הסיפור של משפחת תעסה מנתיב העשרה תועד במצלמות האבטחה של ביתם, וזהו אחד התיעודים הקשים ביותר מאותו יום שחור. באותה השבת קורן בן ה-13 ישן ביחידת הדיור של המשפחה. הוא עוד לא יודע שיהפוך בעל כורחו לסמל לזוועות שהתרחשו כאן בשבת ההיא.
בשעה 6:29 רצו גיל תעסה ושני בניו קורן ושי למיגונית שנמצאת בחצר הבית. אחרי 7 דקות נחתו מצנחי רחיפה בנתיב העשרה ועליהם מחבלים שיצאו למסע רצחני שבסופו 20 תושבים ימצאו את מותם. שניים מאותם מחבלים הגיעו לבית משפחת תעסה.
בשעה 7:05 נכנס גיל בריצה לדירה כדי להביא את הטלפון הנייד והאקדח שלו. 5 דקות לאחר מכן הגיעו המחבלים לחצר הבית, הבחינו בגיל וזרקו רימון לתוך המיגונית. בהחלטה של רגע ובגבורה בלתי נתפסת, קפץ גיל על הרימון, נרצח ובכך הציל את שני בניו.
המחבלים הוציאו את שני הבנים ההמומים והמדממים מהמיגונית והורו להם להיכנס ליחידת הדיור. הם סגרו את הדלת והחלו להסתובב בחופשיות בחצר הבית. דקות ארוכות הם הסתובבו ואף אחד לא הגיע לעזור בכל הזמן הזה.
בשעה 7:15 שני הילדים שצפו באביהם נהרג מבולבלים ונסערים. שי ישב בצד ולא הוציא מילה. אחיו קורן פנה אליו ושאל אותו: "אתה יכול לראות בעין?" אך שי השיב לו בשלילה. עינו של שי נפגעה מרסיסי הרימון ובעקבות כך איבד את ראייתו באותה העין. בשלב הזה אחד המחבלים נכנס ליחידה, קורן ניסה לדבר איתו, לבקש ממנו שישחרר אותם ולתקשר איתו דרך גוגל טרנסלייט. המחבל באכזריות ענה "תדבר בערבית", ולקח לו את הטלפון הנייד. "איפה אימא, איפה אימא?", שאל הילד מול פני הרוע.
אחד הרגעים הקשים ביותר ששודרו בסרט הזוועות שהפיק דובר צה"ל וצפו בו עיתונאים, אנשי ציבור ומנהיגים ברחבי העולם התרחש באותה יחידת דיור. המחבל חזר לחדר, פתח את ברז המים כדי לשתות ועבר למקרר. ואז לעיני הילדים הוציא בקבוק קולה ושתה. לאחר מכאן הוא יצא להציע למחבל השני לשתות גם - כל זה לעיני שני הילדים המגואלים בדמם ובדם אביהם שנרצח רגעים ספורים קודם לכן.
בשעה 7:27, 17 דקות אחרי שרצחו את גיל ופצעו את קורן ושי, המחבלים עזבו את שטח בית משפחת תעסה והמשיכו במסע הטבח שלהם ביישוב באין מפריע. בכל הזמן הזה אימם סבין וזוהר בן ה-15 מסתתרים בממ"ד, המחבלים ניסו להיכנס גם לשם אך ללא הצלחה.
10 דקות אחר כך חברי כיתת הכוננות הגיעו לחלץ את סבין והילדים, היא התעקשה לראות את גיל פעם אחת אחרונה. הבן הגדול אור היה בחוף הים בזיקים, שם נרצח.