביל להציל את המדינה".
סמ"ר במיל' שגיב שרעבי, לוחם בגדוד 51 של גולני, שיתף על החוויה לצד פצועים נוספים כמוהו: "נפצעתי קשה בכפר עזה מפיצוץ פצמ"ר. כל הפנים נשרפו לגמרי, וכיום אני לא רואה בעין ימין. כשאני מגיע לטיסה עם חבר'ה שהם גם פצועים - יש משהו בחיבור הזה. אומנם הוא במגלן, אני בגולני, והוא מצנחנים - אבל הם לגמרי מבינים אותי יותר משהחבר'ה שלי בבית יבינו".
לא רק לוחמים יצאו למסע. עמותת הגשמת חלום שעומדת מאחורי היוזמה הזאת הטיסה לקפריסין גם מאה ילדים וילדות שאיבדו קרוב משפחה במלחמה וגם ילדים שפונו מבתיהם לפני כמעט שנה. גילעד סולטר, מייסד העמותה, אמר: "עמותת הגשמת חלום הוקמה בשביל לשמח ולהגשים חלומות לילדים בעלי צרכים מיוחדים ומחלות קשות. מאז המלחמה אנחנו גם משמחים מילואימניקים, נכי צה"ל ויתומים. בעצם, כל המטרה של העמותה היא רק לעשות להם טוב - לראות אותם שמחים ונהנים".
השיא של הטיול הוא ההופעה של אחד הזמרים המצליחים בעולם - אד שירן. הדיסוננס בין הצלילים ששמעו עד לפני כמה חודשים לבין מה שהם שמעו על הבמה - גדול מתמיד. סמ"ש ראדיון קליוזני, לוחם מג"ב, שיתף: "הרופאים אמרו לי שלא אצליח לעמוד יותר על הרגליים ואהיה מושבת לכיסא גלגלים כל החיים. עצם זה שאני עומד פה אחרי 11 חודשים של שיקום - זה ניצחון מוחלט בשבילי".
בתום הטיול, כל אחד מהם יחזור למציאות, להתמודדות ולאתגרים. הפראמדיק איציק אסרף, שמתנדב בעמותת הגשמת חלום, פגש כמה מהלוחמים אחרי ארבעת הימים האינטנסיביים ושאל אותם כיצד הם מסכמים אותם. שגיב שרעבי אמר: "המון באסה לעזוב את כל הטוב והחברים שהכרנו פה. אין ספק שנמשיך הלאה ונשמור על קשר גם בבית. וזהו - שיהיה רק טוב".