הרצח של ירון לישינסקי ושרה מילגרים בפיגוע בוושינגטון לפנות בוקר זעזע רבים בישראל ובעולם. חבריהם של השניים שהיו אמורים להתארס בישראל בשבוע הבא, ספדו להם וסיפרו כי הם חלמו לעבוד בשירות החוץ הישראלי, והיו מלאי שליחות.
פרופ' ניסים אוטמזגין שלימד את ירון בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית, סיפר כי הוא היה תלמיד מצטיין: "לימדתי אותו בשני קורסים, הוא קיבל את הציון 100 - היחיד בכיתה. לדבריו של אוטמזגין, החלום של ירון היה לשרת בשירות החוץ הישראלי, ולהשתמש בידע שלו בשביל ישראל: "אני זוכר אותו מדבר על כך רבות. תלמיד בעל מוטיבציה אדירה, לא רק להצליח בלימודים, אלא להשתמש בידע שלו בשביל ישראל. הוא ראה את הייעוד שלו בחיבור בין ישראל לבין מדינות אסיה, במיוחד יפן. הוא למד יפנית, וידע יפנית בשביל זה".
אופיר, חברו לדירה ושותפו בלימודי היפנית, סיפר: "כשנכנסתי לכפר הסטודנטים לדירה בפעם הראשונה, נכנס אחרי ירון. שאלנו 'מה לומד?' - לימודי אסיה. 'באיזה מדור?' - יפן. היינו שותפים ללימודי יפנית". אופיר סיפר כי הם טסו יחדיו ליפן ויצרו קשרים עם יפנים נוצרים אוהבי ישראל. הוא הצליח להשאיר את חותמו עליהם, והיום הם התקשרו לנחם את אופיר על מותו.
"ירון היה בחור שהוא גם כיפי, אבל גם רציני ובוגר הוא לימד אותי מנימוסים ביפן ועד לאיך להתלבש בסטייל. ירון היה מנהיג אמיתי ובחור שהוא באמת תותח", שיתף אופיר והוסיף כי מבחינתו ירון היה המודל שלו לחיקוי כיצד עליו להתנהג: "בחור רציני, בוגר ותותח בעל כל כך הרבה יכולות".
פרופסור חגי לוין סיפר על היכרותו עם שרה, אותה הכיר במסגרת כנס בוושינגטון: "היא הייתה יפהפייה מבחוץ, אבל עוד יותר מזה, מבפנים. מלאת שליחות, ציונית בנשמה, ועובדת מסורה בשגרירות ישראל בוושינגטון, שם הייתה אחראית על קשרי החוץ".
לוין סיפר כי בשנה האחרונה שרה ריכזה את כל פעילות משפחות החטופים מול הממשל האמריקני, והשתתפה באופן פעיל באיסוף עדויות של נשים בעקבות הזוועות של 7 באוקטובר. "מספרים שהיא תמיד הייתה שם, בשביל המדינה, בשביל האנשים, עם כל הלב", ספד לה.
חברה נוספת של ירון לספסל הלימודים, בתיה בראונשטיין, סיפרה כי מהרגע הראשון שפגשה אותו הבחינה שמדובר בבן אדם מיוחד: "זה היה ניכר מהרגע שפגשתי אותו. ישר שאלתי אותו איך יש לו שם ומבטא ישראלי אבל הוא מנומס, וככה הבנתי מאיפה הוא ועד כמה הוא ציוני וערכי. זכיתי להיות חברה שלו במשך תקופה קצרה מדי".
דוד שיף, חבר נוסף של ירון, סיפר כי ירון השקיע את כל כולו בלימודים, כשמטרה אחת לנגד עיניו: הרצון לייצג את המדינה: "הוא היה מאוד רציני, טס איתנו לכנסים בין-לאומיים. בפעם האחרונה שדיברנו הוא סיפר שהתחיל לעבוד כאנליסט בשגרירות בוושינגטון והתלהב מאוד מהעבודה ומהעיר". שיף שיתף כי ירון תמיד הגיע לעזור כשהתבקש, "הוא היה בן אדם מקסים עם לב רחב, אין מילים לתאר את הזעזוע והאובדן המטורף".
גדעון חזן, מורה של ירון בתוכנית אקסודוס במכון ארגמן, ספד לו: "בצער רב התבשרנו הבוקר על הירצחו בוושינגטון של בוגר שלנו, ירון לישינסקי הי"ד - בחור מוכשר, מקסים וצנוע". חזן סיפר כי ירון עלה לארץ לבדו מגרמניה, מתוך מניעים ציוני. הוא שירת בצה"ל, למד באוניברסיטה העברית והתגורר בירושלים.
"אהבת העם והארץ הדריכו אותו בכל צעד שעשה, הוא הכשיר את עצמו לשירות הכי טוב למען המדינה, ובחר במסלול הדיפלומטיה", סיפר חזן.
שמעון רפאלי, עוזר מדיני של השר רון דרמר, סיפר בפוסט בפייסבוק על המפגש שלו עם שרה וירון בוושינגטון בחודש שעבר: "שרה סיפרה לי שהיא גדלה בארה"ב - אך כבר מגיל צעיר הרגישה בלב שלה שהשליחות שלה היא בשביל העם היהודי, והמדינה שהיא חלק מהזהות שלה - ישראל".
רפאלי שיתף כיצד שרה סיפרה לו בחיוך על החבר הישראלי שלה - ירון - שאותו הכיר מהארץ. "זכרתי את ירון כבחור שקט, חכם ואצילי. הוא עלה לישראל מגרמניה מתוך אהבה כנה למדינה שלנו. בשיחותינו תמיד עלתה השאלה: מה הכי טוב למדינה ולעם שלנו?", שיתף בכאב. "המחבל הנתעב, חדור שנאה ואנטישמיות, גדע את חייהם של שני אנשים שבאו משני עברי האוקיינוס - והכירו בזכות עבודתם לחיזוק ישראל בעולם".