ההורים של שתי האחיות, בנות ארבע וחצי ושבע וחצי, נרצחו ב-7 באוקטובר מול העיניים שלהן. מאז אותו יום ארור הן גדלו אצל דודתן מצד אימן, כשברקע מאבק משפטי בשלוש ערכאות על המשמורת עליהן, מול משפחתו של האב.
"היום בבוקר היה מעבר של הבנות לדודים, אחרי שנה וחצי שהתחברנו אחד לשני", תיארה דודתן של הילדות שהוריהן נרצחו בריאיון ל"מהדורה המרכזית" אמש (רביעי). "התלישה הזו זה משהו שהוא מאוד מאוד קשה".
"הקטנה לא כל כך מבינה", הוסיפה הדודה. "היא חושבת שהיא הולכת לאיזו חופשה ושהיא חוזרת. הגדולה יותר היא מאוד בכתה, היה לה קשה להיכנס לרכב. היא רצתה לחזור ולחבק שוב".
לפני החג, בית המשפט העליון בהרכב של שלושה שופטים הפך את החלטת המחוזי והחליט שאחרי שנה וחצי הבנות יעברו למשפחתו של האב. "כשאנחנו לקחנו את הבנות האלה, אנחנו שינינו את כל המשפחה שלנו", אמרה הדודה. "הילדות שלי ישנו בהתחלה על מזרנים כדי שהילדות של אחותי יישנו במיטות".

היא תיארה: "זה ילדות שהיו מפוחדות מרעשים, זה ילדות שלא יכלו ללכת בכביש, זה ילדות שהיו בוכות בלילה ואומרות, 'תמצאי את אימא ואת אבא שלי'. הילדות האלה היום הולכות ושמחות. זה בנות שראו את ההורים שלהן נרצחים מול העיניים שלהן".
"זה כאילו לוקחים לי איבר מהגוף"
עורך דין אילן בומבך, שמייצג את המשפחה של הילדות מצד האם, האשים: "זה ממש לחתוך בבשר החי, הם עוסקים כאן בדיני נפשות. היה צריך לקבוע הרכב מורחב, על מנת ששופטים רבים ככל הניתן ייתנו את דעתם להכרעה. בסוגיה כל כך מורכבת, רגישה".
"כל חלק וחלק בגוף שלי כואב לי", שיתפה הדודה. "אני מרגישה אותן בכל מקום. זה כאילו עכשיו לוקחים לי איבר מהגוף".
השופטים בפסק הדין מתלבטים, וניכר שהם מבינים שמדובר בדיני נפשות, שהזכות הבסיסית לגדול בחיק ההורים נלקחה מהבנות וכי שתי המשפחות שנלחמות כדי לגדלן רוצות אך ורק בטובתן. בהחלטה הם הסבירו: "בחינת טובתן של הקטינות מוליכה למסקנה שיש להורות על השמתן בבית משפחת האב".

השופטים נסמכים על גורמים מסוימים, משרד הרווחה וביטוח לאומי, אבל ישנם גם גורמים שסברו אחרת. "הן התחילו לקרוא לנו 'אבא' ו'אימא', הן הרגישו משפחה. הן הרגישו פה בבית", סיפרה הדודה שגידלה את הבנות.
"כל גורמי הטיפול שמלווים אותן בשנה וחצי, טוענים שהמצב שלהן השתפר", היא תיארה. "והן מקבלות את כל המענה הדרוש. ועד שהן השתקמו והתחילו לחייך ולשמוח ולרקוד ולהשתולל, ולהיות ילדות, לעקור אותן ולהעביר אותן את זה שוב, זה שוב להחזיר אותן אחורה בזמן לטראומה".
בית המשפט ביקש משתי המשפחות להיות אחראיות לכך שהילדות לא יהיו במצב של קונפליקט נאמנות, שישמרו על קשרים טובים ביניהן לטובת הבנות. 20 ילדים נותרו יתומים מאב ומאם ב-7 באוקטובר. הם ובני משפחותיהם ישלמו את מחיר ההפקרה והמחדל עד יומם האחרון.

משפחת האב: "היינו ונישאר משפחה אחת"
ממשפחת האב נמסר בתגובה: "המקרה הכואב והמצער מתנהל בהליכים משפטיים למעלה משנה. במהלך הזמן שחלף, נעשו כל המאמצים להביא להכרעה מהירה ככל הניתן, כדי למנוע עיכובים מיותרים שיפגעו בילדות. נדגיש כי הילדות לא נעקרות, אלא עוברות לידיים אוהבות ומחבקות, המוכרות להן היטב עוד מינקות".
עוד נמסר ממשפחת האב: "המעבר נעשה בתהליך מפוקח ומלווה על ידי הגורמים המוסמכים וכולל תהליכים מותאמים למצבן ולגילן. שתי המשפחות היו ויישארו משפחה אחת, ובתקווה גדולה לשמירת יחסים קרובים ושיתוף פעולה עבור הילדות ולטובתן".
משפחת האב חתמה: "אנחנו מבינים את הקושי והכאב של המשפחה, אך בסופו של דבר, השיקול הבלעדי הוא טובת הילדות - והוא שהכריע".