על רקע החלטת הממשלה להרחיב את הלחימה בעזה – ובצל החשש הכבד לגורל 50 החטופים והחטופה שבידי חמאס – הפכו אמש (שבת) נתיבי איילון לזירת מחאה סוערת. כבישים נחסמו זמנית באופן לא חוקי, מדורות הודלקו והמפגינים צעדו סביב בסיס הקריה בתל אביב. במקביל, התקיימו הפגנות גם מול מעון ראש הממשלה בירושלים. מוקדם יותר, כ-60 אלף בני אדם השתתפו בעצרת מרכזית בכיכר החטופים, ביוזמת משפחות החטופים, שקראו: "אל תתנו יד להקרבת אהובינו ואהובתנו… החזירו אותם לפני שיהיה מאוחר מדי". כל העדכונים.


"איך לחגוג כשהאהובים שלנו כלואים באפלה?"
הנאום של אילנה גריצווסקי, שורדת השבי ובת זוגו של החטוף מתן צנגאוקר, בעצרת נפתח בתיאור אישי של כאב יום ט״ו באב: "הלב שלי – הלב שלנו – נשאר שבור… איך אפשר לחגוג אהבה כשהאהובים שלנו כלואים באפלה?". היא מספרת כי בזמן שאחרים חוגגים, בן זוגה "במנהרות המוות של חמאס. רעב. רזה. חולה. אולי כבר בלי תקווה", ומבטיחה: "אני לא נחה, לא שוכחת, לא מוותרת. בחיים לא נוותר עליך. עליהם. על כולנו".

בהמשך היא הפנתה אצבע מאשימה כלפי הממשלה: "ממשלת ישראל החליטה להקריב את כולכם… בכיבוש עזה – לא בעסקה. בהקרבה, במקום בהצלה". לדבריה, "החטופים הם לא שקופים – הם האחים שלנו, הם הלב של כולנו", והיא קוראת לציבור: "אל תשאלו אותנו מה שלומנו – שלומי כשלום עמי. רע מאוד… תעצרו. תבחרו בחיים. תעשו עסקה. תשיבו את כולם. בלי סלקציות. עכשיו". גריצווסקי חותמת במסר חד: "אהבה אמיתית לא נמדדת רק ברגעים יפים – היא נמדדת גם כשכואב. וכשכואב – אנחנו לא מרימים ידיים, אנחנו נלחמים!".

"אם יקרה משהו לחטופים – על הידיים שלכם"
אשתו של החטוף דוד קוניו, שרון קוניו, תקפה אמש בעצרת משפחות החטופים בתל אביב את מקבלי ההחלטות: "היום ט"ו באב, ודוד שלי עדיין שם. בעזה… בחג האהבה שעבר – דוד היה שם. ברעב. כשיולי ואמה חגגו 4 – דוד היה שם. בצמא. ביום ההולדת שלו – דוד היה שם. בחושך. ביום הנישואים שלנו – דוד היה שם. בגיהנום… 673 ימים בהם שמעתי את הבת שלי שואלת אם אבא שלה כבר לא אוהב אותה כי הוא עוד לא חזר מעזה".

לדבריה, "דוד וכל שאר החטופים והחטופה עדיין שם כי מישהו בחר להפקיר אותם… במקום שלב שני של עסקת ינואר קיבלנו עוד מבצע, עוד חיילים הרוגים, ועוד הבטחות. ועכשיו מצהירים בריש גלי שהם מוכנים להקריב את החטופים. אם חס וחלילה יקרה משהו לדוד שלי או לכל חטוף אחר – זה יהיה על הידיים שלכם. לא תוכלו להגיד שלא ידעתם… החובה הראשונית, הבסיסית, הציונית והיהודית שלכם היא להביא אותם הביתה. עוד אפשר להציל. אל תקריבו אותם".

"בקבינט חרץ גורלות. אסור לנו לשתוק"
ישי מירן-לביא, רעייתו של החטוף עמרי מירן, תיארה את החודש האחרון כקשה ביותר בשנתיים האחרונות – חודש שבו נולדה תקווה גדולה אך היא התנפצה, ובמהלכו נאלצה שוב לחגוג יום הולדת לבתה רוני בלי אביה, בעוד אחותה עלמא מבקשת מדי יום לראות את אביה "באמת ולא בתמונה". היא דיברה על געגועים לשיחות עם עמרי ועל כאב ההתמודדות היומיומית בצל חטיפתו.
לדבריה, החודש ה-21 מאז החטיפה הסתיים בהחלטת הקבינט "לחרוץ גורלות" ולהתייחס לעמרי ול-49 החטופים הנוספים כאל מספרים, תוך התעלמות מאזהרות הדרג הצבאי. מירן-לביא קראה לשים סוף לשגרה המדומה: "די להותר לפרסום, די לדיבורים, די לסבל… זה הזמן לעצור הכל ולהבהיר למקבלי ההחלטות שאי אפשר להמשיך את החיים בלעדיהם כאילו כלום. השתיקה הורגת – אסור לנו לשתוק יותר".
"אני חי עם רגשות האשם"
אל-יה כהן, שחזר מהשבי לפני 160 יום, סיפר על תחושת התסכול שלו: "האחים שלי עדיין שם, הייתה בי איזושהי תקווה בלב שבשלב הזה הכיכר הזאת תתרוקן ולא יהיה בה צורך… העזרי שלי זה אתם, זה חיילי צה״ל הגיבורים, זאת המשפחה שלי, זה אתם האנשים שנמצאים בכיכר הזאתי כבר 670 יום, לא משנה באיזה מצב הם נמצאים ומה הדעות הפוליטיות שלהם". הוא הוסיף: "אני יודע מה קורה לחטופים כשהלחימה מתעצמת… אני לא רוצה להתעורר לעוד הותר לפרסום ובטח לא לאבד את האחים שלי שעדיין שם – לא את החיים שבהם ולא את החללים שעלולים להיעלם לנצח".
"תביאו עסקה שתביא את כולם ואל תוותרו עליהם, על אף אחד – כמו שלא ויתרתם עלי"
שורד השבי אל-יה כהן בעצרת החטופים
בהמשך דיבר על חברו אלקנה בוחבוט שעדיין בשבי: "רבקה אשתו מחזיקה באומץ את הבית, את הלב, ואת ראם הקטן שמחכה לאבא שלו". לסיום אמר: "אני יודע מה זה לחזור בעסקה חלקית, אני חי עם רגשות האשם כל יום, ולא מאחל לאף אחד להרגיש מה זה להשאיר אח מאחור. בקשה אחרונה – תביאו עסקה שתביא את כולם ואל תוותרו עליהם, על אף אחד – כמו שלא וויתרתם עלי".
אם החייל החטוף קראה לרמטכ"ל לסרב פקודה
על רקע החלטת הממשלה לכבוש את עזה משפחות החטופים ערכו עצרת הערב שבה ביצעו "מיצג רעב" בשל החשש לגורל יקיריהן. "אל תתנו יד להקרבת אהובינו ואהובתנו על מזבח מלחמת הנצח", כתבו משפחות החטופים בהודעה והוסיפו: "רק השבת כל 50 החטופים והחטופה תביא לניצחון ישראלי - זה האינטרס הלאומי היחיד". במקביל הוריו של החייל החטוף מתן אנגרסט התראיינו לגדעון אוקו ב"שבת בחמש" ופנו לרמטכ"ל: "אם הוא מקבל פקודה להתקרב לחטופים - שיסרב. יש לו אחריות לחייהם".
קודם לעצרת נשאו קרובי משפחות החטופים דברים מחוץ לשער בגין של הקריה. אימו של החטוף מתן צנגאוקר, עינב צגאוקר האשימה את הקבינט כי הוא "חרץ הקבינט את גורלם של החטופים" והוסיפה: "הציטוטים מהישיבה מוכיחים, זהו לא קבינט מדיני-ביטחוני, זהו 'קבינט המוות'. אין למהלך הזה תמיכה ציבורית".

"רוב העם רוצה לסיים את המלחמה ולהחזיר הביתה את כולם", הוסיפה. "נתניהו צריך להניח הסכם כולל לסיום המלחמה - הסכם אמיתי. אבל נתניהו לצערנו כבר החליט להרוג אותם ולגזור עלינו מלחמת נצח. ישראל חייבת לעצור את המבצע להריגת החטופים. מדינת ישראל היא לא ממשלת ישראל, היא קודם כל האזרחים. אנו פונים מכאן לעם ישראל - עזרו לנו להציל את החטופים. להציל את החיילים והמדינה. החיים לא יכולים להימשך כרגיל כאשר הרמטכ"ל אומר שמכניסים חיילים למלכודת מוות".

