חוק הביטוח הלאומי אינו מאפשר להכיר כיום בגבר כמי שיכול להיות עקר בית – כך קבעה המדינה בחוות דעת שהוגשה לבג"ץ החודש מטעם היועצת המשפטית לממשלה. הסוגיה התעוררה לאחר שבית הדין הארצי לעבודה קבע בפסק דין תקדימי ביולי האחרון, כי ניתן להכיר בגבר שנמצא בזוגיות חד-מינית כמי שיכול להיות עקר בית – על אף שלשון החוק מתייחס לעקרת בית – כמי שהיא "אשה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח, שאינה עובדת".
בחוות הדעת של הייעוץ המשפטי לממשלה נכתב כי "דרך הילוכו של בית הדין הארצי לעבודה מעוררת קשיים, ונעדרת עיגון לשוני ברור – אך היא אינה בלתי אפשרית", וכי אם השופטים יקבלו את פסק הדין של בית הדין הארצי, ראוי שהם יקבעו כי הכרה בגבר בזוגיות חד-מינית כעקר בית, תהיה לפחות אחרי שנה מיום מתן פסק הדין, או במועד אחר שבו המוסד לביטוח לאומי יהיה ערוך לשינוי בפרשנות החוק.
הסוגיה התגלגלה לפתחו של בג"ץ, בשל תביעה של גבר המצוי בזוגיות חד-מינית ומוכר כידוע בציבור, נגד הביטוח הלאומי, להכיר בו כעקר בית משום שהוא אינו עובד ואילו בן זוגו כן ומבוטח בביטוח הלאומי. הכרה שכזו מאפשרת פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי בריאות. המוסד לביטוח לאומי סירב להכיר בו ככזה, בשל לשון החוק ומכיוון שלהכרה כזו עשויה להיות השפעות תקציביות רחבות.
מנגד, טען עורך דין חגי קלעי מטעם התובע, כי הפרקטיקה של המוסד לביטוח לאומי מפלה זוגות חד-מיניים, לעומת זוג הטרוסקסואלי המצוי באותו המצב. היועצת המשפטית לממשלה הצטרפה לדעת המוסד לביטוח לאומי בהליך זה וכתבה כי "אין מקום לאמץ פרשנות של הסעיף הנוגדת את לשונו ותכליתו, ובהתאמה יש להחיל את הפטור מדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות לעקרת בית, רק על נשים העונות להגדרה זו. הרחבת ההסדר הקבוע בחוק כך שיחול על גברים אינה מתאימה להיעשות בדרך של סעד פרשני או חוקתי, והמענה לכך צריך להינתן בדרך של תיקון חקיקה".
בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה אמנם נכתב כי "ההבחנה המגדרית העולה מלשונו של החוק, הינה תוצר של תפיסת עולם ישנה שהיתה נהוגה בזמן חקיקת חוק הביטוח הלאומי, המניחה כי קיימת חלוקת תפקידים ברורה בין גבר לאישה בניהול משק הבית -ולפיה הגבר אחראי על הפרנסה, ואילו האישה אחראית על עבודות הבית. הבחנה זו יש לבקר ולפעול לשינוייה" וכי "ייתכן והגיעה העת להתייחס להבחנה זו באופן שונה", אך כתבו כי הם לא נדרשים לכך כעת משום שהמקרה שהגיע לפתחם הוא של זוג חד-מיני. בנוגע לכך קבעו פרשנות "המאפשרת לאחד מבני זוג מאותו המין להיכנס בשעריה של הגדרת 'עקרת הבית', כפי שמתאפשר לבני זוג הטרוסקסואלים היא פרשנות לשונית אפשרית וראוי להעדיפה. היא מתיישבת עם הביטוי שנתן המחוקק במרוצת השנים להתפתחות החברתית הנוגעת בהכרה בסוגים שונים של משפחות" וכי היא "מגשימה הרמוניה פסיקתית השופטת לשוויון זכויות ולהכרה בזכות לקיום חיי משפחה תוך הוקעת התנהלות מפלה, החוסמת בפני תא משפחתי אחד את האפשרות לקבל זכויות שוות לאלה שניתנות לתא משפחתי אחר".
"אפליית משק הבית של התא המשפחתי זועקת לשמים"
בעקבות אותה פסיקה, הוגשה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי, על ידי עו"ד יהודה פואה מארגון "בוחרים במשפחה", להכיר בגבר שאינו עובד למעלה מ-20 שנה ואשתו המפרנסת בבית – כעקר בית. "אפליית משק הבית של התא המשפחתי זועקת לשמים", כתב פואה בתביעה ביחס לפסיקת בית הדין הארצי "לא יעלה על הדעת שרק משקי בית בהם יש שתי נשים או שני גברים יוכלו לבחור מי חוסה תחת הגדרת עקרת הבית ובכך לשפר את מצב הכלכלי, ואילו רק התא המשפחתי בו יש גבר ואישה יופלה לרעה, במקרה בו הגבר משמש בתפקיד עקר הבית ואשתו היא המפרנסת הראשית".
המוסד לביטוח לאומי עתר לבג"ץ בשל החלטת בית הדין הארצי לעבודה, וציין בעתירה את התביעה שהגיש. לעמדת המוסד לביטוח לאומי, "אין חולק כי התכלית הרצויה והפיתרון הנכון הוא השוואה מלאה בין גברים לנשים" אך שלשינוי כזה צריך להידרש המחוקק משום שיש לו השלכות רבות במארג החקיקתי והתקציבי של המוסד לביטוח לאומי, ושבפסיקת בית הדין הארצי "נוצרה אפליה לטובות של זוגות הומוסקסואליים על פני זוגות מסורתיים– אפליה שאינה מעוגנת בחקיקה ושלא ניתן להסבירה".
בעמדה שהוגשה לבג"ץ מטעם היועצת המשפטית לממשלה, נכתב כי ככל והשופטים לא יתערבו בתוצאה הפרשנית של בית הדין הארצי באשר למונח עקרת בית, שלכל הפחות יקבעו תחולה של לפחות שנה מיום מתן פסק הדין עד לכניסתה לתוקף של ההלכה החדשה שנקבעה, על מנת לאפשר "למוסד לביטוח לאומי להיערך ליישום ההלכה החדשה ולבחון את משמעות חוסר ההרמוניה שנוצרה" בפסיקה. השופטת דפנה ברק ארז החליטה כי העתירה תובא לדיון בידי הרכב בג"ץ - שנקבע לחודש יולי.
מארגון בוחרים במשפחה נמסר כי הם מברכים על עמדת היועצת המשפטית לממשלה וכי "המציאות בה משקי בית להט"ב מופלים לטובה לעומת משקי הבית המשפחתיים היא בלתי נסבלת ואנו נפעל לשנות ולתקן אותה".
עורכי הדין חגי קלעי ואייל וייס שמייצגים את בן הזוג שהוכר כעקר בית: "פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה ברור וחד-משמעי. פסק הדין לא עוכב, והוא בתוקף, וחל על כל בני הזוג מאותו המין. לא ברור מדוע נדרשת תקופת היערכות. מזה שנים ארוכות הביטוח הלאומי מכיר במעמד של עקרת בית אצל בנות זוג מאותו מין, וכל מה שצריך לעשות הוא לפעול בדיוק באותו האופן גם לגבי בני זוג בני אותו המין. ניסיונות הדחיה, העיכוב והמסמוס מטרתם אחת - לאפשר עוד תקופה של גבייה ביתר מגברים הומואים תוך המשך הפלייתם".