מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם אחר הצוהריים (שלישי) דוח חדש ובו מתח ביקורת חריפה על השימוש שעושות רשויות מקומיות במצלמות מעקב אחר האזרחים. מנתונים שנאספו על ידי משרד המבקר עולה זינוק אדיר במספר מצלמות המעקב שהותקנו ברשויות המקומיות, בשל יוזמה של הממשלה או של הרשויות עצמן. כך למשל, בירושלים גדל מספר מצלמות המעקב פי 47 בתוך פחות משני עשורים - מ-80 מצלמות ל-3,800 כיום.
במרחב הציבורי של באר שבע גדל מספר המצלמות פי 271 - מ-14 מצלמות ל-3,800. בפתח תקווה מספר מצלמות המעקב שהותקנו עלה מ-42 מצלמות ל-2,820. עוד עולה מהדוח כי אף גורם ציבורי בישראל לא מרכז את מספר מצלמות המעקב, סוגן והטכנולוגיה שבה נעשה שימוש. בחלק מן הרשויות המקומיות בארץ הותקנו מצלמות המאפשרות צילומי תקריב (זום אין) לתוך מרחבים פרטיים ומצלמות המזהות באופן אוטומטי לוחיות רישוי של רכבים בניגוד לחוק.
בדיקת הרשויות העלתה התנהלות לקויה בערים: בני ברק, דאלית אל-כרמל, נשר, חיפה וראשון לציון. לפי מבקר המדינה, רשויות אלו לא משתמשות בכל הכלים העומדים לרשותן כדי להגן על פרטיות התושבים ולא עומדות בהנחיות הרשות להגנת הפרטיות בנוגע למצלמות מעקב.
עיריית בני ברק פגעה באופן בוטה בזכות לפרטיות של תושביה והעבירה למבקשי מידע צילומים של אירועים בלי לטשטש אנשים נוספים המופיעים בהם. עוד עולה מהדוח כי לבני ברק אין שום מדיניות כתובה בנושא העברת חומרים מצולמים ממצלמות מעקב המותקנות ברחבי העיר.
עיריית ראשון לציון הציבה מצלמות מעקב ש-45% מהן בעלות טכנולוגיה לצילומי-תקריב, כלומר ניתן לחדור איתן לתוך שטח של בתים פרטיים. בכל הרשויות המקומיות שבדק מבקר המדינה נמצאו מצלמות עם טכנולוגיה מן הסוג הזה, אך היקפן משתנה.
גם בנשר נמצאה כמות גבוהה במיוחד של מצלמות המסוגלות לחדור לבתים פרטיים - 43% מאלו הפזורות בעיר. בעיריית חיפה 33% מהמצלמות הן עם טכנולוגיית תקריב העלולה לפגוע בפרטיות ובדליית אל-כרמל 30% מהמצלמות הן כאלה.
לפי הדוח: אף רשות לא עומדת בהליך שנקבע להצבת מצלמות
הרשות להגנת הפרטיות קבעה הליך מסודר לפיו יש לפעול לפני התקנת מצלמת מעקב: בטרם קבלת החלטה על השימוש במצלמות יש לערוך בדיקה מקיפה של השלכות השימוש בהן על זכויות הציבור, ובמיוחד על הזכות לפרטיות. לאחר מכן יש ליידע את הציבור על הצבת המצלמות.
אחרי שהמצלמות הוצבו במרחב, על הרשות המקומית לבצע מעקב ולבחון את התועלת שלהן. הבדיקה של מבקר המדינה העלתה נתון קשה ובלתי נתפס: אף רשות מקומית לא עומדת בהליך המסודר שנקבע להצבת מצלמות.
בדוח נכתב על הנושא: "הרשויות המקומיות שנבדקו לא קיימו הליך סדור שבו בחנו מפעם לפעם אם הנסיבות שהצדיקו את הצבת המצלמות מלכתחילה עדיין עומדות בתוקפן, ואם נדרש להמשיך ולהפעיל אותן כדי למלא את מטרתן, כנדרש בהנחיית הרשות להגנת הפרטיות".
בעקבות הדוח, מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מתניהו אנגלמן אמר: "ב-20 השנים האחרונות זינק מספרן של מצלמות המעקב ברחובות ישראל שהותקנו על ידי הרשויות המקומיות כדי לתרום לתחושת הביטחון. בביקורת נמצא כי אף גורם מוסמך לא יודע כמה מצלמות יש ומה הם המאפיינים הטכנולוגיים שלהן".
עוד הדגיש כי "המצלמות הללו נועדו לשמור על הסדר הציבורי אבל חלקן חודרות לבתים הפרטיים של התושבים. מלחמת חרבות ברזל וסכנות הסייבר מחדדות ביתר שאת את חובתה של מדינת ישראל להגן על פרטיות אזרחיה. על משרד המשפטים והרשויות המקומיות לפעול כדי להסדיר את השימוש במצלמות ולהגן על פרטיות התושבים".