בשביל התאומים גלי וזיו ברמן, הזמן עומד מלכת כבר 600 ימים. 600 ימים מאז שנחטפו מביתם - והם היחידים משכונת הצעירים שנחרבה שעדיין בשבי חמאס בעזה.
מכבית מאייר, דודתם של גלי וזיו, ביקרה לאחרונה בהריסות ביתם של אחייניה בכפר עזה. היא סיפרה על בוקר 7 באוקטובר: "הם הציתו את הבית של זיוי עליו. בשיחת הטלפון האחרונה, אחותי ניסתה, בתוך הקונספציה הזאת, להגיד לו להינעל ולסגור את כל הדלתות ואת החלונות. למזלנו, הוא יצא החוצה ולא הקשיב לה. וגלי - הוא חצה את הדשא שמחוץ לביתו בגבורה לעבר ביתה של אמילי, שפחדה מאוד. הוא לקח איתו סכין מטבח ואמר לאחותי שהוא יוצא. זה גלי, זה סל הערכים שלו. בסופו של דבר, הוציאו את גלי, זיוי ואמילי, העלו אותם ביחד על רכב - ופשוט לקחו אותם".
עוד הוסיפה מכבית ושיתפה עם חדשות 12: "אני מזהה את החיים שהיו כאן קודם, את החבורה, את החיים התוססים, את הכיף שהיה להם - ובכזאת אכזריות הכול נמנע מהם. זה מחנה השמדה, מקום מחולל. איפה הייתה המדינה?".
גלי וזיו, או כמו שכולם קוראים לו, זיוי, הם לא רק תאומים, הם החברים הכי טובים. הם בני 27, עבדו יחד באותה חברת תאורה בקיבוץ. אפילו עשו את אותו הקעקוע. הם אוהבים לצחוק ולבלות עם חברים. שניהם חולי ספורט, ואוהדים שרופים של מכבי תל אביב וליברפול. האחים הגדולים שלהם שהפכו פתאום מארבעה לשניים - מתגעגעים לשמחת החיים שהייתה.
עידן ברמן, אחיהם הגדול, סיפר: "הם מתנהגים כמו בני נוער, תמיד. גם כשהם היו בני עשר הם התנהגו כמו בני 16. מאוד אנרגטיים, אוהבים את החיים ונהנים מהם". לירן, אחיהם הבכור של גלי וזיו, המשיך: "אני חושב שהם שטותניקים שקשה לכעוס עליהם. לא משנה כמה שטויות הם עושים - הם קודם כל תמיד ביחד, לא משנה מה. גם כשהם לבד אתה מרגיש שהם ביחד".
אלון עמר, חברם של גלי וזיו, שיתף: "הם המרכז של החבורה שלנו, הם מי שיודע לחבר - הם הכול. הם האימא והאבא, הם הנהגים, הם מי ששומר עליך - ומי שדואג לך בדברים הכי קטנים".
טלי ודורון, הוריהם של גלי וזיו, נמצאים בעיקר מאחורי הקלעים במאבק להחזרתם. טלי מתמקדת בטיפול בדורון בעלה, שנמצא במצב סיעודי. "דורון נכה כבר הרבה מאוד שנים, הוא חולה פרקינסון", סיפרה מכבית. "אבל ביום שאחות שלי בישרה לו שהבנים שלו חטופים, הוא סירב לאכול ולשתות - והיום הוא מוזן באופן חיצוני. אבל כשמדברים על גלי וזיו, אז יורדות לו דמעות. אין לו יכולת לצעוק את הצעקה הזאת".
"החשש הכי גדול שלנו הוא שאבא פשוט לא יזכור אותם כשהם יחזרו כבר עם כל ההתקדמות של הדמנציה, אז אימא שומרת עליו", סיפר לירן, שלקח על עצמו תפקיד מרכזי במאבק. הוא מתראיין בתקשורת, נואם בעצרות וטס למשלחות בחו"ל כדי לנסות להשפיע באמצעות הדרכון הגרמני שיש לשני אחיו.
באמצע השיחה עם לירן בביתו, נכנסו אשתו ושני ילדיו הקטנים – כולם לבושים בחולצות שהכינו למען החזרתם של גלי וזיו, והפכו לכל כך מוכרות למרבה הצער. "את החולצות הקצרות עשיתי לילדים בקיץ שעבר", סיפרה נעמה, אשתו של לירן. "עשיתי אותן בדיוק במידה שלהם, כי לא תכננתי שהם ילבשו את זה גם בקיץ הקרוב".
אותות החיים האחרונים של גלי וזיו התקבלו מהחטופים שחזרו בעסקה הקודמת. הם ככל הנראה לא מוחזקים יחד, ועד היום חמאס לא שחרר סרטון שלהם שיעיד על מצבם. "זה מאוד מסובך ומורכב", השיב לירן כשנשאל אם היה רוצה לקבל סרטון של אחיו. "סרטון הוא אות חיים, עם כל הקושי. בסוף רואים אותם ויודעים מה מצבם מול העיניים. מצד שני - זה מפחיד לראות איך הם נראים".
מכבית הוסיפה: "קיבלנו אות חיים, אבל מבחינתנו זה אות מצוקה. כל יום שהם נמצאים שם יכול ממש לחרוץ את גורלם. אנחנו שומעים את העדויות של השבים והשבות, ולכאורה, במדינה, איכשהו האוזן מתרגלת. המחשבה שהם נשארו מאחור, מה עובר עליהם, מה הם מרגישים, מה הם חושבים - זה מה שמייסר אותנו". מכבית מרבה להגיע לכנסת, לזעוק את זעקת המשפחה בפני הח"כים. "יש כעס וזעם שהם לא בבית", אמרה לחדשות 12. "ואנחנו מפנים את זה למי שצריך להחזיר אותם - וזאת מדינת ישראל".
מיד אחרי 7 באוקטובר, ההורים טלי ודורון, כמו גם עידן האח, עברו מכפר עזה לקיבוץ בית גוברין, לצידה של הדודה מכבית. "אחותי קיבלה החלטה שהיא רוצה לבנות להם בתים", סיפרה מכבית. "לייצר מציאות של תקווה, שיהיה להם לאן לחזור - כי הם חוזרים, כמובן. החדרים שלהם מחכים להם". תמונות, בגדים ונעליים שחולצו מכפר עזה - כל אלו מוכנים ומסודרים בבתיהם החדשים, ממתינים לבואם של גלי וזיו.
לירן האח שותף לאותה תקווה. "יהיה טוב, אין ברירה אחרת", אמר. "אנחנו עם שעבר שתי שואות. אין עוד ברירה - אחרת מה אנחנו עושים פה? בואו נפרק ונלך".
ולמקרה שגלי וזיו מצליחים איכשהו לצפות בהם, ביקשו חבריהם אלון ואיתי למסור: "מכבי לקחו אליפות, אתם יכולים להיות רגועים". רק לאחרונה, עם הזכייה של מכבי תל אביב, כיבדה קבוצת הכדורגל את טליה אימם כשהזמינה אותה ואת עידן בנה לכר הדשא - להניף את צלחת האליפות.
אך למרות שאליפות כבר יש - שני האוהדים המרכזיים, האחים התאומים גלי וזיו, עדיין בשבי. משפחתם נאבקת כבר 600 ימים, נופלת וקמה כל יום מחדש. במקביל, הם והחברים מנסים לשמור על מורל גבוה. "לחבק אותם, לנשום אותם רגע", ענו חבריהם כשנשאלו מה יקרה בפגישה הראשונה והמחודשת עם גלי וזיו. "יומיים אחרי, אנחנו כבר לוקחים אותם לפורום בבאר שבע - מחזירים אותם למקום האחרון שיצאנו אליו".
גם לירן שיתף במחשבותיו על רגע החזרה - והוסיף מעט הומור: "נותן להם שבוע ואז הם כבר בייביסיטר. בואו, יש לכם אחיינים שצריכים אתכם. ניתן להם את כל הזמן שהם צריכים - שזה שבוע".