הסוד הזה הולך עם קטי מגיל 19. כששירתה בצבא, כשטיילה בארה"ב, כשלמדה לתואר - וגם כשפתחה חברה מצליחה לייעוץ ומיתוג אתרים. רק היום כשהיא בת 32, היא מצליחה לספר לכולם בקול רם את הסוד שלה - גם לעצמה.
היא שיתפה על ההסתרה הארוכה: "כשרק התחלתי לעבוד בזנות אז הייתי מספרת לאנשים סביבי שאני עושה ליווי רגיל של אנשים, כמו ללכת איתם למסעדות וחתונות. זה לספר ולא לספר. זו הייתה אחלה דרך לבדוק את השטח - וזה נשמע יותר יוקרתי מלהיות זונה. כשסיפרתי את זה לאחד מבני הזוג שהיה לי אחרי זה הוא אמר לי 'וואי, פחדתי שתגידי לי שהיית זונה'".
קטי הסבירה שהחליטה לחשוף את הסוד הזה כי לא יכלה לקבל את העובדה שהיא צריכה לחיות עם השקר הזה לנצח. "זה הריפוי הכי גדול בעולם", היא אמרה. בפתיחות יוצאת דופן קטי סיפרה על היום שבו החליטה לצלצל למשרד נערות ליווי, ואיך הכול קשור באונס אכזרי שעברה בילדות - שצרב בה טראומה קשה.
היא שיתפה: "זה היה כשהייתי בת 19, בצבא. ישבתי עם עוד כמה חברות בבסיס ואחת מהן סיפרה שהיא מכירה מישהי שעובדת כנערת ליווי ועושה מלא כסף. שמעתי את זה ואמרתי 'וואו, אני צריכה לעשות את הדבר הזה'. זה היה נראה לי כמו הדבר הכי הגיוני לעשות - מהאונס ועד גיל 19 מצאתי את עצמי בהמון חוויות מיניות שבהן אני לא מסוגלת להגיד 'לא'".
לדעתה, הזנות בעצם אפשרה לה לחוות את הסיטואציות האלו כביכול ממקום של כוח. "אם כל הזמן נכפה עלייך לחוות סקס עם זרים כשאת לא רוצה להיות שם - אז למה לא לעשות מזה כסף? זה סוג של לקחת שליטה על הטראומה", היא אמרה. היא הוסיפה וסיפרה על ההתחלה: "הגעתי מבית קשה כלכלית. לא היה לנו כסף וההורים שלי עבדו קשה בשביל כסף. אם עכשיו אני חמושה בכלי נשק הזה שנקרא הגוף שלי - אז בזה אני הולכת להשתמש. מצאתי בגוגל טלפון של משרד נערות ליווי והתקשרתי אליו - למחרת כבר התחלתי".
"הרגע הזה רק היה ההתחלה של הסבל"
כדי להבין לעומק את הסיפור של קטי צריך לחזור איתה לגיל 13 - לתקופה שגרה עם הוריה ואחיה התאום בפתח תקווה. היא סיפרה: "בגדול הייתי בודדה, הרגשתי כמו ילדה אבודה שמסתובבת ומחפשת את עצמה. ההורים שלי עבדו קשה - לא היינו רואים אותם הרבה וזה היה מאוד קשה להם להביע חום ואהבה. מצאתי את עצמי באיזשהו שלב מתחילה לחפש את זה בחוץ. התחלתי להכיר אנשים מהשכונה ולהבין שיש לי עוד דרך לקבל תשומת לב - דרך המראה שלי וסביב המיניות שלי".
אימא של קטי לא אהבה את החיבור שלה עם האנשים בשכונה. היא אסרה על קטי להמשיך להסתובב איתם וביקשה מאחיה התאום שיפקח עליה. קטי החליטה למרוד, ארזה תיק וברחה מהבית. היא מצאה טרמפ לחברה עם נער בן 20 שלא הכירה, חבר של הילדים בשכונה - אבל לו היו תוכניות אחרות. "הוא פשוט נישק אותי וניסיתי להדוף אותו ממני. הרגע השני שאני זוכרת זה אותי פשוט שוכבת - ואותו מעליי. אחרי שהוא סיים, חבר שלו נכנס והם החליפו. אמרתי לו 'אני בת 13, אני לא רוצה'. כמה רגעים ואני מוצאת את עצמי שוב באותה סיטואציה - שוכבת, מסתכלת לתקרה ומתנתקת. הרגע הזה רק היה ההתחלה של הסבל".
קטי הגישה נגדם תלונה במשטרה יחד עם אימה. אז החלה מסכת משפטית ארוכה וכואבת שהסתיימה בעסקת טיעון בה הנערים ריצו שנתיים וחצי מאסר בכלא. "מה שהם עשו כל המשפט זה להוציא אותי לא אמינה", סיפרה קטי. "אמרו לי 'את שקרנית', 'זה מה שאת רוצה', 'את ילדה מינית'. משהו בי התחיל להאמין למה שהם אומרים לי. מעניין אם הם היו עושים את זה אם הם מבינים שזה הוביל אותי לזנות".
קטי נזכרה באותם הימים: "כל הזמן החלפתי שמות, ואני בעיקר זוכרת חוויות עם הסרסור שהיה לוקח אותנו ברכב. ההליכה פנימה למלונות והדירות שזה קרה בהן היא רגע הבושה הכי גדול, כולם ידעו למה באתי. את נכנסת בדלת, שוכבת עם הבן אדם, יוצאת - ושוכחת. משש בערב עד שש בבוקר. יכולים גם להיות מצבים מאוד לא נעימים, טראומטיים, כואבים ומשפילים. הגוף לא מקבל את זה, הוא לא רוצה את זה".
"לא הבנתי איך יכול להיות שעכשיו משלמים לי לעשות משהו שאני אוהבת"
כשנשאלה האם היא מגדירה את עצמה "זונה", השיבה: "לא הגדרתי את עצמי בשום צורה. לא יכולתי להסתכל לזה אפילו בעיניים בכלל. גם אחרי שיצאתי מהזנות הבנתי עד כמה קשה לי לקבל את הטייטל הזה. אני זוכרת את הרגע שבו שהייתי יושבת בבית ומסתכלת על הכסף שעשיתי ואומרת לעצמי - בסדר, זה שווה את זה וזה נגמר".
אבל זה לא באמת נגמר. לקטי היו מפגשים קשים עם צרכני זנות שרודפים אותה עד היום. "הגעתי לאיזה בית שהיה בו זמר מזרחי מוכר עם עוד מלא חברים שלו", סיפרה. "משהו בי אמר 'מגניב, אני מכירה אותו'. אבל מבחינתי לא באתי לשם לסקס קבוצתי. שכבתי איתו ואז החבר שלו התחיל לגעת בי ולנסות גם לשכב איתי - ולא רציתי. היו שם שבעה או שמונה גברים - הזזתי אותם ממני וביקשתי שיפסיקו. ממש הרגשתי שם בסכנה אז פשוט ברחתי משם - פחדתי שיאנסו אותי".
כשהשתחררה מהצבא, קטי התחילה לעבוד במכירות בתמי 4, שם התחילה להרוויח כסף. היא גילתה שיש לה כישרון במכירות, ותוך חודש הייתה במקומות הראשונים של המוקד, תוך שהיא מכניסה משכורות גבוהות. עם זאת, בכל פעם שרצתה לחסוך מעט יותר כסף, הרשתה לעצמה לחזור לזנות. היא נשאלה אם ניסתה לסמן למישהו לעזרה. "לחבר הראשון שלי סיפרתי אחרי בערך חצי שנה", ענתה. "כשהוא שמע על זה היה לו ממש קשה. אחריו היה לי עוד בן זוג בארצות הברית, הייתי הולכת בזמנים של עבודה, כשהוא לא נמצא - או שנוסעת בערב ואומרת לו שיש לי איזה משהו".
קטי המשיכה לעבוד בזנות גם כשחזרה לארץ. באותה תקופה היא ניסתה לעזור לאימא שלה להתמודד עם הקשיים הכלכליים ולקבל אישור למשכנתה מהבנק. קטי הבטיחה לעצמה שאם האישור המיוחל יגיע - זה יהיה הסימן שלה להפסיק. ההחלטה הזו דחפה את קטי לחפש דרכים אחרות בהן היא יכולה להתפרנס. היא חזרה לעולם שאהבה בילדות - גרפיקה ובניית אתרים - ופתחה עסק לקידום אתרי מכירות באינטרנט. "תוך חצי שנה הפכתי להיות עוסק מורשה ותוך שנתיים נהייתי חברה", סיפרה. "תוך כמה חודשים כבר עשיתי יותר כסף ממה שעשיתי בזנות. לא הבנתי איך יכול להיות שעכשיו משלמים לי לעשות משהו שאני אוהבת".
"אני לא מכירה ילדה שאומרת 'החלום שלי זה להיות זונה כשאני אהיה גדולה'"
לפני ארבעה חודשים קטי עשתה עוד צעד במסע השיקום שלה. היא העלתה פודקאסט בו היא חושפת את סיפורה האישי, העבודה בזנות והטראומה ששחזרה שנים ארוכות. היא סיפרה על התגובות שקיבלה: "קיבלתי המון הודעות וסיפורים אישיים, פנו אליי נשים שעוסקות או עסקו בזנות - וגם כאלו שעברו אונס. שמעתי סיפורים מטורפים - פתאום הבנתי עד כמה הדבר הזה נוכח".
בזמן שקטי עסקה בזנות - צריכת הזנות הייתה חוקית. היום כבר נכנס לתוקף חוק שאוסר זאת ומטיל קנסות על הצרכנים. עם זאת, התופעה רחוקה מלהיעלם והאכיפה לא מספקת. בניגוד לקטי, רובן לא מצליחות לצאת מהמעגל ההרסני. ולכן קטי כאן, מדברת ומשתפת, משלמת את מחיר הפרסום והתיוג הבעייתי בשביל אחרות. "היה בי המון כעס על אנשים שצורכים זנות - אבל היום הגישה שלי היא לא כזאת. היום אני מאשימה את התרבות שמאפשרת לקנות גוף של אישה. יש לי עכשיו את הזכות ולגרום לאנשים להבין מה זה אומר - זנות היא לא בחירה חופשית".
כשנשאלה מה תגיד לאותם אנשים שחושבים שלזונה יש בחירה במקצוע, היא השיבה: "אני לא מכירה ילדה שאומרת 'החלום שלי זה להיות זונה כשאני אהיה גדולה'. אם הייתי שואלת את אותה אישה שעוסקת בזנות האם הייתה נשארת במקצוע אם היו מציעים לה לעשות משהו אחר, כמו להיות בהייטק, שם היא תקבל את אותו הסכום - והיא הייתה אומרת 'לא, זה הדבר שאני הכי אוהבת לעשות' אז סבבה. אבל זה בדיוק העניין של בחירה חופשית - מבין איזה אפשרויות היא בוחרת?".