"לא ככה זה היה אמור להיגמר", אמרה הערב (שני) רימון קירשט, אלמנתו של יגב בוכשטב בריאיון בלעדי ב"המהדורה המוקדמת". קירשט, ששוחררה בפעימה החמישית של עסקת החטופים בנובמבר, האמינה שהיא תיפגש שוב עם בן זוגה בתוך כמה ימים. אלא שהיום הודיע צה"ל למשפחתו על מותו בשבי חמאס, וכי נסיבות מותו בבדיקה.
רימון ויגב היו בלתי נפרדים. כל הזמן יחד עוד מימי בית הספר, שם הכירו. הם חלמו על חיים משותפים יחד - חיים שהגשימו עד 7 באוקטובר, בבית שבנו בנירים עם המון כלבים וחתולים. באותו יום ארור הם נחטפו על ידי מחבלי חמאס יחד לעזה. בכל תקופת השבי רימון ויגב היו יחד, חיזקו אחד את השנייה.
מאז שחזרה לישראל, לרימון היה קשה מאוד ללא יגב. היא חיכתה לו והתפללה שיחזור. הערב היא דיברה בפעם הראשונה מאז שחרורה, וסיפרה על מה שהיא אמרה לאהובה לפני ששוחררה מהשבי. "הרגעים האחרונים שלי ושל יגב ביחד היו מלאים בחיבוקים, בנשיקות, ב'אני אוהבת אותך, אני אוהב אותך'", אמרה רימון.
"יגב הקפיד להגיד לי שאם אני בסדר, אז הוא בסדר. שזה עוד כמה ימים והוא בבית. כבר תכננו איך אני יושבת על הספה בנירים עם כל הכלבים והחתולים, מבשלת ומחכה לו. זה אמור היה לקחת כמה ימים, לא ככה זה היה אמור להיגמר והלב נשבר. יגב היה נפש טובה ורגישה ויפהפייה וקסומה ואני שלו, אני שלו", נפרדה רימון.
רק אתמול צפתה רימון לראשונה בסרטון שמתעד את חטיפתם באותו בוקר שבת. מלבד האלימות הקשה והפחד המצמית, ניתן לראות באותו תיעוד את האהבה בין בני הזוג ואיך הם תמכו אחד בשנייה ברגעים הקשים הללו.
ההודעות וההקלטות מבוקר 7 באוקטובר
הערב חשפנו גם לראשונה את ההודעות וההקלטות של יגב ורימון עם משפחתם מבוקר חטיפתם לעזה. ב-06:48 הקליטה רימון הודעה ראשונה לאימה, אביטל: "אצלנו, פה בקיבוץ, אימא, יש מלא-מלא יריות עם נשק קל, פה, בתוך הקיבוץ ומסביב, ממש ממש ממש יש מלא פיו-פיו-פיו, רובים, רובים ונשקים קלים גם. בנוסף לכל הפיצוצים. אסתר לא יודעת מה זה, יגב בחיים לא שמע דבר כזה, אני בחיים לא שמעתי דבר כזה. יש נשק קל בתוך הקיבוץ פה עכשיו. נשק קל. בנוסף לכל הצבע אדום והבומים נופלים דברים בתוך הבית, נופלים דברים במקלחת. ואנחנו שומעים מלא-מלא נשק קל".
ב-06:49 הקליטה רימון הודעה קולית נוספת: "אימא, ברגע שתדברי עם ניל, פליז, תגידי לה שאני חושבת גם עליה, שאני דואגת גם לה ושאני מקווה שהם בסדר. אני פשוט לא מוצאת פה, בוואטסאפ של יגב, את הטלפון של ניל, אז אני לא יכולה לכתוב לה כרגע, אבל פה נהיה ממש-ממש מפחיד".
ב-06:51 אביטל, אימא של רימון, כתבה: "העברתי את ההודעה שלך".
ב-06:59, הקלטה נוספת מרימון: "הייתה אצלנו פה חדירה בקיבוץ, כל הנשק הקל שלפני שנייה אמרתי לך, חדירה בקיבוץ". ב-07:00 היא הוסיפה בהודעה כתובה: "יורים מסביב לבית שלנו במלא נשק קל. חדירה לקיבוץ, כרגע עדכנו אותנו".
ב-07:07 שלחה רימון לאימה הודעה מוקלטת נוספת: "מסביב לבית שלנו מלא-מלא חיילים יורים, ממש. שנייה, יגב פתח את החלון והציץ, כל המסביב לבית שלנו מוקף בחיילים שיורים". לאחר דקה הוסיפה בהודעה כתובה: "פחד אלוהים. כיתה שלמה של חמושים מסביב לחלון שלנו".
07:09, רימון בהודעה קולית נוספת: "אימא, פתחנו את החלון והסתכלנו, זה לא חיילים. מלא ערבים יורים מסביב ל... ערבים, ערבים מסתובבים לי פה על הדשא, מסתובבים פה ערבים חמושים על הדשא שלנו מחוץ ל... מחוץ לבית שלנו, יורים".
ואז כתבה רימון:
07:10: "2 ערבים עם נשקים מחוץ לחלון שלנו".
07:11: "חשבנו שזה החיילים. אבל לא".
07:11: "2 ערבים עם נשקים מסתובבים על הדשא שלנו יורים והולכים לכיוון השורה שלפנינו".
07:12 אביטל, אימא של רימון: "אתם סגורים בממ"ד כמו שצריך?".
07:12 רימון: "סגורים".
07:12 אביטל: "פעם ראשונה בחיים שגם אני מפחדת בשבילכם".
07:16 רימון: "אנחנו מוקפים עדיין. הצצתי מהשירותים. מלא צעקות בערבית".
07:16 אביטל: "אל תצאו מהממ"ד בבקשה!!!!!".
07:31 רימון: "עדכנו שהייתה חדירה. יש חמושים צועקים בערבית וקרבות יריות מחוץ לחלון. שריפות מחוץ לבית שלנו ומחבלים עקשנים".
08:01 אביטל: "גם כאן יש חדירה".
ב-08:26 רימון הקליטה הודעה נוספת: "אימא, ירו לי בחלון. הם מחוץ ל... הם מחוץ לחלון. הם יורים לי לחלון. על החלון, החלון נשבר. יורים לנו בחלון". בהודעה כתובה היא הוסיפה: "אנחנו מתחבאים שוכבים. יורים עלינו. אימא", ואז בעוד הודעה מוקלטת: "אימא יורים עלינו".
אביטל כתבה: "תהיי רגועה... תיקחי אוויר. אנחנו מחבקים אתכם. גם פה יורים. תהיו בשקט ותתחבקו".
ב-08:29 הקליטה רימון הודעה קולית נוספת, ובה היא מבקשת מאימה בקול חנוק מדמעות: "אימא, אימא, תגידי לאבא שאני אוהבת אותו". "אני אוהבת אותך ילדה שלי", השיבה לה אביטל, "תשמרי על עצמך".
"אימא, אני אוהבת אותך כל כך", אמרה רימון בהודעה נוספת שהקליטה, "אני אוהבת אותך כל כך. סליחה שאני לא שם בשבילך, אני אוהבת אותך".
ב-08:31 כתבה לה אביטל: "מתוקה שלי אני אוהבת אותך".
09:18 אביטל: "מה שלומכם?".
12:53 אביטל: "מה קורה אצלכם???? תשלחו אות חיים".
להודעות הללו הם רימון ויגב כבר לא ענו. בזמן הזה הם כבר היו בעזה, נלקחים לשבי יחד. תומכים זה בזו בכל התקופה הקשה עד שרימון שוחרה בעסקה, ויגב נותר מאחור.
